סל התרופות: מכה קשה לחולי אלצהיימר ופרקינסון
בעקבות הפרסום הבלעדי ב-ynet של המסמך עם דירוגי התרופות של ועדת הסל, מסתמן: אף אחת מהתרופות המיועדות לחולי אלצהיימר ופרקינסון לא יכללו בסל. מומחה בנוירולוגיה: מכה קשה לחולים שאין להם פה. הם מסתגרים בבית עם הנכויות שלהם ומאמינים שנגזר גורלם. כנראה שגם בוועדת הסל רווחת עדיין תפיסה זו
בעקבות פירסום רשימת התרופות שיידונו בישיבה המסכמת של ועדת הסל, למדו הנוירולוגים כי אף אחת מהתרופות המיועדות לחולי אלצהיימר וכן לחולי פרקינסון הסובלים מדמנציה לא קיבלו עדיפות גבוהה ולא יידונו בישיבת הסיכום של הוועדה. היום הם פנו שוב למרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסנבורג וביקשו לשקול מחדש את הנושא.
"כבר ארבע או חמש שנים לא נכנסו תרופות לטיפול באלצהיימר לסל התרופות. חלק מהתרופות שהגשנו כעת הן תרופות שהרופאים מכירים כבר מסוף שנות ה-90 ועדיין לא נמצאות בסל התרופות", אומר ד"ר מילוא.
חולים משלמים 500-1,000 שקלים לחודש
הנוירולוגים המליצו להכניס שלוש תרופות בשם אביקסה, ממנטין וממוקס, המיועדות כולן לחולים בדרגת מחלה קשה. לפי ההערכות ישנם כ-28 אלף חולי אלצהיימר במצב קשה וכמחציתם מתאימים לקבל את התרפות. "לחולים הקשים זו מכה. אלו בפירוש תרופות שעושות משהו. הן בוודאי לא מרפאות, אך במחלה כל כך קשה די בשינוי. מדובר בתרופות יקרות שעולות בין 500 לאלף שקל בחודש".
לד"ר מילוא יש הערכה למה התרופות לחולי האלצהיימר יישארו גם השנה מחוץ לסל: "לחולים האלו אין פה. הם מסתגרים בבית עם הנכויות שלהם וגם הם מאמינים שנגזר גורלם. אבל כנראה שגם בוועדת הסל רווחת עדיין תפיסה מוטעית שלמחלות נוירולוגיות קשות אין טיפול ממשי. ב-15 השנים האחרונות חל זינוק בתחום הנוירולוגיה. יש תרופות וטכנולוגיות שמשפרות סימפטומים, מעכבות מהלך מחלות ומשפרות איכות חיים".
"לא מגיע לו שיילחמו בשבילו?"
אסתר ספקטור, שמטפלת בבעלה בן ה-80 שחלה באלצהיימר לפני יותר משבע שנים כואבת את ההחלטה. "היו חודשים שהוצאתי על תרופות לטיפול בבעיות זיכרון והתנהגות 2,000 שקלים. למשפחות זו הוצאה כספית גדולה מאד
כי החולים מקבלים יותר מתרופה אחת. חולה סרבן ותוקפן הוא בלתי ניתן לטיפול בתוך המשפחה ואז מוציאים אותם למוסדות שהשהות בהם ממומנת על ידי משרד הבריאות. כאשר נותנים לחולים האלו תרופות, עוזרים בעצם למטפלים להחזיק את הקרובים שלהם בבית. זה גם כלכלי למדינה".
ספקטור, אחות במרפאה הגריאטרית באיכילוב מציינת כי תרופות לחולי אלצהיימר יכולות לא רק לעכב את ההידרדרות במצב החולה אלא ממש להציל חיים, של בני הזוג או המטפלים בחולי האלצהיימר "זו שאלה של חיים ומוות של המשפחה המטפלת. כל המחקרים מדברים על כך שמטפל בחולה אלצהיימר נמצא בסכנת חיים. אם אני לא יכולה להשאיר את החולה רגע אחד אז אני לא הולכת לבדיקות הדמיה ולא לבדיקות ליתר לחץ דם או סוכרת והמחלות האלו קוטלות את המשפחה. בוועדת הסל מסתכלים על ההישרדות של החולה אך צריך גם להציל משפחות".
עוד אמרה, "התרופות לשימור הזיכרון ולשיפור ההתנהגות הן מחויבות המציאות. בעלי לחם במלחמת השחרור וליווה שיירות. לא מגיע לו שילחמו בשבילו?"
