אנטי גיבור

אחת מהתופעות המרתקות בתרבות הפופ היא היכולת של יצירה להפוך לעולם שלם, המנותק ממי שאחראי לה. בסיס המעריצים של "גיבורים" הוא דוגמה מובהקת לכך: הצופים מושקעים בעשרות הדמויות בצורה השמורה לאובססיות המדע הבדיוני המפותחות ביותר.

הם מתווכחים זה עם זה בפורומים על גורלן, ממלאים דפי ויקיפדיה על כל מונח שהסדרה מנפיקה (מה מסמן סמל ההליקס? מהי ה"חברה"? תשאלו אותם), אבל במקביל, הם מרשים לעצמם להתעמת עם הפקת התוכנית, על מה שהם תופסים כהפרות אמון חוזרות ונשנות.

כך, לקראת העונה האחרונה חלק מהצופים הפנו כעס אמיתי לעבר יוצרה, טים קרינג, שמרשה לעצמו לשחרר ספוילרים בזמן קידום הסדרה. ספוילרים כידוע, הם עניין של מדיניות, ובדומה לתוקפיו של קרינג, גם כותבת שורות אלה מתנגדת להם בחירוף, אבל אשחרר כי מדובר ברמיזות עבות שנתן קרינג בראיונות תקשורתיים באשר לדמות מרכזית שממנה ייאלצו להיפרד בעונה הנוכחית. בשיחת טלפון לילית עם קרינג, יהודי אמריקאי נעים וחביב, ניכר כי הוא לא מתרגש מההתקפות: "אני לא מאמין שיש דבר כזה ספוילר שמקלקל את הצפייה. יש הרבה דברים שלא היתה לי בעיה להגיד גם מהתחלה, לא אכפת לי שאנשים ידעו מה אני מתכנן".

לא מבין מה רע בספוילרים. קרינג (צילומים: יח"צ, אימג'בנק- GettyImages)

אבל להם אכפת!

"תשמעי, קשה לחיות בעולם כזה שאתה לא יודע מה להגיד ומה לא. אני אישית מרגיש שאין סוד כל כך יקר שלא אוכל לומר לצופים שלי. תוכניות שמקפידות לשמור סודות מקהל עלולות לאבד את הסבלנות שלו, ולא משנה כמה התוכנית שלך טובה - אם לצופים אין סבלנות, הם יעזבו בכל מקרה. לנו יש הרבה סודות בכל שבוע מחדש, ומי שצופה יכול ליהנות מהמתח. מה שאמרתי לא פוגע במעריצים בכלל".

הגיבורים מנסים להיות נורמלים, לשם שינוי

נו, שיהיה. לעת עתה נסתפק בהצגת העובדות שאנחנו יודעים על העונה הרביעית של "גיבורים", שנמצאת כאן בשיאה, או כפי שקרינג מקפיד לקרוא לה "כרך חמש". בכרך, שנקרא "כפרה", מתמודדת הסדרה עם החיים של הגיבורים כשהם מנסים נורמליות, לשם שינוי.

השאלות על חריגות בחברה שסוגדת לאחידות מובאים דרך שלל התחלות חדשות, כשברקע דמות חדשה - סמואל (רוברט קנפלר, טי באג הקריפי מ"נמלטים"), מנהיגה האקסצנטרי של קבוצה עם כוחות מיוחדים, המעוניין לאחד את הגיבורים ולנקום את מות אחיו.

"זה כרך מאוד חזק", אומר קרינג בהתלהבות, "ואני חושב שאנשים מרגישים שקורה כאן משהו מאוד שונה. בכל כרך יש משהו אחר, 'אכזרים' ו'שבויים' למשל, היו סיפורים שונים מאוד זה מזה, וזו בעצם הסיבה שאנחנו מתעקשים לחלק את זה לכרכים ולא לעונות - אנחנו רוצים לספר סיפור אחר, עם התחלה, אמצע וסוף, בכל כרך מחדש. אנחנו רוצים שבכל שלב צופים חדשים יהיו מסוגלים להצטרף, בלי להרגיש שהם לא מבינים מה קורה".

"בזכותם קיבלתי את ההרפתקה של חיי". גיבורים

אז מה נשתנה?

