גם בהיעדר סיכול - הושגה הרתעה

יש מי שטוענים כי ההקלות שניתנו לאחרונה לפלסטינים כירסמו ביכולתו של צה"ל להעניק ביטחון למתיישבים היהודים ביהודה ושומרון וגם לתושבי ישראל בכלל. הסכם המבוקשים, הסרת מחסומי-קבע רבים, מתן רשות לפלסטינים לנוע כמעט בכל צירי יהודה ושומרון, התיאום עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים והשאננות שנוצרה עקב תקופה ארוכה של שקט יחסי ביהודה ושומרון – כל אלה, לדברי המתיישבים היהודים באיו"ש, יצרו מצב שבו צה"ל והשב"כ איבדו חלק ניכר מהשליטה הביטחונית שאותה רכשו בעמל ובדם במשך שנים, מאז מבצע "חומת מגן" ב-2002.

פיגוע הירי סמוך לשבי שומרון שבו נרצח הרב מאיר אבשלום חי הוא, לדברי המתיישבים היהודים ביו"ש, הוכחה ניצחת לכך. אי אפשר לשלול טענה זו על הסף. סביר להניח שאילולא הוסר מחסום הקבע בכביש 557 שבין שכם לטול כרם (לא הרחק מההתנחלות שבי שומרון), מחבלים שיצאו משכם

היו נעצרים ולא היו יכולים להגיע למצב שבו ירו תוך כדי נסיעה על מכוניתו של הרב חי. אבל באותה מידה, סביר להניח שחוליית מפגעים מנוסים, כמו זו שחוסלה הלילה, אם הייתה נחושה בהחלטתה לבצע פיגוע, הייתה יכולה להניח מארב ירי על אותו כביש אחרי שעשתה את דרכה ברגל, הסתתרה בשטח ונסוגה לשכם בחסות החשיכה.

מחשיפת החוליה שביצעה את הפיגוע ליד שבי שומרון עולה גם שאחד מאנשיה היה כלול ב"הסכם המבוקשים" שנחשף לראשונה ב-ynet. מה שלכאורה מחזק את טענות מי שהתנגדו להסכם זה. אותו הסכם שבמסגרתו התחייב צה"ל שלא לפעול נגד אנשי פתח (בעיקר אנשי חללי אל-אקצה) אם ימסרו את נשקם וישהו במעצר, ואחר כך בפיקוח מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.

אבל מי שטוען גם היום נגד הסדר זה מתעלם מהעובדה שההסכם היה ועודנו הצלחה גדולה. מתוך כחמש-מאות מבוקשים בגדה המערבית נכללו בהסכם כ-400 ומתוכם רק בודדים (פחות מעשרים, כולל המחבל שחוסל הלילה) חזרו עד כה למעגל הטרור. לנוכח טיעונים אלה חשוב להזכיר כי האמצעי החשוב ביותר בשרשרת הסיכול הוא המודיעין וכי המחסומים והנוכחות קבועה של צה"ל על צירי התנועה בשטחים הם אמצעי משני שאין בכוחם לעצור טרוריסטים. בעיקר אם הם נחושים ומנוסים כמו אנשי חוליית חללי אל-אקצה שביצעה את הפיגוע בליל חמישי שעבר ליד שבי שומרון. במקרה זה היה כנראה מידע כללי על החוליה ואנשיה, אך לא היה מודיעין קונקרטי על כוונת פיגוע. לכן לא התריע השב"כ וצה"ל לא עצר את המפגעים בעוד מועד. זו אינה תופעה חריגה. צה"ל והשב"כ מבצעים מדי לילה מעצרים על סמך מידע מודיעיני כללי בכל שטחי יהוד ושומרון, כולל בשכם.

