חלב לא בריא? המיתוסים מול האמת

1. "חלב נועד לעגלים, לא לבני אדם"

2. "החלב אינו מתפרק, חודר למערכת הדם ומפעיל את מערכת החיסון נגדנו"

3. "חלב גורם לליחה, נזלות, דלקות אזניים ואסתמה"

האמת: הטענה לקוחה במקור מכתבי הרמב"ם. אכן, אלרגיה לחלב פרה עשויה לגרום לקשיי נשימה, אבל לא כל תינוק שמשתעל הוא אלרגי לחלב. יתכן שיש אנשים שאכילת חלב ומוצריו גורמת להם עודף ליחה, אבל ההכללה הזאת הוצאה מכל פרופורציה והיא גורמת לאנשים רבים מדי לפספס את היתרונות החשובים שבקבוצת מזון זו.

4. "הלקטוז גורם לתופעות לוואי לא נעימות"

האמת: זה נכון. מעל מחצית מהאוכלוסייה האנושית הבוגרת סובלת מחוסר באנזים הלקטאז, האחראי לפירוק הלקטוז; הדבר בא לידי ביטוי בתופעות לוואי בעקבות צריכה של לקטוז - יציאות רכות עד שלשוליות, נפיחות של הבטן, גזים, בחילות, "ברבורי-מעיים" והרגשת אי נוחות בבטן בעקבות אכילת מוצרי חלב ניגרים. לכן, למי שסובל ממחסור בלקטאז (גם את זה ניתן לבדוק בבדיקה פשוטה) יש הצדקה להימנע ממוצרי חלב ניגרים (חלב, יוגורט, מעדנים, גבינות רכות), אבל יש לא מעט מוצרי חלב שלא מכילים לקטוז כלל, דוגמת גבינות קשות, מלוחות וצהובות. גם בקוטג' יש כמות מופחתת של לקטוז ובכלל, יש כאן עניין של סבילות אישית וכל אחד יכול למצוא את איזור הנוחות שלו.  

לך על גבינות קשות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

5. "החלב מעודד גידולים סרטניים"

האמת: זהו הטיעון המפחיד מכולם, אך למרות שהקשר בין מוצרי חלב וסרטן נבדק במחקרים רבים, הוא עדיין שנוי במחלוקת. ארגוני בריאות מובילים בעולם מפרסמים את ההמלצות התזונתיות למניעה של סרטן והן: שמירה על משקל תקין, 5-9 מנות יומיות של פרי וירק, דגנים מלאים, פחות בשר אדום ומעובד, פחות מלח, הנקה, מתינות בצריכת אלכוהול והגברת הפעילות הגופנית. שום מילה, אם תשימו לב, על מוצרי חלב.

6. "באוכלוסיות שצורכות חלב יש יותר אוסטאופורוזיס"

האמת: אוסטאופורוזיס היא מחלה שכיחה יותר בעולם המערבי, אבל לא באשמת החלב, אלא בגלל אורח החיים המערבי: עודף בשר וחלבונים מן החי (הפרשת סידן לשתן), סוכרים מזוקקים, הרבה קפה, עישון, אלכוהול, הרבה תרופות, חוסר פעילות גופנית, ושתיה מוגזת (חומצה זרחתית). חלק מגורמים אלה תורמים למאזן סידן שלילי; לכן, כדי למנוע אוסטאופורוזיס, אנחנו זקוקים להרבה יותר סידן ממה שאנחנו צורכים.

7. "הסידן שבחלב אינו נספג. מוטב לאכול ברוקולי או כרוב"

האמת: שיעור ספיגת הסידן ממוצרי החלב היא 32%, לכאורה לא גבוה. לכרוב וברוקולי שיעור ספיגה גבוה יותר - 50%. האם המסקנה היא שכדאי יותר לאכול ברוקולי? החישובים הבאים מוכיחים שלא: בכוס ברוקולי יש רק 34 מ"ג של סידן ובכוס כרוב רק 36 מ"ג. מחישוב פשוט עולה ש-100 גר' גבינה 5% שומן מועשרת בסידן תתרום נטו לגופנו 32% מ-200 מ"ג - שהם 64 מ"ג סידן.

כוס ברוקולי או כרוב יספיגו לגופנו 50% מ-36 מ"ג סידן - שהם 18 מ"ג בלבד. לכן, גם אם לוקחים בחשבון את שיעור ספיגת הסידן הנמוך יותר, הרי שאכילת מוצרי חלב תורמת יותר סידן לגופנו. טבעונים יכולים ליהנות מאותה ספיגת סידן: במוצרי סויה למיניהם שיעור ספיגת סידן דומה לזה שבמוצרי חלב, וגם כמות לא רעה של סידן, ולכן הם מהווים תחליף ראוי למוצרי החלב.

8. "ריבוי הזרחן במוצרי חלב מפריע לניצול הסידן"

האמת: זה נכון שריבוי זרחן מפחית מספיגת הסידן. במוצרי חלב, היחס בין סידן לזרחן הוא 1:1. ספיגת הסידן לדם משתפרת ככל שהיחס גדל לטובת הסידן, ולכן מומלץ לצרוך מוצרי חלב המועשרים בסידן. יש לציין כי במוצרי סויה, היחס בין הסידן לזרחן עומד אף הוא על 1:1.

