החייל החשוד ברצח: איימו על חיי. הייתי שיכור

תחת אבטחה כבדה הובא הבוקר (יום ג') החייל החשוד ברצח בבאר-שבע  - לדיון בבית הדין הצבאי של פיקוד דרום. החייל שירה למוות בחברו בקניון הנגב ביום ראשון, טען להגנתו: "איימו על החיים שלי. הייתי שיכור". החייל, סמל חמזה אבו זעילה, שנראה כי הוא מתקשה להסביר את עצמו וממעט בדיבור, הוסיף כי הוא חושש לחייו. הוא לא הסביר מדוע, ולא פירט כיצד הדבר קשור, אם בכלל, לאירוע ביום ראשון. מעצרו הוארך בעשרה ימים.

סנגורו של אבו זעילה, עו"ד רון סולקין, סיפק במהלך הדיון הסבר אפשרי לעניין האיומים: לטענתו, בני משפחתו של מרשו היו בסכסוך עם בני משפחתו של המנוח, ואף היה בעבר אירוע ירי בין המשפחות בגינו הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

בתביעה הצבאית מייחסים לחייל היורה חשד לרצח, וביקשו מבית הדין להורות על הארכת מעצרו ב-13 ימים לצורך המשך חקירה. מאז האירוע, נחקר

 החייל במצ"ח וטען כי מעבר לוויכוח שפרץ על מכשיר טלפון נייד, המנוח הקניט אותו והציק לו. עוד סיפר החשוד כי הוא וחברו היו תחת השפעת אלכוהול, לאחר שהספיקו לשתות בבוקר משקה אלכוהולי.

מפקד מצ"ח בדרום, סגן-אלוף גיל מימון, המופקד על החקירה אישר במהלך הדיון כי החשוד מסר את גרסתו לאירוע. כמו-כן אמר סא"ל מימון כי בוצעה בדיקת אלכוהול לחייל, אך נותרו עוד למעלה מעשר פעולות חקירה שיש לערוך.

הסנגור טען כי החקירה אינה מורכבת כפי שמציגים אותה במצ"ח משום שמרשו הודה בחשד המיוחס לו ולפיכך ניתן לקצר את מספר הימים בהם ישהה במעצר. כמו-כן ביקש כי מומחה מטעם הסנגוריה יגבש חוות דעת פסיכיאטרית בנוגע לחייל. 

לבסוף החליטה השופטת, רב-סרן מאיה גולדשמידט, על הארכת מעצרו בעשרה ימים, וקבעה כי יש להמשיך בחקירה במהלך מעצרו.

בידוק קפדני בבית הדין

לקראת הדיון נפגשו אמש עם החשוד סנגוריו, עורכי הדין רון סולקין וסבסטיאן אוסובסקי, ושמעו את גרסתו לאירוע. במקביל לחקירה, חוששים במצ"ח כי האירוע בקניון עשוי להוביל לנקמת דם בין משפחות היורה למנוח, ולפיכך נקבעה שעה מדוייקת שבסיומה יוצא החייל מן האולם בחזרה למתקן המעצר.

כמו כן הוחלט שלא להכניס כלי רכב לאזור בית הדין ולערוך בידוק

 קפדני לנכנסים למתחם. כמו כן, יאבטחו מספר שוטרים צבאיים את החשוד על מנת למנוע מגורמים שאינם מוכרים לו להתקרב אליו.

אל"מ (מיל') עו"ד שמי כהן, לשעבר מפקד מצ"ח, אמר בשיחה עם ynet, כי חקירת חשד לרצח נחשבת למורכבת ובעייתית, והעובדה כי מדובר במקרה השני בתוך שנה באותו גדוד אף מטילה על החוקרים מעמסה נוספת. "יש צורך לבחון את התרבות האירגונית בגדוד, היחסים בין חיילים למפקדים, הבנה של טוהר הנשק והיבטים נוספים שאינם בהכרח ראייתים לצורך הוכחת העבירה", הוא הסביר.