סופית: עיר חרדית תוקם בוואדי ערה - אך קטנה
בעקבות מחאת תושבי האזור - החילונים והערבים - צומצמה תוכנית ההרחבה של היישוב חריש מעיר של 150 אלף תושבים ל-50 אלף. ראש מועצת מנשה: "הפעילו היגיון וקיבלו החלטה שתשמור על השטחים הירוקים ועל מרקם היחסים באזור". ראש מועצת חריש, איש ש"ס: מאוכזב, ומקווה שבעתיד זה ישתנה
בוואדי ערה כבר לא חרדים מהחרדים. לאחר חודשים של דיונים, החליטה היום (ג') המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי עיר חרדית אכן תוקם בחריש, אך יתגוררו בה כ-50 אלף תושבים בלבד ולא 150 אלף תושבים כפי שתוכנן בתחילה. במועצה האזורית מנשה נשמו לרווחה, ובירכו על השטחים הירוקים ש"ניצלו" מהעיר החדשה. "היינו שמחים לו הייתה קמה עיר שתושביה זהים לאורח חיינו", אמר ראש המועצה אילן שדה, "אך איננו חרדים מעיר בהיקף גודל כזה".
בוואדי ערה נמצאים כמה יישובים, רובם ערביים - בהם אום אל-פחם, כפר קרע וערערה - ומיעוטם יהודיים בעלי אופי חילוני, המאוגדים במועצת מנשה. על פי התוכנית, שאותה קידמו בין היתר שר השיכון אריאל אטיאס ושר הפנים אלי ישי, אחד מאותם יישובים, חריש, יורחב ויהפוך לעיר המיועדת לאוכלוסייה חרדית. התוכנית עוררה התנגדות חריפה, הן מצד הערבים, שאיימו ב"אינתיפאדה", והן מצד מועצת מנשה, שעל חשבון שטחיה הירוקים הייתה אמורה העיר לקום.
ואולם, בהחלטתה היום, הרגיעה המועצה לתכנון ובנייה את החששות, כשקבעה שהעיר לא תורחב על חשבון אדמות המועצה ואדמות פרטיות השייכות לתושבים ערבים מהאזור, כפי שמשרד השיכון ביקש בתחילה. "אנחנו מברכים על כך שחברי המועצה הארצית הפעילו היגיון", אמר שדה, "וקיבלו החלטה שתשמור על השטחים הירוקים ועל מרקם היחסים של כל תושבי האזור".
העיר תוקם על פי תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 6, שקבעה כבר בשנות ה-90 את גורלה של העיר חריש. שטחה של חריש יגדל רק ב-1,000 דונם, ולא ב-5,000 דונם שהיו מתוכננים בתחילה להילקח מאדמות קיבוץ מצר. זאת ועוד, בתוכנית שאושרה כי לא ייפגעו קרקעות פרטיות השייכות לתושבים ערבים באזור. אדמות אלה אמנם נמצאות בתוך תחום השיפוט של העיר החדשה - אך לשר הפנים שמורה הזכות לגרוע אותן מהתוכנית, ובכל מקרה, הוגדר כי גם אם יישארו בתחום המועצה, לא יבנו עליהן והן יישארו אדמות לעיבוד חקלאי.
"חרדנו מעיר חרדית"
במועצה האזורית ובישובים הסמוכים רושמים היום ניצחון, וסבורים כי המאבק העיקש שניהלו תרם את חלקו להחלטה. עוד אומרים במועצה כי השר ישי, שביקר בשטח בו עתידה לקום העיר בחודש שעבר, שמע את נימוקי שני הצדדים. "חרדנו מעיר חרדית של 150 אלף תושבים", אומר שדה, "אך לעיר של 50 אלף תושבים בלבד, שאינה פוגעת בשטחים ירוקים ושאינה חורגת מתוכנית המתאר - אין התנגדות, לא שלנו ולא של הוועדים העממיים של תושבי האזור הערבים".
מי שפחות מרוצה מההחלטה הוא ראש המועצה הממונה בחריש - נסים דהן, איש ש"ס. דהן מונה לראש המועצה של היישוב הכושל, שהחל את דרכו כהיאחזות נח"ל והפך קיבוץ בשנות ה-80 - אך ננטש לאחר עשור. כעבור כמה שנים הוקם מחדש כיישוב קהילתי,
אך בשנים שחלפו הוא התקשה "להתרומם", ולמרות השקעות של משרד השיכון, פיתוחו נכשל, ורק אוכלוסייה מועטה וחלשה התיישבה בו. גרים בו כיום כ-1,000 תושבים, שחלקם חברים בגרעין תורני שהוקם לפני כמה שנים.
"אני מאוכזב", אמר דהן הערב ל-ynet, "אך אני מקבל את ההחלטה. בכל אופן, תוקם עיר, ואנחנו יוצאים לדרך. אני מקווה שבעתיד אולי יקבלו את ההחלטה של הוועדה המחוזית, שדיברה על הקמת עיר בשלבים, שבסופו של דבר תצמח ותגיע עד ל-150 אלף תושבים".