אינטרנעט, געוולד
הרבנים החרדים יודעים את העבודה שלהם. הם מבינים גם את מגבלותיהם האנושיות של חסידיהם. הם יודעים בדיוק שאי אפשר לכבות את האינטרנט, ובכל זאת הם מתייצבים באומץ מול המציאות. יעל משאלי מצפה גם מהאחרים לנקוט עמדה
"הרבנים" אמרו לסגור את האינטרנט
(ממש ככה) ואתרים חרדים נסגרים בזה אחר זה כמעט בלי למצמץ. אני יודעת שזה מייד מעורר את הציניות הטבעית הטבועה באנשי המערות המודרניים. קודם כל, כמובן, ורק שיהיה ברור מה שהרבנים החרדים הזקנים והחשוכים האלה לא מבינים ולא יבינו לעולם, "האינטרנט" הוא לא מקום, אי אפשר לסגור אותו. לצערה של משמרת הצניעות גם אי אפשר לשרוף אותו כמו איזה קיוסק בבני-ברק שמוכר עיתונים או כמו שלט חוצות שמוכר את בר רפאלי.
שנית ומהותי יותר, לועגים שוחרי הדמוקרטיה, חופש הביטוי והמחשבה, זה שסגרו את האתרים החרדיים לא אומר שהחרדים עצמם לא משוטטים ומצ'וטטים בהמוניהם בין האתרים האחרים.
ובין אלה לאלה, יעמוד כדרכו הדתי הנאור הסביר ויסביר שיש גם המון דברים יפים באינטרנט, בעצם בעיקר דברים יפים וטובים וחשובים, וביצר הרע צריך להילחם בדרכים נאורות וסבירות, למשל המסננת של רימון. כי גם הדתי הנאור והסביר יודע שלא גוזרים על הציבור גזירות שהוא לא יכול לעמוד בהן, שהאינטרנט פה והוא לא הולך לשום מקום, ושהוא לא רוצה שיחשבו עליו חס וחלילה שהוא חשוך ופרימיטיבי כמו החרדים.
אלא שזה בדיוק להיפך. זה לא שהרבנים החרדים לא יודעים איפה הם חיים, מי הקהל שלהם ונגד מה הם נלחמים. זה אפילו לא שהם לא יודעים איך. זה הכל בדיוק הפוך. הרבנים החרדים מבינים טוב מאד את סכנות האינטרנט (כבר לא איום, אלא סכנה מוחשית ואמיתית), את חוסר היכולת "לכבות" את היצר הרע ואת כלי המשחית המודרניים שלו, והם יודעים יפה מאוד גם מי צריך ללבוש שחורים וללכת לעיר אחרת. זאת בדיוק הסיבה שהם מעמידים את הרף המוסרי הקובע שמעכשיו והלאה, מי שרוצה לעשות את הרע הזה (וכולנו יודעים לשם מה נכנסת כלה לחופתה וגברים ונשים מתוסכלים לצ'טים באינטרנט) יצטרך לעשות את זה בסתר.
בזמן שלהורים מעודכנים אין אומץ להעיף מהחדר של הילד את המחשב, לאסור עליו לצפות ב"האח הגדול" ולחגוג יום הולדת שתיים-עשרה עם החברים במסיבת חנייה מפוצצת אלכוהול, בזמן שגם הורים דתיים נאורים מרגיעים את עצמם במסננת שהילדים מזמן עקפו אותה והרי הם משתמשים בפייסבוק שלהם לא כדי לקיים מצוות ביקור חולים דווקא, אפשר להתנחם בזה שלסוג אחד של אנשים ("הרבנים החרדים") יש עוד אומץ לשים את האצבע בסכר ולומר "האינארנעט גוועלד!!!".
ובמקום להגיד שהם צודקים. שהאינטרנט והרשתות החברתיות, והניאוף והפדופיליה וכל מה שנכנס אלינו הביתה הוא סוג של תאונת דרכים-סמים-אלכוהול-אונס-פיגוע המוני ואין דרך נאורה סבירה ודמוקרטית חינוכית להתמודד איתה, אנחנו מבטלים את הקריאה המוסרית היחידה הנשמעת.
הרבנים
החרדים יודעים את העבודה שלהם. הם, יותר מכולם, מבינים גם את מגבלותיהם האנושיות של חסידיהם. הם יודעים בדיוק מה הוא האינטרנט ושאי אפשר לכבות אותו, ובכל זאת הם מתייצבים באומץ מול המציאות ואומרים מה נכון לעשות.
והרבנים הדתיים (מהחילונים הרי אין בכלל מה לצפות בתחום הזה, מי יעז שם להגיד משהו מוסרי שיקומם עליו את "בצלם" ובג"ץ ואת יושבי בתי הקפה מצפון לירקון?) יכניסו לאתרים שלהם שו"תים ופרשת שבוע ומאמרי מערכת כדי להצדיק את קיומם של אתרים בו מקוננות נשים שלוש פעמים ביום "מה לעשות? בעלי נפל באינטרנט".
אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס AFP
מומלצים
