נתנו לנו בשיניים

החלטת הממשלה להעביר 65 מיליון שקלים למימון טיפולי שיניים לילדים, היא הכרזה היסטורית חשובה. זהו צעד ראשון בתהליך שנועד להבטיח כי טיפולים אלה ייכללו בעתיד הקרוב בביטוח הבריאות הממלכתי.

הכוונה להשתמש בחלק (פחות משישית) מהתקציב המיועד להכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות מעוררת דעות מנוגדות. למשל, בשדולת הבריאות שדנה בנושא, תמכו בליצמן חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) ואברהם מיכאלי (ש"ס). אחרים, כמו ח"כ חיים אורון (מרצ) ויולי תמיר (העבודה), שיוזמת הצעת חוק לסיכול המהלך של ליצמן, מתנגדים.

מאחורי הקלעים עומדים לא מעט אינטרסים כלכליים ומקצועיים של מי שמעוניין לקדם תרופות חדשות ויקרות, אך ודאי ישנם גם חולים שהשתכנעו שטיפולי השיניים לילדים באים "על חשבון" טיפולים חדשים למחלתם, אולם יש בכך עיוות רב. מי שבעד תיקון המחדל ההיסטורי ומעוניין בהכנסת טיפולי השיניים לביטוח הבריאות הממלכתי, חייב לתמוך בהצעת חוק רחבה ומקיפה. זו הדרך לפתור את הוויכוח סביב שימוש בכספי סל התרופות. עם זאת מדובר בדילמה מורכבת ולהלן כמה עובדות.

שיניים הוא תחום הבריאות בו הפערים החברתיים הם הגדולים ביותר וההזנחה היא הקשה ביותר. לילד בן 12 באור עקיבא יש פי שניים יותר שיניים נגועות בעששת מילד במודיעין. מצב השיניים של קשישים בישראל הוא מהגרועים בעולם המערבי ורבים מהם לא יכולים לאכול בשל חוסר שיניים. טיפולי שיניים הם הטיפול הרפואי הראשון שישראלים מוותרים עליו בשל עלותו ולא בשל נחיצותו. רפואת השיניים נותרה מחוץ למערכת הציבורית בשל מקריות בלבד למרות שכידוע שיניים ופה הן חלק אינטגרלי מגוף האדם ומשפיעים קשות על כל מערכות הגוף.

לא במקרה זה. ליצמן היה צריך לפעול ללא קשר לוועדת התרופות החדשות. אל לנו לשכוח כי בעבר דחו ועדות הסל על הסף מספר פעמים את הבקשות להכניס את טיפולי השיניים לסל. נראה כי הוועדה רואה את תפקידה העיקרי לשקול הכנסת חידושים מקדמת הטכנולוגיה ולא הרחבת הטווח של רפואה ראשונית.

זהו תפקידה של הכנסת להתוות מדיניות ולהתערב באמצעות הצעת חוק. הצעה כזו מגיש ח"כ חיים אורון ביחד עם הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית. שר מחויב ובעל כושר מנהיגות יכול להתחיל בצעד הראשון ללא קשר לתרופות החדשות וללא שום צורך לפנות לוועדות מומחים.

צריך לפעמים להשקיף לטווח ארוך. זהו צעד היסטורי נועז. סגן שר הבריאות מכניס רגל לדלת שהייתה נעולה עשרות שנים. תארו לכם שבשנה הבאה יוכלו ילדים שלא קיבלו מעולם טיפול בשל עלותו ללכת לרופא שיניים ציבורי. אחרי הילדים חייבים לבוא הקשישים.