היופי שמאחורי הרעש
תימורה לסינגר מציעה להתעלם מההמולה התקשורתית סביב אלבומה החדש והתמציתי של דניאלה ספקטור, ולהתכנס אל תוך השירים היפים והכתיבה המינימליסטית
יש כל כך הרבה קולות. מצד אחד, מתווי הבאזז וההייפ, שבמיסיונריות אופיינית ממליכים את תגליתם: "אלבום בכורה", הם מכריזים, "של זמרת חדשה שצצה פתאום - יוצרת מוכשרת יפת קול ומראה ומפליאת שירים". מצד שני, גם לשתיקה התמהה צלילים משלה: "מה קרה? מי זאת? לא שמענו דבר".
"איך לא שמעתם?", צווחים-נוזפים הממליכים, "היא כבר ברדיו. לא שמעתם את 'הכוכב הזה מת'"?
"אה, זאת היא? איך אמרתם שקוראים לה"?
ספקטור. טון חרישי אך בעל נוכחות (צילום: אלין הר לב)
ולנוכח הרעשים האלה, הממיתים את ההאזנה הראשונית, התמימה, ולעיתים עוטים עליה "אנטי", נדרשת התעלמות. לא לקרוא את המילים הכתובות כדי לא להיחשף להשפעתן, להיאטם לקולות ההכתרה ולהתכנס פנימה, אל האלבום החדש. להקשיב בפשטות נקייה ככל האפשר לשירים של דניאלה ספקטור.
יבורכו צניעותה וחוש המידה שלה - זאת המסקנה הראשונה כשמתברר שהאלבום קצר יחסית. כשמוזיקאי חדש מוליד את עצמו, אחרי זמן ממושך של התבשלות עצמית, הוא נוטה להעתיר על המאזין בארכנות את הגודש שצבר, בלי לדעת שההעמסה ממאיסה. ספקטור, לעומת זאת, מגישה תמצית עצמית בת 38 דקות.
ביצוע
דניאלה רואה כוכבים
אור ברנע
דניאלה ספקטור, שבזכות השיר "הכוכב הזה מת" זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת, מגיעה אל "שיר השבוע" של ynet ומעניקה גרסה מיוחדת לשיר המסקרן הזה
באלבום ניתן למצוא שירים יפים בטעם טוב, בטון חרישי אך בעל נוכחות, קול ענוג שמתיקותו מדוללת בפגיעוּת וכישרון מסחרר בבשלותו – בכתיבה, בהלחנה, בעיבוד ובנגינה על פסנתר, סינתסייזר, גיטרות, קסילופון, בנג'ו ועוד. נוספים להם כלי מיתר ונשיפה, מנוגנים על ידי יוצרים משובחים כמו מאיה בלזיצמן ויהוא ירון, שמעשירים את השירים בלי לגרוע מאווריריותם.
מלבד עושרם, ניתן למצוא עיבודים יצירתיים, למשל בנגינה בעלת המוטיבים היפניים בשיר הנפלא "הירושימה" וההמהום הגברי (דן קרפמן, הבסיסט של האלבום) שנדחס ב"ארובות ואוטובוסים" לתוך קולה הנשי של ספקטור.
פשטות נקייה ככל האפשר (צילום: עידן הובל)
ממלכת הדמיון של ספקטור משתרעת בין יפן (שוב, "הירושימה") לקוטב ("הדב הלבן הגדול") וכתיבתה פשוטה ומינימליסטית, אבל מצליחה להביע תחושות מדויקות. ב"ציפור ביד", למשל, שיר ארס-פואטי, ספקטור ממחישה באופן ציורי דילמות פסיכולוגיות ופילוסופיות על זהות עצמית, תלות וחופש וב"על הים" היא מפרקת קלישאות, כשהיא מפרשת את הדימוי השחוק "ים הזמן" באופן מילולי, ופשוט צוללת לתוכו עם הירח ("הוא נעלם. בים הזמן צלל. אני צללתי גם").
וכך, ככל שמתרחקים מקולות ההייפ, ומתקדמים בהתעמקות העצמאית, מסתמן חשד שאלבום הבכורה "דניאלה ספקטור" אכן "טוב מכדי להיות אמיתי". מלבד יופיו, הוא מבטא נימה אישית מובהקת, שגם אם היא מזכירה לעיתים יוצרות כמו ביורק ואפרת בן צור, הרי שעדיין יש בה חידוש מרגש.
ספקטור. תמצית עצמית בת 38 דקות
עטיפת הדיסק
מומלצים