9. "יצרניות מוצרי החלב שרוצות למכור את מוצריהם המציאו את בהלת הסידן"

10. "הסידן אינו נספג ממוצרי חלב דלי שומן"

האמת: זהו המיתוס הנפוץ ביותר. אין קשר בין שומן בחלב לספיגת סידן. לראייה - בפירמידת המזונות האמריקנית המיועדת לכלל האוכלוסייה, מומלץ בשם הסידן לצרוך מוצרי חלב דלי או נטולי שומן.

מקבלים יותר סידן מהחלב מאשר מכרוב או ברוקולי (צילום: index open)

11. "חלב מכיל אנטיביוטיקה המזיקה לבריאותנו"

12. "תכולת השומן בחלב מעודדת ייצור כולסטרול ומשקעים שומניים בדפנות כלי הדם"

האמת: שומן החלב אכן לא בריא. 62% מהשומן בחלב הוא שומן רווי, הגורם לייצור עודף של כולסטרול ולטרשת עורקים. זו הסיבה שמומלץ לכולנו, לא רק לבעלי עודף משקל, לצרוך מוצרי חלב דלי/נטולי שומן.

13. "חלבוני החלב מופיעים בחלב אם וגורמים לקוליק אצל תינוקות יונקים"

האמת: הקשר בין קוליק לצריכת מוצרי חלב לא מוכח דיו. אישה מיניקה שתינוקה סובל מקוליק עיקש, יכולה לנסות להסיר את מוצרי החלב מתפריטה באופן זמני, תוך דאגה לקבלת סידן ממקורות חלופיים. במידה שאין הקלה, מומלץ להחזיר את החלב לתפריט.

14. "חלב עלול להכיל עודף ויטמין D (ברמות רעילות)"

האמת: חלב מכיל כמויות זניחות של ויטמין D (למעט חלב 1% שומן שמועשר בו). ויטמין D חסר מאוד בתזונה שלנו וכיום הולכת ומתגברת ההבנה שחוסר בויטמין D שכיח מאוד באוכלוסיה. חוסר בוויטמין D יכול לוביל לאוסטאופורוזיס, סוכרת, סרטן, דיכאון ועוד. 

מחסור כרוני בצריכת הסידן

מוצרי החלב הם ספק הסידן העיקרי בתזונה שלנו, פשוט מפני שהם מכילים הכי הרבה סידן פר קלוריה. לפניכם השוואה בין כמות הסידן המתקבלת מגבינה לבנה מועשרת בסידן לעומת טחינה גולמית משומשום מלא (אחד המזונות הצמחיים שמכילים את כמות הסידן הרבה ביותר).  

כמות הסידן הממוצעת הנחוצה לאדם מבוגר עומדת, כאמור, על כ-1000 מ"ג סידן. למרבית אוכלוסיית ישראל יש מחסור כרוני יומיומי בסידן, דבר העלול לגרום לאוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר. כדי לספק לגופנו כמות כה גדולה של סידן ללא מוצרי חלב, עלינו לאכול בכל יום קופסת סרדינים, 100 גר' טופו וכוס חלב סויה, או לצרוך תוסף סידן. אחרת, קשה עד בלתי אפשרי לצרוך את קצובת הסידן היומית.

למי חלב ומוצריו אינם מומלצים?

מוצרי החלב אינם מזון מושלם. אחד מהחסרונות הבולטים, כפי שהוזכר, הוא השומן שבהם, הרווי בעיקרו (62% מהשומן בכל מוצרי החלב הוא רווי). שומן רווי הוא ללא ספק רכיב התזונה הגרוע ביותר בתזונה שלנו, ומחקרים אינספור הוכיחו מעבר לכל ספק שכדאי להימנע ממנו.

ברם, יש לזכור שאנחנו חיים בעידן של תעשיית מזון מפותחת, המסוגלת לבודד מהמזון מרכיבים מזיקים ולהעשיר אותו במרכיבים מועילים. תעשיית החלב למשל, ובעיקר בישראל, מייצרת מגוון רחב מאוד של מוצרי חלב דלי או נטולי שומן המועשרים בסידן, מה שהופך אותם בעיני למזון בריא.

מוצרי החלב אינם מומלצים לתינוקות, לאנשים שאלרגיים לחלב, או לכל מי שהומלץ לו על ידי רופא, דיאטנית או מטפל אלטרנטיבי מוסמך להימנע ממוצרי חלב מסיבה רפואית מוגדרת.

טבעונים הצורכים דיאטה מוקפדת מאוד, נטולת מלח, סוכר לבן, קפאין, אלכוהול וכולי, עשויים לשמור

 על בריאותם גם ללא מוצרי חלב - פשוט משום שהדיאטה שלהם נעדרת מרכיבים רבים שמפריעים לסידן להישאר בגוף. זאת, בתנאי שהם אוכלים כמויות גבוהות של זרעים, אגוזים, ירקות, פירות ודגנים מלאים.

יתר האוכלוסייה, הניזונה ממה שקרוי היום תזונה נבונה, שהיא תזונה מערבית בעיקרה, המכילה קצת מהכל, תוך גיוון ואיזון ובמיוחד לאנשים השומרים על משקלם, מומלץ לאכול גם מוצרי חלב, רצוי מועשרים בסידן או לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים.  

הכותבת היא הדיאטנית הראשית ב"שומרי משקל"