"עכשיו, כשהממשלה לא צדה את האנשים שלנו והם מסוגלים לחיות את החיים שלהם מבלי שירדפו אותם, הסדרה שואלת מה זה יעשה להם, האם הם יצליחו להשתלב בחברה. אני חושב שהם לא יכולים באמת להיות נורמליים אבל הם מנסים לחזור לחיים הרגילים שלהם. פרקמן כשוטר, פיטר כפרמדיק וקלייר הופכת להיות סטודנטית. הם גם צריכים להתמודד עם השאלה מה אהיה אם אצא ואיחשף לעולם כבעל כוחות. האם יקבלו אותי? זו שאלה מרכזית שעוברת בעונה הזו".

רגע, אבל מה עם העולם שצריך להציל?

"זה פחות הדגש הפעם. הכרך הוא מאוד רגשי. הרעיון שלנו היה שהכרך הזה יהיה יותר מציאותי. הכוחות הם כבר לא המרכז, אלא השאלה איך מתמודדים איתם, ולדעתי הצלחנו לעשות את זה בצורה מצוינת. השאלה אם לצאת לאור מוצגת על ידי הקרנבל הנודד, שחי בהסתר, יש שם אנשים עם כוחות שנאלצים לחיות בשולי החברה, להתחבא כל הזמן".

גם "בדם אמיתי" דנים בסוג של יציאה מהארון של אנשים עם כוחות על טבעיים, שמת לב?

"ראיתי את 'דם אמיתי' אבל לא חשבתי עד עכשיו על ההקבלה. אני מניח שיש דברים דומים כי אצלנו יש כוחות על טבעיים ושם זה ערפדים, ואולי זו אותה מטאפורה על החברה ואנשים שמנסים להשתלב בתוכה. מבחינתי, זה תמיד היה הנושא של 'גיבורים', זה הכל מטאפורה לזכויות אדם".

גם אם קרינג לא מתלהב מההשוואה ל"דם אמיתי", הוא בטוח סובל אותה יותר מאשר זו שעוברת כמנטרה מאז שהחל במסע שלו אל כיבוש חובבי המד"ב הטלוויזיוני: זו שכולם עושים ל"אבודים". מהרגע ש"גיבורים" עלתה לאוויר ב־2006 ברשת NBC, קשה היה לפספס את הדמיון ל"אבודים", שכבר היתה בעונתה השלישית, ב־ABC המתחרה.

תוכנית-אם שקרינג עשה לה ספין־אוף

קרינג (משמאל) עם חלק מחברי הקאסט של "גיבורים"

"דיימון ואני עבדנו יחד שלוש שנים בסדרה 'ג'ורדן', הוא היה הכותב הצעיר ואני היוצר והמפיק. כשידעתי שאני רוצה שהפרויקט הבא שלי יהיה 'גיבורים', לא היה לי ספק שאיעזר בו, וישבנו יחד לפתח את התוכנית. היו לנו כמה שיחות מאוד חשובות שעזרו לי להביא אותה לחיים, אני מפרגן לו ונותן לו קרדיט על זה".

אתה קצת הורס את תחושת המחנאות.

"מבחינתי היא לא קיימת. אני יודע ש'גיבורים' לא היתה יכולה לקרות בלי 'אבודים'. הם הגיעו לפנינו ונתנו לי את ההשראה למה שרציתי לעשות: עוד סדרה כל כך גדולה, עם אנסמבל ענקי והמון עלילות, ועם תחושה בינלאומית. בזכות 'אבודים' הרשת גילתה עד כמה תוכניות כאלה יכולות לעבוד, כמה הקהל אוהב את זה. אחר כך היה הרבה יותר קל בשבילנו להתקדם, ובזכות זה קיבלתי את רכבת ההרים הזו, ההרפתקה הגדולה של חיי".

קרינג נולד בקליפורניה לפני 51 שנה, שם גם גדל ולמד קולנוע באוניברסיטה. הקריירה ההוליוודית שלו החלה עם כתיבה לסדרת האקשן "נייט ריידר", ולאחר מכן יצירה והפקה של שש העונות של "ג'ורדן" הפופולרית עם ג'יל הנסון, סדרה ששילבה פשע עם עיסוק בעל טבעי.

