שמות עבריים: נפטון הוא "רהב", אורנוס "אורון"

לא עוד נפטון ואורנוס - מהיום ייקרא שמם בעברית "רהב" ו"אורון". שנת 2009, שהוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו של האו"ם כשנת האסטרונומיה העולמית, לציון 400 שנה לתצפיות הראשונות של גליליאו גליליי, הגיע אל קיצה ובישראל מציינים את האירוע בהענקת שמות עבריים לשני כוכבי הלכת האחרונים שנודעו עד כה רק בשמות המיתולוגיים שלהם.

השמות הוענקו במסגרת מיזם משותף של נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית ושל האקדמיה ללשון העברית ובצוות השיפוט נכללו אסטרונומים מרחבי הארץ. בשלב הראשון נתבקש הציבור להציע שמות לשני כוכבי הלכת ובמהלך זה הוצעו אלפי שמות.

ב-15 ביוני התכנסה ועדת השיפוט באקדמיה ללשון העברית בגבעת-רם, ירושלים, בראשותו של פרופ' אבישי דקל. במהלך הכינוס הוצג סיכום השמות שהתקבלו מן הציבור במספרים ואלה הועברו לחבר השופטים.

לאחר סינון ראשוני הוחלט לצמצם את רשימת השמות על ידי מחיקת שמות שיש להם מתנגדים ובסופו של דבר הוחלט להמליץ על שני שמות לכל כוכב – בגלל הפער הגדול בין שני השמות הראשונים בכל קבוצה לאלו שבאים אחריהם.

"אורון" או "שחק", "רהב" או "תרשיש"

דרך אתר האינטרנט של שנת האסטרונומיה הבינלאומית, התבקש הקהל לבחור בין שני שמות אפשריים לכל כוכב לכת. לכוכב הלכת אורנוס הוצעו השמות "אורון" ו"שחק".

השם אורון, שמשמעותו אור קטן, בא לסמל את העובדה שכוכב הלכת אורנוס מפיץ אור מועט בשל ריחוקו ממרכז מערכת השמש. שם זה גם קל לזכירה כיוון שהוא דומה לשמו הלועזי של כוכב הלכת.

השם שחק מרמז לזהותו של האל שעל שמו קרוי כוכב הלכת. אורנוס הוא אל השמיים היווני והמילה שְׁחָקִים מציינת בספרות חז"ל את אחד משבעת הרקיעים ומוכרת גם בעברית בת ימינו.

בעוד שבמקרה של אורנוס בחר הקהל להתרחק מהמשמעות האלילת של שמות כוכבי הלכת, דווקא במקרה של נפטון הוא דבק בה. השם רהב הוצע לכוכב הלכת נפטון, הקרוי על שם אל הים הרומי, שכן זהו שמו של שר הים במספר מקורות יהודיים. כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים.

השם שנדחה, תרשיש, הוצע בעקבות שמה של העיר המקראית ששכנה לחוף הים התיכון. בספרות חז"ל ובפיוט 'תרשיש' היא מילה נרדפת לים ובמקרא נפוץ הצירוף "אניות תרשיש", שאותו מפרש רש"י "תרשיש - שמו של ים".