תיק טייטל נחשף: "ההמלצה - לגנוז"

"ג'ק טייטל שכר רכב מסוג פיאט פונטו 3 דלתות בצבע לבן ביום הרצח; נמצא בזירת הרצח יום לאחר הרצח; מסר פרטים שקריים לחברת ההשכרה לגבי הכתובת; מסר אליבי שקרי לגבי שהייתו בשעות הרצח; נסע ברכב 208 ק"מ בלבד - המרחק שמתאים בין ירושלים לסוסיא וחזור בערך; וקנה כרטיס טיסה הלוך לארה"ב בלבד, שלושה ימים לאחר הרצח למרות שתכנן את טיסתו שבועיים מאוחר יותר עפ"י שיחה. יש לשים דגש לנושא זה".

כך כתב ב-7/10/1997 מפקח ירון שטרית, ראש צוות החקירה המיוחד במרחב יהודה, בסיכום תיק חקירת רצח עיסא ג'בריל מוסעף, רועה צאן פלסטיני מחירבת דיראת שבדרום הר חברון. הרצח אירע ליד ההתנחלות כרמל. למרות הממצאים החותכים הללו, ההמלצה היתה לגנוז את התיק. הנאשם ברצח, הובא לדין רק 12 שנים לאחר מכן. בדרך הוא המשיך במסע האלימות ונסיונות הרצח שרק בנס לא גבו עוד חיים.

• טרוריסט יהודי - כל הכתבות ב-ynet
  

ממסמכים הנחשפים הבוקר (יום ה') מתיק החקירה עב הכרס נגד טייטל, עולה תמונה בלתי נתפסת כמעט. למשטרה ולשב"כ היו סימנים שקשה לפרשם לשני פנים, ובכל זאת הרוצח חמק מידיהם. עוד נחשפים כעת תמלולי חקירותיו של המחבל היהודי, שעוד לפני אותו מקרה רצח נהג מונית ערבי בירושלים, סמיר אכרם בלביסי.

באותו מסמך סיכום חקירה מאוקטובר 97', שלושה חודשים אחרי רצח מוסעף, בסעיף "פריטים שטרם הושלמו" מתייחס החוקר שטרית אך ורק לטייטל ולכך שהצליח "מסיבה לא ברורה" לצאת מישראל, אך כותב שביום שייכנס לישראל ייחקר. כן הוא מציין שנשלח גם מכתב לנציגות המשטרה בארה"ב כדי שתאסוף עליו פרטים. לרגע נדמה שמשטרת ישראל עומדת לשים את ידה על האשמים, אך שני סעיפים לאחר מכן מגיעה השורה התחותה. "בשלב זה ומשאין בידינו ממצאים וראיות אשר יובילו לחשוד, ממליצים לגנוז". לצד זה נכתבת הסיבה: "עבריין לא נודע".

ממצאי חקירת רצח רועה הצאן עיסא ג'בריל מוסעף, אוקטובר 97'

העדות: "סיפר לי שרצח שניים"

בפירוט הממצאים במסמכים אחרים באותה חקירה, צוין שחזור מצולם שבוצע עם עד לאירוע בזירת רצח מוסעף. שם נראה פיאט פונטו שעליו הצביע העד ואמר שזה הרכב בדיוק שהיה במקום. "הרכב נעצר והנהג תייר נחקר בגין האירוע, מסר אליבי ושוחרר". מהרכב נלקחה דגימה של שרידי ירי. התייר היה ג'ק טייטל, אז עדיין אזרח אמריקני בלבד.

בסעיף אחר שטרית מדווח על עדות של תושבת סוסיא שסותרת את האליבי שנתן להם טייטל, לפיו שהה בבית המשפחה. ראש צוות החקירה כותב - "יש לבדוק הנושא לעומק". בין הפעולות לביצוע שחותמות את הדו"ח הזה - "לאתר את התייר האמריקני ולגבות עדות שנייה - עקב הסתירות בעדותו. מדובר בג'ק טייטל". אולם טייטל כבר היה הרחק משם, בארה"ב.

שלושה שבועות לאחר מכן, ב-1/9/97, מדווח שטרית שנשלחה בקשה לאינטרפול לאתר את תמונתו של טייטל. הוא הוכרז דרוש לחקירה. בבדיקות במעברי הגבול מתברר שיצא את ישראל ב-11/8/97. בנוסף, מבירור עם חברת האשראי עולה כי טייטל ביצע קניות בחנות נשק "דיפנס". בסופו של דבר, כאמור, סיכום החקירה המליץ על "גניזה".

