הסל אושר: לראשונה תרופות גמילה מעישון בפנים

רשימת התרופות לסל של 2010 גובשה: בצל ההפגנות על החלטת סגן שר הבריאות לקצץ בתקציב סל התרופות לטובת טיפולי השיניים, סיימה אמש (ג') ועדת סל התרופות את עבודתה וגיבשה את הרשימה הסופית של התרופות שייכנסו בתחילת ינואר 2010 לסל הציבורי, ויינתנו לחולים בעלות של השתתפות עצמית בלבד. רשימת 80 התרופות והטכנולוגיות, בהיקף של 350 מיליון שקלים, שישרתו כ-70 אלף חולים, תובא לאישור מועצת הבריאות בשבוע הבא ולישיבת הממשלה בעוד כעשרה ימים.

 "אני לא מתחרט לרגע אחד", אמר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בעת הצגת הרשימה, בהתייחסו לקיצוץ בסל לטובת טיפולי השיניים לילדים. "היה צריך לעשות את הצעד הזה פעם אחת". עוד הוסיף ליצמן: "עבודת חברי ועדת הסל היא כפויית טובה. תמיד יאשימו אותם שלא הכניסו תרופה אחת לטובת תרופה אחרת".

ליצמן גם הודיע כי בקרוב יערוך בדיקה מקפת לגבי עלות והיקפי משתמשים לתרופות שנכנסו בשנים קודמות לסל. "אבדוק האם מחירי התרופות והיקפי המשתמשים עדיין תקפים", הוא אמר, "ואני בטוח שבדיקה כזו יכולה להביא תוצאות מעניינות". 

"לא מצטער שקיצצתי". ליצמן עם יו"ר הוועדה רפי ביאור (צילום: גיל יוחנן)

לראשונה: זייבן וצ'מפיקס לגמילה מעישון - בסל

הצעד התאפשר השנה לאחר שלקראת תום דיוני הוועדה, התברר כי לאחר דירוג כל התרופות שעליהן הסכימו חברי הוועדה בעלות של 300 מיליון שקל, נותרו ב"קופה" עוד 50 מיליון שקלים ורשימה מצומצמת של כתשע תרופות עליהן לא היתה הסכמה. אז הציע פרופ' אבי פורת, נציג מכבי בוועדה, להעלות לדיון את תרופות הגמילה שירדו מהפרק בשלב מוקדם יותר של הדיונים. 

"גמילה מעישון", אמר יו"ר הוועדה, פרופ' רפי ביאר, "היא חלק חשוב מהרפואה. התרופה האונקולוגית הכי יקרה לא תוכל לחסוך שנים של מחלה כמו תרופות לגמילה מעישון. אני רואה בכך חשיבות ציבורית מדרגה עליונה". 

דיוני ועדת סל התרופות, אתמול (צילום: כרמית ראובן)

קבוצת החולים "היקרה": חולי סרטן הכליה

הוועדה נתנה השנה מענה רחב לחולי סרטן הכליה והכניסה ארבע תרופות למחלתם, בהן תרופות שמשמשות לראשונה כאפשרות טיפולית שנייה ("קו שני") למחלה הקשה. 140 חולי מיאלומה נפוצה, שעתרו במהלך השנה לבג"ץ, יזכו לקבל את התרופה רבלימיד שניתנת לאחר כישלון של טיפולים קודמים. התרופה מאריכה חיים במספר חודשים ומאפשרת לחולים סיכוי להגיע להשתלת מוח-עצם. 500 חולי פסוריאזיס יקבלו תרופות ביולוגיות למחלתם. חולות סרטן השד יוכלו להשתמש השנה בתרופות טייקרב והרצפטין לשלבים שבהם המחלה ממשיכה להתקדם, וחולי פרקינסון יוכלו לקבל במימון ציבורי את התרופה אזילקט, שרשמה פריצת דרך בעיכוב ההתקדמות המחלה. בנוסף, הוועדה הכניסה טכנולוגיה של צנתור להחלפת מסתם המיועד ל-200 חולים קשישים, שסיכויי ההצלחה שלהם בניתוח נמוכים.

קבוצת החולים שקיבלה תרופות בעלות הגבוהה ביותר- 34 מיליון שקלים - הם חולי סרטן הכליה. התרופה היקרה ביותר שנכנסה לסל נקראת סוליריס, והיא נותנת מענה למחלת דם נדירה ומונעת דימומים מסכני חיים באותם עשרה חולים, שלפי ההערכה יגיעו למצב קריטי. העלות לחולה: 2.2 מיליון שקל בשנה. הכנסת התרופה עוררה מחלוקת בקרב חברי הוועדה. אחת החברות טענה כי אם התרופה היתה מיועדת ל-100 חולים, היא היתה מכלה את כל תקציב הוועדה ואזי לא היתה נוצרת כלל שאלה אם להכלילה בסל. חברה אחרת טענה כי מדובר בסכום גבוה מיכולתו של האדם הבודד, וכי יש להתחשב בעקרון הערבות ההדדית שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הגורמים ש"דחפו" להכנסת התרופה היו קופות החולים ובפרט הכללית - שנותנת אותה כיום לחולה אחד, בעקבות החלטת ועדת חריגים של הקופה.  

