בצבאו של החנראל המכסיקני קסטאנייטאס

צבאו המהולל של החנראל המכסיקני קסטאנייטאס, הוא קינאת אמריקה הלאטינית כולה.

החנראל המכסיקני קסטאנייטאס, חניכם של המהפכנים וילה וזאפאטה, ממשיך במסורת המפוארת של צבא עממי נועז ודמוקרטי. כשהוא בונה מצודה מפוארת ומרהיבה, היא עולה רק 17 מיליון דולאר. כי החנראל המכסיקני קסטאנייטאס

מקפיד שלא יוצא שום סנטאבו מיותר. לכן הכניס בו יצירות אמנות מצויירות ומפוסלות, שיהיה במה לשטוף את העין. ולכן, מגורי חייליו הם מצומצמים ודחוקים. כמו כל איש גדול, חנראל המכסיקני קסטאנייטאס הוא מפוזר ולא חשב על מועדון לחיילים, אולם לא בכדי זהו צבאו העממי; החיילים הקימו בעצמם את מועדונם, מגרוטאות, במיקלט.

החנראל המכסיקני קסטאנייטאס מאוהב בתדמית ההומאנית של צבאו. לכן שיכן במצודתו שתי חיות טרף מצחינות הדורשות טיפול אינטנסיבי כי זה מזכיר לו את קיסרי רומא.

החנראל המכסיקני קסטאנייטאס שונא הגינונים הטכסיים, איננו רוצה אווירת קסרקטין במצודתו. בחדר האוכל של קציניו מגישים מלצרים אזרחים, לבושים מכנסיים שחורים, מיקטורנים לבנים נוקשים ועניבות-פרפר שחורות.

כשרוצה החנראל המכסיקני קסטאנייטאס להתפנות מעט מן האווירה הצבאית ומחליט לערוך מסיבת-גן מפוארת בביתו, הוא רוצה לחלק את הנאותיו עם חייליו; הוא מנדב אותם לשמש כמגישים לאורחיו.

הוא אוהב מאוד את מישפחתו ודואג שהדונה לא תסחוב סלים מן השוק והקנטינה, ושלא תיסע באוטובוס לבית-קפה ובחזרה, והוא אביר אמיתי. לכן הוא מעמיד לרשותה את מכוניתו ואת נהגו.

כמפקד המהולל של צבא רפובליקני עממי, מודע הוא היטב לצורך לשתף את הסיפרות העשירה והשירה בהווייה המיוחדת של צבאו. כשפיקד על מירדפים וציד אדם בהליקופטר, היה מארח לו לחברה סופרים ועיתונאי חצר אוהבי שלום.

החנראל המכסיקני קסטאנייטאס ידוע באנושיותו. כשהוא מבלה חופשה על חשבון בעל מלון שמתנהלת נגדו חקירה על מעשים משונים ומיסתוריים, ומגיעה לפתע הודעה שחבלנים מסגירים את עצמם, מזמין חנראל מיד הליקופטר, שנוחת לו ליד דשא הבריכה, מזמין איתו אח"מים ויחד עימם ממריא לקבלת פנים טלוויזיונית למחבלים. הוא איננו בוש לגעור בחייליו בפני צוות הטלוויזיה: מה אתם נותנים להם מים? תנו להם מייד לימונאדה!

יש לו חוש הומור נפלא. כשהוא שומע שחנראל אחד ירה בגלגליו של עבריין תנועה, הוא צוחק: איזה טמפרמנט לאטיני!

הוא מכיר בחולשות אנוש: כשהוא שומע שקורונל אחד, שנסע לשליחות בחוץ-לארץ, העביר לחשבונו הפרטי 500 דולאר - הוא בעד שיחרורו מן הצבא והשתקת הפרשה בצנזורה.

החנראל המכסיקני קסטאנייטאס רוצה שלכולם יהיה טוב. הוא חותם, למשל, לטרקטוריסטים אזרחיים שעובדים אצלו על שעות שלא עבדו. כך נוצרים יחסים טובים בין האזרח לחייל.

הוא בירך את הקורונל מהמיפקדה העליונה, שניהל מטעמה משא-ומתן עם יצרני משקפיים בעלי זגוגיות צהובות ושהיו דרושים לצבא, עזר להם להקים מיפעל, עזב את הצבא ונעשה מנכ"ל המיפעל.

אין לו סמלי-מעמד רבים. מעמדו נקבע לפי הניקלים שעל המכונית שלו.

כמפקד רפובליקני עממי הוא אוהב להופיע בפני קציניו בתדריך, בסופת אבק, לבוש נעליים גבוהות אדומות, נרתיק אקדח שחור, משקפת שחורה, כומתה שחורה, כפפות-עור שחורות, משקפי אבק שחורים ומקל הדרכה מוכסף.

הוא צוחק צחוק גרוני גברי כשהוא שומע כיצד אילף אחד הקורונלים שלו את שתי המוצ'אצ'אס במישרדו לקפוץ לדום ממכונות-הכתיבה שלהן כל פעם שהוא יוצא ונכנס בדלת. איזה מאצ'ו!

החנראל המהולל והגברי נתקף כל פעם בהתלהבויות דתיות ומיסטיות כשיש פעולות-עונשין. הוא אוהב להצטלם שרוע על גבעה כשהוא קורא בכתבי-הקודש, לרקוד בהקפות כדרוויש עם הגווילים העתיקים, לשתות עד כלות הנשימה עם כמרים, ולארגן מסע התעוררות חובה בין חייליו הכופרים לפני החגים. הוא מאלץ אותם לצום בימי הקדושים ולנשתתף במיסדרי התפילה.

החנראל המכסיקני קסטאנייטאס, חניכם של וילה וזאפאטה, מחלק עם חייליו את תלאותיהם. לתרגיל מידברי הוא מופיע עם קרון-שינה ממוזג.

הוא דואג מאוד לשמירת המוראל של חייליו; על כו אוסר הוא השמעת שירים רכרוכים בפיקודו.

בעיצומו של ויכוח נוקב על צימצום הוצאות הביטחון הוא מגייס חיילי מילואים לעשרה ימים. הוא דואג להם לנוחיות מירבית, מתוך עשרת הימים, שישה ימים עושים חיילי המילואים שלו תרגילי בטן-גב. ויוה קסטאנייטאס!

הבהרה

אחרי בדיקה שנערכה ע"י מערכת "ידיעות אחרונות" על כתבה שפורסמה בעמוד זה ביום שישי שעבר, 22 באוקטובר 1971, תחת הכותרת "בצבאו של החנראל המכסיקני קסטנייטאס", מאת סילבי קשת, הסתבר כי:

בכתבה הופיעו פרטים שאין להם יסוד עובדתי אך פרסומם מטיל דופי במפקד בכיר, בחבריו המפקדים ובצה"ל.

מערכת "ידיעות אחרונות" מביעה את צערה על כך.