125 לוויתנים מתו בחופי ניו זילנד
בשני מקומות עלו לוויתנים ממין נתב ארוך סנפיר על חופיה של ניו זילנד, ולמרות סיוע של מתנדבים מתו רבים מהם. בחודשים דצמבר וינואר מגיעה לשיא תופעת ההחפה של יונקים ימיים
החפה המונית של לוויתנים ממין נתב ארוך סנפיר אירעה בחופי ניו-זילנד במהלך חופשת חג המולד בסוף השבוע. כ-125 לוויתנים נמצאו מתים לאורך חופיה הצפוניים של ניו זילנד. פעילי סביבה ומאות מתנדבים מקומיים שהגיעו לסייע בהשבת היונקים הגדולים בחזרה למים, הצליחו להציל את חייהם של 43 לווייתנים. עד כה, דווח כי מרבית מהלוויתנים שהושבו, נצפו שוחים בלהק הרחק מהחוף.
עובדי המחלקה לשימור טבע בסיוע מאות מתנדבים הצליחו לסייע ללוויתנים לשוב למים למרות תנאי הגאות הקשים. על מנת לשמור שטמפרטורת הגוף של היונקים הימיים לא תעלה בתנאי החום הקשים, המתנדבים כיסו את הלווייתנים שהגיעו אל החוף, בשמיכות רטובות והקפידו להרטיבם במהלך כל שעות היממה.
רק כמה עשרות פרטים שבו לים (צילומים: AP)
סטיב בולטן, ממחלקת שימור הטבע בניו זילנד שהגיע למקום ההחפה, סיפר כי "63 לוויתנים הגיעו לחוף, אך זה נראה טוב למדי, מאחר שיש 43 בחיים". הוא העריך כי יתכן והלוויתנים סובלים ממחלה או שהסונאר הפנימי שלהם הוביל אותם למים הרדודים במפרץ והם לא הצליחו למצוא את דרכם בחזרה למים העמוקים.
בחוף אחר במדינה, נרשמה החפה מאסיבית של 105 לוויתנים ממין נתב ארוך סנפיר, שמתו במהלך השבת. היונקים הימיים התגלו על ידי תיירים שטסו מעל רצועת החוף. כאשר הגיעו כוחות ההצלה למקום, הם מצאו רק 30 פרטים שהיו עדיין בחיים. לדברי הגורמים המקצועיים שנכחו במקום, שני שליש מהלוויתנים כבר התגלו ללא רוח חיים כשהגיעו כוחות ההצלה לחוף ושאר הלוויתנים הורדמו המתת חסד וככל הנראה להק הלוויתנים שהה מחוץ למים במשך שעות ארוכות וגסס.
תנאי מזג האוויר החמים לא הטיבו עם היונקים הגדולים, אך מאחר שהם מצויים באזור שהינו בחלקו שמורת טבע, עשרות הפגרים של הלוויתנים נותרו בשטח ולא יפונו לקבורה, כפי שנהוג לעשות במקרי החפה המוניים אחרים.
למה זה קורה? אין הסבר
החפת יונקים ימיים היא עדיין תופעה שלא ניתן עליה הסבר מדעי מושלם. אחת ההשערות הנפוצות היא כי לוויתן בודד מאבד את דרכו ומגיע למים רדודים מהם הוא מתקשה להחלץ ולשוב לים הפתוח בכוחות עצמו. הוא משמיע קריאות מצוקה ולמעשה מזמן אליו את שאר חברי הלהקה לסייע לו - אך אז גם הם סובלים מגורל דומה, ונדונים לגסיסה איטית על החוף.
אלפי לוויתנים מוצאים את מותם בהחפות המוניות באזור ניו-זילנד, טסמניה ואוסטרליה מדי שנה. לדברי מומחים במחלקת שימור הטבע בניו זילנד, במהלך חודשי דצמבר וינואר, תופעת ההחפות של יונקים ימיים היא הנפוצה ביותר מבין כל חודשי השנה.
לוויתני נתב ארוך-סנפיר נחשבים לחברותיים במיוחד, ונוטים להתקבץ בלהק של 20 עד 100 פרטים. הם בעלי יכולת התפרצות המביאה אותם למהירות של 16 קילומטר לשעה ומסוגלים לשחות כ-200 קילומטר ביום בחיפוש אחר מזון.
על פי נתוני קרן הטבע העולמית (WWF) אורכו הממוצע של זכר הוא 5.7 מטר ואילו אורכן של הנקבות הוא 4.5 מטר. הזכרים שוקלים כ-2.3 טון והנקבות שוקלות 1.3 טון. באיגוד השימור העולמי (IUCN) מציינים כי תצפיות שנערכו בסוף שנות ה-80 גילו כי ישנם כ-750 אלף לוויתנים מהמין המדובר, אך כיום כמעט ואין מידע עדכני על גודל האוכלוסיה הקיימת ברחבי העולם.
לפנייה לכתב/ת 