בנוסף, נכנסו לסל תרופות ללא תוספת של עלות כספית, בהן תרופות לאלצהיימר, התרופה אביליפי לסכיזופרניה והתרופה טוריסל לחולי סרטן הכליה. גם חולי סרטן הריאות קיבלו השנה תרופות חדשות למחלתם: התרופה אירסה, שנמצאה יעילה יותר מכימותרפיה ומיועדת לעשרה אחוז מהחולים, מונעת את תופעות הלוואי ומאריכה חיים בממוצע בשלושה חודשים. כמו כן, נכנסה התרופה אלימטה, המיועדת לטיפולי קו שני בסרטן הריאות.

הכניסו זייבן, הוציאו ציפרלקס (צילום: גיל יוחנן)

בחוץ: תרופות לחולי אוסטאופורוזיס ודיכאון וחרדה

תרופות שלא נכנסו השנה לסל הן אווסטין לחולות סרטן שד שאינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי, התרופה פורטיאו לחולי אוסטאופורוזיס, והתרופה לוסנטיס לחולי ניוון רשתית העין, שהוגשה לסל מדי שנה בשנים האחרונות ונדחתה. אנשים הסובלים מדיכאון או חרדה לא יזכו השנה לקבל במימון ציבורי את התרופה ציפרלקס, וחולי סוכרת הסובלים גם מעודף כולסטרול לא יקבלו את הסטטין קרסטור במסגרת הסל. לגבי שתי התרופות הללו, טענה הוועדה כי מחירן יירד בקרוב, עקב כניסתן של תרופות מתחרות לשוק.  

חבר הוועדה יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות ניסה להוביל מהלך ייחודי של "חלקות סיכונים" יחד עם אחת מחברות התרופות: לפי המהלך יסכימו חברי הוועדה להכניס לסל תרופה המיועדת לעשרים חולים וחברת התרופות תתחייב כי אם יהיו חולים נוספים במחלה התרופה תינתן על חשבונה. לטענת חברי הוועדה, למרות סיכום מוקדם חזרה בה לבסוף החברה, מרק סרונו, מההסכם. בוועדה ציינו כי הם מצטערים שעליהם להוציא את התרופה מהרשימה ושהחברה סירבה לשתף פעולה עם סיטואציה שבה החולים, המדינה וחברת התרופות יכולים רק להרוויח. עוד ציינו כי עולה חשד שמספר החולים בפועל גדול משדווח לוועדה ולכן החברה אינה מסכימה למהלך.

מחברת מרק סורנו נמסר בתגובה: "החברה תמהה על הדרך ועל הפרטים הלא מדוייקים, שבה ועדת סל התרופות בחרה להציג את העובדות. חשוב לחברה לציין, כי לא חברת התרופות קובעת את מספר החולים המקבלים את התרופות, אלא רופאים מקצועיים. במקרה של PKU, משרד הבריאות פנה לד"ר ג'רר שוורץ, מנהל מרפאת ה-PKU בתל השומר המטפלת בכל חולי ה PKU בישראל והוא זה שאישר להם בכתב את מספר החולים, שעמד לדבריו על כ-15 חולים אפשריים לקבלת התרופה היחידה שקיימת למחלה – קובן.

"חברת התרופות היא למעשה שליח המעביר את המידע שקיבל מהרופאים המטפלים בנושא. למרות האמור לעיל, פנו ל"מרק-סרונו" לעת ערב, בדקת ה-0, נציגי ועדת הסל - והחברה הרימה את הכפפה ולאחר דיון פנימי מהיר החליטה לבוא שוב לקראת אותם חולים ואישרה לממן לפנים משורת הדין, ולפנים מהמקובל בסל הבריאות כל חולה בשנת 2010 מעל ל-20 החולים שהוגשו. בנוסף, הסכימה לממן כל חולה נוסף מעל 15 חולים חדשים על פני שלוש שנים. חשוב מאוד לציין כי החברה מעולם לא חזרה בה ממה שהסכימה עליו ולצערה של החברה, ועדת סל התרופות דחתה הצעה נדיבה זו על הסף.

"דבר זה לא סיפק את חברי ועדת הסל, לפתע בשעה 21.00 קיבלה החברה חוזה בו מחייבים אותה להתחייב על פני 5 שנים (תקופה שמעולם לא עלתה על הפרק). כלומר כל חולה שיתווסף מעל ל-20 הראשונים ב- 5 השנים הקרובות – יחול

  על חברת התרופות. ברור כי לא זו הייתה כוונת המחוקק כאשר הקים את ועדת סל התרופות. החברה אינה מאמינה כי יש חברה שתהיה מוכנה לממן כל חולה מעבר למספר החולים שהוקצב לו בועדה (גם לא במקרי RISK SHARING). אם זה היה הנוהל הגורף בהגשת תרופות לסל, לא היו קיימות היום תרופות בישראל.  

אנו תמהים מדוע בחרה ועדת סל התרופות לא ללכת לקראת 20 החולים. במיוחד אם טובת החולים עומדת לנגד עיניהם.

"בפועל, ועדת סל התרופות בחרה בדקה ה-90 בערב סגירת הדיונים של ועדת הסל, להציב דרישות חדשות, משמעותיות שמטילות התחייבויות כספיות כבדות על החברה, שאינן מקובלות ועובדות שניתן היה להציג שבועות רבים לפני כן. אילו הייתה הועדה פועלת באופן תקין, פונה לחברה מראש ודאי ניתן היה למצוא פתרון שייתן תרופה למחלה קשה".