הורי נרצחים: "פתיחת כביש 443 תביא עוד שכול"

השופט אדמונד לוי מבית המשפט העליון נותר אתמול (יום ג') בדעת מיעוט, כשסבר שסגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים הייתה בסמכות הצבא והייתה מידתית בימים של איום טרור. הוא ציין את שמותיהם של הישראלים שקיפחו את חייהם בפיגועים, בהם שלושת בני משפחת בן-שלום סוורי, שקליעי מחבלים פגעו בהם בתחנת הדלק ליד בית חורון באוגוסט 2001. "בתור אמא שהפסידה את הילדים שלה ואת החיים שלה, אני אומרת שהפתיחה של הכביש הזה עבור הפלסטינים היא סכנת נפשות", אמרה ל-ynet פרידה סוורי (58), שאיבדה בפיגוע את בנה, יניב בן שלום, רעייתו, שרון בן שלום, ואחיה, דורון סוורי.

קטע הכביש נסגר לתנועת פלסטינים באוקטובר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה, בהוראתו של מפקד החטיבה המרחבית בנימין דאז, גל הירש. לפני כשלוש שנים עתרו ראש מועצת הכפר בית סירא ו-24 נציגים נוספים מהכפרים הסמוכים לכביש בסיוע האגודה לזכויות האזרח. שופטי בג"ץ קיבלו אתמול את עתירתם ברוב של שני שופטים - נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופט עוזי פוגלמן - מול מתנגד אחד, השופט לוי. פסק הדין ייכנס לתוקף בעוד כחמישה חודשים. 

• מסמך: קראו את החלטת שופטי בג"ץ
  

מחסומים בכביש 443 (צילום: עמית שאבי)

פרידה סוורי, שאיבדה את קרוביה בפיגוע הקשה בכביש, כואבת את ההחלטה: "כולם צריכים לדעת: ההחלטה הזו של בג"ץ תביא לעוד משפחות שכולות. כואב לי הלב לחשוב על עוד אמא שתחווה את הכאב הנוראי הזה, כל עולמי הלך", אמרה בבכי. על הפלסטינים המתגוררים בכפרים הסמוכים לכביש, אמרה: "לעולם לא אסמוך עליהם, מצדי שיישארו בהסגר וכך לא יירצחו יהודים. נכון שלא כולם רעים, אבל גם הפלסטינים שעתרו לא תמיד יודעים מי חי בקרבם והעובדות מאוד פשוטות - ברגע ששמו גדר וחסמו את הכביש לא הייתה להם אפשרות לרצוח יהודים, ברגע שתהיה להם אפשרות, הם ירצחו".  

רונן לנדאו היה רק בן 17, כשנרצח בכביש ב-26 ביולי 2001, וגם את שמו מזכיר השופט לוי. אביו, שמואל לנדאו (57), הביע צער על ההחלטה. "זו החלטה אומללה, הם לא הפעילו מספיק שיקול דעת, נדהמתי כשראיתי את ההחלטה הזו. אני לא מבין את זה, אומרים עלינו שאנחנו עושים אפרטהייד, זה לא אפרטהייד, זו החלטה שנובעות משיקולי ביטחון. לכפרים האלו יש כביש מקביל ויש להם דרך להגיע לכל מקום וליהודים אין אפשרות להגיע. גם רונן ואני היינו כבר 500 מטרים ליד הבית כשירו עלינו, ורונן מת במקום". תקוותו היחידה היא שיחוקקו חוקים מתאימים שלא יאפשרו את יישום ההחלטה.  

ראש העיר מודיעין: הם יושבים במגדל השן

מלבד רונן לנדאו ובני משפחת בן שלום-סוורי, נרצחו בכביש גם נהג המונית אליהו כהן, בפיגוע ירי ליד גבעת זאב לפני 9 שנים, יואלה חן, שנרצחה ביריות בתחנת הדלק של גבעת זאב לפני כ-8 שנים, והפלסטיני מרואן שוויקי, תושב ירושלים, שנורה למוות ממארב לעבר מכוניתו נושאת לוחיות זיהוי ישראליות ב-2006. שופטי בג"ץ הורו לצה"ל לגבש פתרון ביטחוני אחר, שיוכל לספק הגנה לתושבים הישראלים העושים שימוש בכביש, אך לא יאסור באופן מלא את תנועת תושבי הכפרים.

