שלמה סיקסט - לא הטיפול הנאות

זה סיפורה של ד', אשר רכשה לעצמה בחודש אפריל האחרון מכונית מדגם רנו מגאן, מחברת שלמה סיקסט. הרכישה התבצעה כעסקת טרייד-אין, בה הוחלפה מכוניתה הישנה - ניסאן אלמרה - ברנו מגאן מודל 2006, בתוספת סכום של 40 אלף שקל. זאת לאחר שרכבה הישן הוערך ב-10,000 שקל בלבד. אלא שההנאה מהרכב החדש הייתה קצרה מאוד. שבוע בלבד לאחר הרכישה, החלה המכונית החדשה להשמיע רעשים מוזרים. מאחר שאלה לא פסקו, חזרה ד'. לאתר המכירות בסניף בו רכשה את המכונית, ושם הופנתה למוסך מורשה של חברת קרסו ברמלה.

מאחר שבמועד הרכישה קיבלה אחריות לשנה מחברת שלמה סיקסט, היתה ד' משוכנעת כי התיקון הדרוש יתבצע במסגרת האחריות. להפתעתה גילתה כי שלמה סיקסט מתנערת מהאחריות, בטענה כי הבעיה שנוצרה - חלק במערכת התזמון - אינה כלולה במסגרת האחריות. ד' הקימה קול צעקה, וזכתה לקבל 50% הנחה על התיקון. הנזק עמו נותרה בכל זאת - 1,800 שקל.

אבל צרותיה של ד' לא תמו. זמן קצר לאחר מכן, החל הרכב להתחמם. שוב הוכנס הרכב למוסך, והפעם נקבע כי יש להחליף משאבת המים. שלמה סיקסט הכירה הפעם באחריותה לתקלה, אבל העסק לא הסתיים ללא תשלום מצדה של ד'. בחוזה היה כתוב כי "בכל מקרה שהרכב יתוקן במסגרת האחריות, יחויב הקונה בהשתתפות עצמית השווה ל-400 שקל". זה לא נגמר. כחודש לאחר מכן החלה המכונית לקרטע תוך כדי נסיעה, ולבסוף דמם המנוע. במוסך אליו נגרר הרכב, התגלה כי סלילי ההצתה ניזוקו. עלות התיקון: 430 שקל. עלות ההשתתפות העצמית כזכור: 400.

לד' זה כבר היה יותר מדי. הפעם דרשה משלמה סיקסט להחליף לה את הרכב הפגום, אשר יוצא ונכנס ממוסכים, ולא ממש משרה תחושת אמינות וביטחון. בתחילה הובטח לה כי אכן יוחלף לה הרכב לאחר שימצא רכב מתאים, אך לאחר זמן מה גילתה כי מתחמקים ממנה. לאחר זמן מה נוסף, הובהר לה חד-משמעית כי הוחלט לדחות את בקשתה להחלפת הרכב. "...עולה שהרכב שברשותך תקין לחלוטין, והתקלות שהתגלו בו ותוקנו על ידינו הינן שוליות, ונובעות מבלאי סביר", הובהר לד' על-ידי שלמה סיקסט, בנוגע לרכב שעבר קצת יותר מ-67,000 ק"מ.

זמן מה עבר בינתיים, והרכב שוב נתקע ללא יכולת לנוע. כאשר התקשרה שוב לשלמה סיקסט, הובהר לד' תחילה כי לא יטפלו בה, ורק לאחר התעקשות מצדה, הסכימו בשלמה סיקסט להכניס את הרכב למוסך ברמלה, כדי לבדוק את מקור התקלה. האבחנה - שלושה חודשים לאחר שהוחלף סליל הצתה, יש להחליף שלושה נוספים. עלות ההשתתפות העצמית? כרגיל, 400 שקל נוספים.

הפעם החלטנו כי מדובר במערכת יחסים לא הגיונית בין ד' לחברה. ביקשנו הסברים לגבי הטיפולים החוזרים, וכן לגבי ההשתתפות העצמית החוזרת, ומדוע בעצם לא הוחלפה המכונית של ד' - שהרי ברור לחלוטין כי מדובר במוצר פגום. בתשובה הוסבר לנו כי ד' אכן תקבל בחזרה את ההשתתפות העצמית השנייה על הטיפול בסלילי ההצתה, אך סרבו להחליף את הרכב בטענה כי "כמחווה של רצון טוב", הם מוכנים להציע לה "טרייד-אין עתידי לרכב, שנתיים מיום הרכישה".

בחברת קרסו לעומת זאת, ההתנהלות הייתה שונה. "אנו לוקחים על עצמנו את הטיפול במקרה, ומתחייבים לסיימו לשביעות רצונה", הבהירו שם, למרות שהסבירו כי בדעתם גם לשמר את מערכת היחסים הטובה עם קבוצת שלמה סיקסט... ד' הוזמנה כבר למחרת לחברת קרסו, והוצע לה לבחור בכל רכב אחר הנמצא במגרש הטרייד-אין של החברה, באופן בו תקבל זיכוי של 50 אלף שקל עבור רכבה הפגום (הסכום אותו שילמה במקור).