חרדים: נפקדים מפייסבוק

כמו אנשי רשת חילוניים רבים אחרים, אני עוקב ממרחק מסוים אחר הוויכוח המתעצם בעקבות האיסור שהטילו גדולי רבני הציבור החרדי על ביקור באתרי אינטרנט חרדיים. ויכוח מרתק שבעקבותיו הופסקה סקירת אתרי האינטרנט בעיתונים החרדיים וסגירת אתרים חרדים.

אני מכיר את “בחדרי חרדים”, ומן הסתם רמת הידיעה שלי על האינטרנט החרדי טובה יותר מזו של הגולש החילוני הממוצע, בשל עיסוקי בעבר. אך ככלל, האינטרנט הישראלי החילוני והאינטרנט החרדי הם שני עולמות שונים ונפרדים.

יש לכם חבר חרדי בפייסבוק?

אולי הרבנים יכולים למצוא נחמה בעובדה כי מחסומים תרבותיים יעילים לא פחות, וכנראה הרבה יותר מאיסורים וחרמות ארכאיים. הסיכוי שלהם להצליח הוא אפסי והמלחמה אבודה.

כל ניסיון לחסום את האינטרנט מסתכם בהשהיה זמנית וחלקית, הניסיון מראה זאת מאוסטרליה ועד איראן. גם רבני העולם החרדי ייאלצו להשלים עם אובדן השליטה, בדומה לטייקונים של הוליווד. ההפצה ברשת מאפשרת לרכב עליה אך לא לחתור נגדה. זה פשוט חסר סיכוי.

הצנזורה היעילה יותר היא תמיד הימנעות מרצון. כשמסתכלים על מדיה חברתית בישראל, לא רואים מגזרים או מיעוטים. למי יש חבר ערבי או חרדי בפייסבוק? ואני לא מתכוון למסורתיים או לדתיים החיים בכלל החברה הישראלית, ולא בקהילות מסוגרות.

במקרה של החרדים ההימנעות מובנת לחלוטין – על אף חוסר הסיכוי של האיסור הרבני, פעילות מזוהה באינטרנט היא בבחינת להשתין מהמקפצה. האינטרנט שלהם ימשיך להיות אנונימי במשך שנים רבות נוספות. בעניין הישראלים הערבים, זה יהיה מפתיע לגלות שהם נמצאים בהמוניהם בפייסבוק אך מנותקים לגמרי מהישראלים היהודים.

הנחה יותר סבירה היא שהם לא נמצאים שם מסיבות שונות מאלה שתרמו להיעדרות של החרדים. מצב זה הופך את פייסבוק ברובה למעוז חילוני, אשכנזי ברובו, ואילו טוויטר היא מדינת תל אביב פר אקסלנס. הפעילות של חבר הכנסת אחמד טיבי בטוויטר היא יוצאת מן הכלל שלא מעידה על הכלל.

חשופים ברשת

ב-ReadWriteWeb מספרים על תוצאות של מחקר דמוגרפי חדש בארה”ב, על פיו האוכלוסיות ההיספניות והשחורות האמריקניות בכלל הציבור האמריקני בפייסבוק מתקרבות למספרן בכלל האוכלוסיה בארה”ב. זו התפתחות חשובה המבשרת על צמצום הפער הדיגיטלי בתוך פייסבוק, ומשמעותה היא שלאוכלוסיות שונות גישה שווה למדיה חברתית בארה”ב.

סגירת הפער חשובה גם על רקע “מדיניות הפרטיות” החדשה של פייסבוק וחשיפת הפרופילים האישיים ורשימות החברים לעיני כלל הגולשים וגוגל. למידע זו פוטנציאל שיווקי אדיר והאוכלוסיות שהצטרפו הן מאוד מובחנות וממוקדות. אם היה נדמה שהאינטרנט מטשטש הבדלי גזע, תרבות ודת, זו תמימות. רשתות חברתיות הן מונחות כוונה שיווקית להפוך אנשים למזוהים על מנת לעשות שימוש במידע האישי והקישור החברתי.

מה מפספסים מחוץ לפייסבוק?

פייסבוק הצליחה לשכנע מאות מיליוני בני אדם לשתף מידע חיוני – על אודות חבריהם, על מה הם חושבים ומה הם עושים ועם מי. מדוע נוכחות של מגזרים שלמים חשובה למשווקים? MIT ערכה פרויקט בשם Gaydar ובו גילו החוקרים שדי בבדיקת רשימת החברים של אדם כדי לשער בדיוק רב אם הוא הומוסקסואל או לא על פי ניתוח סטטיסטי בלבד. כלומר, פייסבוק יעשה לכם אאוטינג, גם אם לא התכוונתם לכך. השתתפות במדיה חברתית הופכת כל חבר לשקוף יותר לכולם, כולל כולם.

מדוע לחברות יש אינטרס בשימוש המוני ברשתות חברתיות – זה כבר ברור. אך מה מפסידות האוכלוסיות שנפקדות מפייסבוק? האם “נפספס” משהו כתוצאה מאי שימוש ברשתות חברתיות? ככל הנראה, כן. מי שנמצא מעט מאוד בעולם הרשתות החברתיות או לא נמצא כלל נוטה לראות אותן כמקום המיועד לביטול זמן. למעשה, זו זירת שיח שחשיבותה גדלה מיום ליום. רשתות חברתיות הן פלטפורמה דביקה להפצת רעיונות. סביר להניח שאם לא תטלו בהן חלק, תחמיצו הרבה רעיונות שעשויים לתרום לכם, במובן אישי או מקצועי.

רשת חברתית מחוץ לרשת

הסוציולוג סטנלי מילגרם ערך את הניסוי שהוליד את תיאוריית שש דרגות של הפרדה, לפיה בין כל שני אנשים בעולם מקשרת שרשרת של לא יותר מחמישה מכרים. למען האמת, הניסוי של מילגרם בוצע בארה"ב בעוד בישראל סביר להניח שהמרחק קצר יותר. רשתות חברתיות מקצרות את המרחק הזה עוד יותר.

במקרה של החרדים או הערבים, אפשר אולי לטעון כי בחברה שמרנית ברובה שרוב עסקיה וענייניה מתנהלים מחוץ לרשת, ההפסד לא יהיה כל כך גדול. ספק אם זה נכון ואם כן, זה פחות נכון מיום ליום. ייתכן שחלקים רבים בציבור הדתי והחרדי מתבססים על "חוק דתיים שלובים", הנחה בלתי מוכחת אמפירית לפיה בין שני אנשים דתיים מפריד לפחות מכר אחד משותף ואין הם זקוקים לרשתות חברתיות על מנת ליצור קשרים ולשמרם.