ללא סיכול - הפעולה המהירה מרתיעה (צילום: AFP)  

ממעצרים אלה ומאמצעים טכנולוגיים מופק מודיעין סיכולי. אבל היו גם בעבר פעמים רבות שבהן הרשת המודיעינית והמבצעית הפרושה בשטח לא העלתה אתרעה ובוצע נסיון פיגוע. הדוגמה הלפני אחרונה לכך היה ירי שבוצע לפני כמה חודשים לעבר תושב יהודי באזור בנימין. במקרים כאלה – כשהסיכול המוקדם נכשל, או כשהמפגע לא היה חבר בהתארגנות וביצע מה שמכונה "פיגוע עממי ספונטני" - חשוב להעניש וליצור הרתעה באמצעות מעצר או חיסול של המפגע או אנשי חוליית המפגעים. זאת כדי שלא יהיו מחבלים בפוטנציה שייתפתו לחקות את הפיגוע שצלח. ככל שהתפיסה או החיסול מהירים יותר וסמוכים לזמן ביצוע הפיגוע - כך מתעצם אפקט ההרתעה והביטחון שהוא מעניק.

זה היה הרציונל של פעולת השב"כ וצה"ל הלילה בשכם. האיתור והחיסול המהירים של חוליית המפגעים מעידים שהשב"כ מצליח לשמר בידו עליונות מודיעינית בשטחי יהודה ושומרון; מה שלא פחות חשוב – הפעולה בשכם מוכיחה שלצה"ל יש באיו"ש חופש פעולה ומיומנות מבצעיים המאפשרים לתרגם את המודיעין לפעילות סיכול והרתעה יעילה גם בלב השטחים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית.

לא להעמיד את כוחות הרשות בדילמה

הפעולה בוצעה על ידי לוחמי יחידת המסתערבים דובדבן וגדוד "נחשון" בחטיבת "כפיר", שסיפקו את מעטפת האבטחה. היה גם תיאום עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים, אבל זה התבצע רק אחרי שאנשי "דובדבן" כבר היו בבתי המבוקשים ואנשי "כפיר" היו ממוקמים בעמדות שאבטחו אותם.

התיאום נועד למנוע עימות עם כוחות הרשות, שעלול היה להחמיר את היחסים המתוחים ממילא בתקופה האחרונה עם הדרג הפוליטי ברשות בהנהגת אבו מאזן. העובדה שהכוחות הצליחו להגיע מבלי שנתגלו והפתיעו את המחבלים בתוך הקסבה בשכם ובבית נוסף בעיר; העובדה שאיתרו מחבל שהסתתר בתוך מחילה ששמשה גם סליק נשק, ועשו זאת בלי אבידות לעצמם ולאוכלוסיה האזרחית - כל אלה מעידים על רמה גבוהה של מל"מ (מודיעין למבצע) שסיפק השב"כ אך בעיקר על מיומנות גבוהה של הכוחות הצה"ליים. זרועות הביטחון של ישראל לא הצליחו לסכל את הפיגוע ליד שבי שומרון, אך הצליחו לייצר הרתעה לאחריו.

מעשה זה יש לו חשיבות רבה בתקופה הנוכחית שבה הולכים ומצטברים "אדי דלק" ביהודה ושומרון.

הקפאת הבניה ופעולות "תג מחיר" של הקיצונים מבין המתיישבים היהודים, כמו גם הקיפאון המדיני והנאומים המתלהמים שנישאו בוועידת הפתח שהייתה בבית לחם - מעלים את המוטיבציה של חוליות ומפגעים בודדים בקרב הפלסטינים. לא מן הנמנע שאת הדחיפה לביצוע פיגוע הירי ליד שבי שומרון ביום חמישי נתנה שריפת המסגד בכפר יאסוף ופעולות "תג מחיר" נוספות. לכן אין ספק שהשב"כ וצה"ל יצטרכו בשנה האזרחית הבאה לגלות עירנות ולהגביר את פעילותם המסכלת והמרתיעה.

כוחות הביטחון הפלסטינים פעלו בתקופה האחרונה בנחישות רבה נגד התארגנויות חמאס, אבל ייתכן מאוד כי יש להם קושי לפעול נגד אנשי חללי אל-אקצה, שהם אנשי פתח, עצם מעצמם, בשר מבשרם, ולכן ייתכן שצה"ל מיהר לפעול בלי לשתף את מנגנוני הביטחון הפלסטינים, כדי שלא להעמידם בדילמה, ואולי אף למנוע אפשרות שראשי המנגנונים של הפתח יאפשרו לאנשי החוליה המפגעת להיעלם בשטח.