סרטן צוואר הרחם בישראל: כ-190 מקרים בשנה
עד לפני כעשור ההליך הרפואי במקרה של סרטן צוואר הרחם היו ברורות: הסרת איברי הרבייה, צוואר הרחם, הרחם וכיפת הנרתיק. במקרה של לאה גיל-עד, החליטו הרופאים לקחת סיכון. למי מתאימה השיטה החדשה, ומהם הסיכונים הכרוכים בה?
ד"ר עופר לביא, מנהל היחידה הגינקואונקולוגית במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי כרמל, מסביר כי סרטן צוואר הרחם נגרם ברוב המקרים מחשיפה לווירוס המועבר במגע מיני. וירוס זה שייך למשפחת הפפילומה האנושית (HPV).
עד לפני כעשר שנים היו ההמלצות הרפואיות בעולם, במקרה של סרטן בצוואר הרחם, חד־משמעיות: הסרת איברי הרבייה, צוואר הרחם, הרחם וכיפת הנרתיק.
"במקרה של לאה גיל־עד", אומר ד"ר לביא, "החלטנו לקחת סיכון ולבצע לראשונה בישראל ניתוח משמר רחם. זהו ניתוח קשה ומורכב, המתבצע דרך הנרתיק בלי לפתוח את הבטן. המטרה היא לשמור על הרחם וגם לספק אבטחה אונקולוגית. לאחר הסרת הנגעים הממאירים מחברים במהלך הניתוח את הרחם ישירות לנרתיק כדי לאפשר היריון בעתיד.
"שיטה זו מתאימה לנשים שעדיין מעוניינות להרות (ונמצאות בגיל המאפשר זאת), ושהגידול שהתגלה אצלן מקומי (לא התפשט) וקטן משני ס"מ".
הסיבוכים העיקריים שעלולים להיווצר לאחר הניתוח בשיטה זו הם לידות מוקדמות או הפלות מאוחרות על רקע אי ספיקת
צוואר הרחם, כלומר, עקב אי יכולת של צוואר הרחם להחזיק היריון עד הגעה לבשלות עוברית. סיבוכים אפשריים נוספים הקשורים בניתוח: פגיעה מכנית כהידבקויות בחלל הרחם, היצרות של צוואר הרחם (דבר המקשה על חדירת תאי הזרע) ועוד.
כיום, שש שנים לאחר הניתוח, מוגדרת גיל־עד בריאה מהממאירות בצוואר הרחם, והיא נדרשת למעקב בלבד.
לד"ר לביא יש המלצה חשובה לציבור הנשים: "בצעו את הביקורות השגרתיות. במקרה הצורך שמרו על דיאלוג פתוח עם רופא הנשים, כך שיספק לכן את המידע והכלים המתאימים לכל מצב ולכל אבחנה, בין אם מדובר בביצוע בדיקת משטח צוואר הרחם בתדירות מסוימת ובין אם בביצוע ביופסיה או בקבלת החיסון למניעת סרטן צוואר הרחם".