ההישג הראשון של אובמה
ברק אובמה בדרך להצליח במקום שבו נכשלו שבעה מקודמיו. בפעם השלישית בהיסטוריה אישר הסנאט רפורמה בעלת סממנים סוציאלים, שתעניק לכ-30 מיליון אמריקנים כוח מול חברות הביטוח. יצחק בן-חורין על ההתרגשות בסנאט, על התנופה לאובמה ועל "הבושה האמריקנית" שעומדת בפני סיום
העייפות וההתרגשות הכריעו את מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, שהיה אדריכל ההצבעה ההיסטורית על רפורמת ביטוחי הבריאות שאושרה בסנאט. ברגע המכריע, כשנתבקש להצביע, הוא קרא "לא" ורק לאחר שניות של מבוכה, תיקן את עצמו והצביע "כן". אבל זו היתה רק מעידה שולית, שלא העיבה על האווירה המחשמלת באולם. אחרי ההצבעה, כשהופיע על הלוח המספר המיוחל 60, החלו החגיגות, החיבוקים והחלקת הכאפות.
הסנאטור הסיעודי רוברט בירד, בן ה-92, שבימים האחרונים היה מי שייחל למותו, נגרר על כסא גלגלים למליאה כדי להשתתף בהצבעה. הוא הניף את ידו, קרא "זה בשבילך טדי קנדי" ואז הצביע "כן". בירד, המכהן בסנאט כמעט 57 שנים, ידע את החשיבות ההיסטורית של ההצבעה החברתית, כמוה לא היתה מאז אישור הביטוח לגמלאים ב-1965.
קנדי המנוח נלחם במשך 40 שנה לקידום ביטוח הבריאות. הוא מת ב-25 באוגוסט ולא זכה לראות את התגשמות חלום חייו הפוליטים. אלמנתו ויקי ישבה מחוץ למליאת הסנאט, ופרצה בבכי לאחר ספירת 60 האצבעות. ראשי הדמוקרטים יצאו לחבק ולנשק אותה בהתרגשות. שיחת הטלפון הראשונה שקיבלה, היתה מהנשיא אובמה עצמו.
זה היה מחזה נדיר לראות פוליטיקאים קרים וצינים, מתרגשים עד דמעות, מההיסטוריה שעשו. טד קנדי סירב במשך עשרות שנים להשלים עם העובדה שאמריקה הכל יכולה, אינה מעניקה לאזרחיה ביטוח בריאות בהישג יד ומפקירה 47 מיליוני אמריקנים שאין ביכולתם לשלם את דמי הביטוח סבירים בעלות של לפחות אלף דולר בחודש.
חולים ולא הולכים לרופא
למרבית הבושה, המצב בארה"ב כיום הוא שרק עובדי מדינה ועובדי חברות, נהנים מביטוח איכותי וזול יחסית בשל כוחם כקבוצות לחץ במשא ומתן מול חברות הביטוח. בעלי עסקים זעירים ועצמאים בני מעמד הביניים, אינם יכולים לעמוד בהוצאה וכך מצאו עצמם עשרות מיליוני אמריקנים, לא רק העניים שבהם, מחוץ למעגל המבוטחים. החמרת המצב הכלכלי בשנתיים האחרונות רק גרמה למספר לנסוק. מיליוני אמריקנים נמנעים מלבקר רופא גם כשהם חולים. מליונים מוותרים על רכישת תרופות הכרחיות ו-45 אלף מתים מדי שנה רק בגלל העובדה שאין להם ביטוח.
החקיקה החדשה תשפיע על כל משפחה אמריקנית בצורה כזו או אחרת ותצרף למעגל המבוטחים יותר מ-30 מיליון בני אדם. במסגרת החוק, תמנע מחברות הביטוח האפשרות לדחות קבלת מבוטחים חדשים בגלל מצב בריאותי לא תקין. החוק גם ימנע מחברות הביטוח להתעלם ממחויבותן לכסות מבוטחים שלקו במחלות קשות.
הפרטים המדוייקים של חוק הבריאות עדיין אינם ברורים, אבל בכל מקרה מדובר בהישג המשמעותי הראשון של הנשיא אובמה, שבחודש הבא יציין שנה לבחירתו. זהו הישג היסטורי לאובמה, שהצליח במקום שבו נכשלו שבעה נשיאים אמריקנים לפניו. מאז טדי רוזוולט ב-1912 ניסו ונכשלו להעביר חוק לרפורמה בבריאות, האחרון שבהם היה של ביל קלינטון ב-1993.
כוח מול חברות הביטוח
רפורמת הבריאות היא תוכנית תאגד מיליוני אמריקנים שאינם עובדי מדינה או מועסקים בחברות, לקבוצה אחת גדולה שהמדינה תנהל עבורם את המשא ומתן עם חברות הביטוח. בדרך זו יזכו גם הבודדים להטבות הניתנות למבוטחים קבוצתיים. זו רפורמה שמכניסה סממנים סוציאלים לאמריקה הקפיטליסטית, על-ידי הגברת ביטחונו של לאזרח הקטן. הרפורמה גם תסייע בהקטנת האבטלה, שכן בעלי עסקים קטנים נמנעים מקבלת עובדים בגלל שאינם יכולים לעמוד בתשלומי ביטוח הבריאות שלהם.
אך הקרב על הרפורמה עדיין לא הסתיים סופית. בחוק של הסנאט הושמט כל אזכור לאופציה של ביטוח בריאות ציבורי, בעוד שבבית הנבחרים יש צירים שמסרבים לוותר עליה. עוד נקבע גם לא יהיה מימון מביטוח הבריאות לביצוע הפלות - סוגייה שגם היא נמצאת במחלוקת. בשבועות הקרובים יתגברו הלחצים הפוליטים וייערכו תמרונים פוליטיים לא פשוטים כדי שאיחוד הצעות החוק יצליח לעבור הצבעה נוספת.
אובמה קיווה להגיע לנאום על מצב האומה ב-2 בפברואר, כשחוק הרפורמה נמצא בכיסו. הוא יצליח ככל הנראה וכעת יוכל להצביע עליה ועל הישגיו בהוצאת המשק האמריקני משפל העמוק שבו הוא נתון. אך כל זה בטל בשישים לעומת הדאגה של הציבור האמריקני מהאבטלה, שחצתה 10% והורידה את מצב הרוח הלאומי שוב לקרשים. נושא התעסוקה ישלוט בסדר היום הציבורי האמריקני לקראת במערכת הבחירות לקונגרס בנובמבר 2010, שבה יעמדו להצבעה כל 435 צירי בית הנבחרים ושליש מבין מאה הסנאטורים. זהו הנושא הכמעט בלעדי שמטריד את הציבור כאן. זה ואפגניסטן.
עומק האבטלה הוא זה שיקבע בחודשים הקרובים את הפופולאריות של הנשיא אובמה ואת יכולתו להפגין שרירים. הצלחתו בתהליכים פנימיים אלה, תשפיע רבות גם על מדיניות החוץ שלו, ובראשה התהליך המדיני במזרח התיכון וסוגיית הגרעין האיראני.
לפנייה לכתב/ת 