השופט אדמונד לוי, שכאמור נותר בדעת מיעוט, כתב בפסק הדין כי ההחלטה לסגור את הכביש לתנועת פלסטינים הייתה בסמכות הצבא. עם זאת, גם הוא קבע כי יש לבחון את הצעדים הביטחוניים על-פי הנסיבות העדכניות, ובעת רגיעה אין לסגור סגירה מוחלטת של הכביש באורח קבע: "אין לבלבל בין היוצרות: בראשית היו הפיגועים, וסגירת הכביש באה אחר כך. ואם הכבדה על התנהלות החיים מצויה בסגירתו של הכביש, הרי שבטלה היא בשישים לעומת החיים שאבדו".  

כביש 443. הקטע המסומן באדום ייפתח לתנועת פלסטינים

ראש העיר מודיעין, חיים ביבס, זועם. "זאת החלטה הזויה ותלושה מהמציאות", אמר ל-ynet. "מה, רוצים לחזור לתקופת הפיגועים ולחוסר הביטחון?". ביבס ותושביו נהנו בשנים האחרונות מנסיעה בטוחה על הכביש, שלאט לאט חזר להיות ציר מרכזי של תושבי מודיעין והסביבה בעלייה לאזור צפון ירושלים. כעת, עם החלטת בית המשפט, חושש ביבס משידור חוזר של מראות העבר. "כשלא יאבטחו את הכביש הזה, הצרות יגיעו קרוב למחסומים של היישוב שלנו. בסוף על מי יפילו את האחריות אם יהיה פיגוע? על הצבא. למה בכלל צריך להגיע למצב כזה?".

הוא מתח ביקורת חריפה על השופטים, שלדבריו, מנותקים מהשטח: "יושבים שם אנשים במגדל השן, ובהחלטות קשות פוגעים באיכות החיים שלנו". ביבס לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים, והוא כבר נפגש עם חברי כנסת שמתגוררים בעיר כדי לשנות את הגזרה באמצעות חקיקה עוקפת בג"ץ. "אנחנו לא מתכוונים לוותר, ונעשה את כל מה שניתן בדרך חוקית על מנת להבטיח את ביטחון התושבים".

"זה שטח כבוש. הגישה אליו שגויה" 

לעומתם, עו"ד לימור יהודה, שמייצגת את העותרים מששת הכפרים הערביים ואת האגודה לזכויות האזרח, שמחה על החלטת בג"ץ. "פסק הדין הזה היה מחויב המציאות, זה פסק דין חשוב שאומר שחייבים לבטל מצב שהוא בלתי אפשרי ובלתי חוקי ומסמל חוסר צדק". עו"ד יהודה עדיין מצפה מבית המשפט לפסוק חד-משמעית בנושא. "זה לא הכביש היחידי שיש בו איסור תנועה. זה קיים בגדה המערבית, כולל במרכז העיר חברון שאסור לתנועת פלסטינים, ואנחנו היינו מצפים מבית המשפט לפסוק חד-משמעית שאיסור תנועה גורף על האוכלוסייה המקומית לא יכול להתבצע".

נירית מוסקוביץ', דוברת האגודה לזכויות האזרח, מגיבה לביקורת על הפסיקה: "זה לא נוחות של פלסטינים מול חיי אדם של ישראלים כמו שמנסים להציג זאת, השטח הזה לא נמצא בתחומי ישראל ולכן הגישה של הישראלים היא שגויה מראש. הגדה מוכרת על-ידי כל המוסדות כשטח כבוש שעליו לא חל הדין הישראלי. התנועה של ישראלים בכבישים האלו לא מובנת מאליה. יש דרכים פחות פוגעניות להבטיח שהכביש יהיה בטוח לכל משתמשיו באופן שלא יפגע בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע".

מוסקוביץ' כואבת את רצח הישראלים בכביש 443, "אבל לא יעלה על הדעת שעשרות אלפי אנשים שזה העורק הכמעט יחיד שלהם להגיע למקומות לא יוכלו לעשות זאת. הכביש הזה נבנה על האדמות שלהם כאשר העמדה הפורמלית הייתה שסוללים את הכביש הזה לצורכיהם".

אחד העותרים, ראש מועצת הכפר בית לקיה, חסן מסארג'ה, הגיב על ההחלטה בספקנות. "אנחנו שמחים על החלטת בג"ץ אך לא אופטימיים יותר מדי". לדבריו, מהיכרות עם המצב במקומות אחרים, לא בטוח שההחלטה תיושם, "אבל אנחנו מקווים שהצבא יישם אותה". לדברי מסארג'ה, עד כה הדרך לרמאללה ארכה 45 דקות בדרכים העוקפות, אך "אם ההחלטה תיושם, ניתן יהיה להגיע לרמאללה תוך עשר דקות עד רבע שעה".