פעולות החקירה לאיתור טייטל ופעולותיו בארץ כ"תייר"

ההתפתחות הבאה בחקירה, לפי המסמכים, אירעה ביולי 99'. אז נעצר ונחקר תושב ארה"ב בשם י.ר, שסיפר על מספר מפגשים עם טייטל. באחד מהם, בקיץ 1997, אמר לו טייטל שרצח שני אנשים ודקר אחד - פעם בירושלים ופעם בבית חגי. הוא אמר ששכר רכב ונהג איתו לבית חגי, חיפש בחור ערבי, ירה בו והרג אותו עם אקדח. טייטל אמר שהביא את האקדח מאמריקה, אך סירב להראות לו אותו.

ממסמכים נוספים עולה שב-25/7/99 הוצא צו מעצר נגד טייטל ל-24 שעות. ב-12/5/00 הוא הגיע לארץ ונעצר בנתב"ג, נכלא, ונחקר לראשונה ע"י השב"כ. הוא הכחיש כל קשר לרצח, ונתן הסברים לגבי החשדות נגדו.

"סיפר לי שאפשר להרוג בן אדם מ-200 מטר"

טייטל חזר כדי לעלות לארץ, כי כנראה לא האמין שמישהו בעקבותיו. זה אמנם לא היה מדויק, אבל גם לא ממש רחוק מהאמת. השב"כ ערך לו בדיקת פוליגרף, ולפי המשטרה הבטיח לשחררו אם יימצא דובר אמת. כך היה, ולמרות התעקשויות רפות מצד המשטרה, הוא יצא לחופשי.

עוד לפני כן, במזכר מ-18 במאי 2000 דיווח החוקר סמ"ר זאבי פדרמן פיני על שיחה עם טייטל: "היום במהלך נסיעתנו מבית המשפט בפתח תקווה לבית המעצר באריאל.... במהלך השיחה סיפר לי ג'ק כי הוא כמעט התגייס למשטרה והוא למד קרימינולוגיה שנתיים והוא מכיר שיטות חקירה.

"כמו כן דיברנו על נשק וצבא... הוא הסביר לי איך לירות ב-M-16 ואיך לסחוט את ההדק כשהוא מראה לי קצב נשימה בהדגמה, וכן הראה לי את הכרית העליונה של האצבע ואמר לי שאיתה צריך לסחוט את ההדק. סיפר לי שהוא קנה ב-250 דולר רובה קלצ'ניקוב AK-47 ושהוא מסוגל להבחין ברעש הירי של הקלצ'ניקוב וה-M-16. ג'ק סיפר לי כי אפשר להרוג בן אדם מ-200 מטר ב-M-16 שלי", ציין החוקר.

בדיון על מעצרו כמה ימים אחר כך, נכתב שבזמן חקירתו על-ידי השב"כ הוא היה אמור להישאר במעצר בפתח תקווה, אך בשל היעדר מקום - הועבר למשטרת אריאל. שם הושב בתא עם חמישה אסירים פלסטינים. החוקרים לא ידעו זאת, ורק אחרי הדיון ביקשו הפרדה.

"פעילות המשיחיים - יותר גרוע מלהרוג יהודים"

רק אחרי יותר מתשע שנים טייטל נעצר שוב. בדרך הספיק - לפי כתב האישום - לנסות לרצוח עוד כמה אנשים. הוא הניח מטעני חבלה שפצעו פלסטינים; מטענים ליד כלי רכב משטרתיים; פצע קשה את הנער עמי אורטיז מאריאל, בן למשפחה משיחית, באמצעות מטען שהסווה כמשלוח מנות; ופצע את פרופ' זאב שטרנהל ממטען בפתח ביתו בירושלים.

ציור של טייטל של אחת מפעולותיו מתוך חומר החקירה 

בין המסמכים נכללים תקצירי חקירות שלו מאוקטובר השנה. בין היתר הוא נשאל על פיגועים אותם תכנן, אך לא הוציא לפועל. הוא אמר שחשב לפגוע ביריב אופנהיימר, מזכ"ל "שלום עכשיו", אך לא הספיק לברר אודותיו. הסיבה: כחודש אחרי המטען בבית שטרנהל, הוזמן לתחקור בשב"כ ומאז לא המשיך בפעילותו.