ואז הגיעה "גיבורים". ההצלחה היתה מיידית: 23 הפרקים של העונה הראשונה זכו לצפיית שיא של 14.3 מיליון אמריקאים, יותר מכל תוכנית דרמה אחרת של NBC מיום הקמתה. המבקרים אומנם היו סקפטים באשר ליכולת של קרינג להדביק את התוכן לוויזואליה המרהיבה, אך לא יכלו להתעלם מהלוק הצבעוני, החדשני וחסר הגבולות שהוא הביא למסך, כמו גם קאסט של שחקנים אלמונים ברובם, שהפכו בן לילה לכוכבים: מהנבל המבוקש זאקרי קווינטו (סיילר), דרך אלי לרטר הסקסית (ניקי), היפני האייקוני מאסי אוקה (הירו הנצחי) ועד לשני חביבי ערוץ E!, מיילו ונטימיליה (פיטר) והיידן פנטייר (קלייר), שהפכו לזוג גם במציאות. תאריך הסיום ל"גיבורים" טרם נקבע, והגם שלסדרה יש עדיין בסיס צופים חזק, הביקורות על כך שאיבדה את המומנטום שלה, לא עוברות ליד קרינג:

"אני יודע שהיה גל של ביקורת עלינו והרגשתי אותה ללא ספק. הקהל שלנו מאוד תשוקתי, הבטחנו הרבה והציפיות מאיתנו היו גבוהות מהיום הראשון. מבחינתי, אם באים אלינו בתלונות זה רק סימן לכמה הצופים שלנו מסורים. צריך לזכור שאנחנו גם מאוד מבקרים את עצמנו, ואנחנו תמיד נמצאים כמה חודשים אחרי הצופים. הרבה פעמים אנחנו שומעים וקוראים מה אנשים אומרים, אבל לא יכולים לענות להם שאנחנו יודעים, וכבר שינינו את זה בצילומים, והם יוכלו לראות את זה בעוד כמה חודשים. בזמן אמת אין לנו מה לעשות עם הביקורת".

הפכו לחביבי ערוץ E!. מיילו ונטימיליה והיידן פנטייר

ודאי לא קל לעבוד תחת ביקורת מתמדת.

"זה עניין של איזון, שקשה מאוד לעשות. יש לי רעיון כללי שאני נצמד אליו, וקשור להתפתחות של העלילה - לבחון בכל כרך מה קורה עם הגיבורים שלנו מול המשפחות שלהם, הממשלה, וכעת מול חשיפה. זה לא כמו תוכנית על שוטרים או על רופאים, שהדמויות לא משתנות ובכל פרק צריך לתפוס את האיש הרע או לרפא את המחלה. כאן יש כרכים שצריך לעקוב אחריהם, ולהבין שכל כרך הוא שונה מהאחר והדמויות חייבות להשתנות איתם. כשעושים סדרה כמו 'גיבורים' חייבים להשתנות, או שמתים, אבל הבעיה היא שיש אנשים שמתעצבנים אם אתה לא משתנה, ואז כשאתה משתנה זה ירגיז אותם אפילו יותר".

טוב, ככה זה עם חובבי קומיקס ומדע בדיוני, שלא לומר חנונים.

"למרות שאומרים שזו סדרה עם לוק של קומיקס, מעולם לא כיוונתי לשם. לא גדלתי על קומיקס, פשוט רציתי לספר את הסיפור על גבורה כרעיון פוסט מודרני, שבמרכזו אנשים רגילים. אני חושב שהרעיון של 'גיבורים' על כוחו של הפרט הוא מאוד מעצים.

"אין לי עניין בכוחות על טבעיים אלא בחיבור בין אנשים שנמצאים סביב העולם. זה משהו שריתק אותי, איזו תחושה שכולנו קשורים זה לזה. אם שמת לב, בעונה הראשונה זה היה על אנשים מכל העולם שמרגישים קשר אחד לשני וצריכים לעשות משהו יחד, זה המסר שרציתי לתת. זה מסר של תקווה ומצפון גלובלי. הרי כולנו בעסק הזה יחד, לא משנה איפה אתה נמצא, אתה תמיד יכול למצוא אנשים כמוך. זה הרעיון".

• עוד על טים קרינג, למה הוא לא מגיע לבית הכנסת ומיהו הגיבור האמיתי שלו - בגיליון פנאי פלוס החדש