"ייתכן שאילולא לא הוזמן לאותה פגישה היה ממשיך ופועל למול אנשים נוספים ויריב הוא מועמד טוב", נכתב בזכרון הדברים המשטרתי על דברי טייטל. תוכנית אחרת שלו היתה לפגוע בראשי הקהילה הגאה בירושלים.

בחקירה ציין כי היה מוכן להמשיך בפעילותו ולהרוג ערבים נוספים, וכי כבר תכנן לפגוע ב"איש בכיר מהפלסטינים" מספר שבועות לפני מצעד הגאווה, על-מנת לגרום למתיחות ואף לשפיכות דמים בין שני העמים - וכך, לפי הסבריו בסיכום החקירה, המשטרה תצטרך לבטל את המצעד. הוא אף תכנן לרצוח פלסטיני ולהסריט את הוצאתו להורג, כדי שתהיה שפיכות דמים שתוביל לביטול המצעד. בנוסף הוא תיכנן לפגוע במסגדים בהר הבית, באמצעות פצצת מרגמה מאולתרת עם מנגנון השהייה. הוא גנז את תוכניתו, מחשש כי ייפגעו יהודים.

לגבי המטען בבית משפחת אורטיז, בחקירה הסביר טייטל שפעילותם יותר גרועה מלהרוג יהודים, שכן לאותם יהודים שהלכו בעקבותיהם אין עולם הבא. "לצערו", נכתב, "מהמטען נפצע בנם. הוא רצה להרוג את ההורים. לדבריו, הפיגוע העביר מסר חזק בעניין המסיונריות".

"מזל"ט נפץ נגד מצעד הגאווה"

טייטל, כך לפי מסמכי החקירות, סיפר כי תיכנן לבצע פיגוע נגד מצעד הגאווה בירושלים. הוא חשב לפעול בדרך של הפעלת מטוס קטן מופעל על-ידי שלט רחוק לחבר למטוס הקטן מטען חבלה ולהפעיל אותו כנגד הצועדים במצעד הגאווה. הוא סיפר כי התעניין בנושא באתרי אינטרנט, אך התרשם כי כלי טייס כזה עשוי לעלות כ-1,500 דולר ולכן ויתר על הרעיון. את הרעיון הוא הגיע מקריאה שערפאת רצה לעשות אותו הדבר.

גם בעל מועדון, בו מבלים חברי הקהילה ההומו-לסבית בירושלים היה על הכוונת של טייטל, על-פי החקירה. מהחקירה עלה כי הוא ניסה להניח מטען במשרדי הקהילה ההומו-לסבית בבירה, אך בשל האבטחה במקום הוא ויתר על המזימה.

לגבי הטבח בבר-נוער, שהמשטרה חשדה כי טייטל עומד מאחוריו, הוא סיפר כי באותה שעה הסיע יולדת משבות רחל לבית החולים שערי צדק בירושלים. הוא גם נחשד ברצח שני השוטרים בבקעת הירדן - אך בסופו של דבר לא הואשם בשני המעשים. בנוסף טייטל סיפר כי באותו מוצאי שבת הוא גלש באתר אינטרנט פורנוגרפי "המתמחה בנושאי קשירות ודגדוגים". הוא הציג את הסיסמה ושם המשתמש לאותו אתר ואמר בבדיחות כי "לא האמין שאתר פורנוגרפיה יכול אולי להציל אותו ולשמש לו כאליבי ליום הפיגוע". אגב, הסיסמה לאותו אתר היתה "KILLARAFAT".

עוד אמר בחקירות שאינו מצטער על מה שעשה - ושהוא "חש הישג שהרג את שני האנשים". הוא גם הצדיק את מעשיו של יגאל עמיר והעריך את ברוך גולדשטיין. בכמה חקירות אמר שהוא חושש כי יצטרך לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות, בתביעה אזרחית שהם יגישו נגדו. תביעה כזו אמנם הוגשה במקביל לכתב האישום הפלילי.

טייטל אמר לחוקרים שהוא מאוד אוהב לכתוב, וייתכן שיכתוב מהכלא ספרים, גם על מעלליו. אחרי 12 שנים שבמהלכן התאפשר לו להסתובב חופשי, הוא בהחלט הספיק לצבור חומר רב לספר.