הפועל ת"א, בית"ר י-ם ותקווה אחת גדולה

הפעם בחרנו להרחיק עד למרץ 1996, תקופה שבה שתי הקבוצות היו טובות, אך לא מצוינות כמאמר הפרסומת. ערב המשחק שהתקיים בבלומיפלד בית"ר מוקמה שנייה, שלוש נקודות ממכבי ת"א ושתיים יותר ממכבי חיפה, אותה תפגוש שבוע אחרי הפועל ת"א.

האדומים, לעומת זאת, תפסו את המקום השישי, 13 נק' מהירושלמים, כל זאת 21 משחקים מפתיחת העונה. אך את ה"בוסט" קיבלו האדומים והמנג'ר משה סיני, מההחתמה היחסית טרייה - שלום תקווה, ששב ארצה מהגלות כחודש מוקדם יותר והתמקם בלב הקישור של הפועל.

"לא ציפית שתקווה יראה מה הוא יודע דווקא נגד בית"ר"

מאז הספיקו שחקניו של סיני לרשום שלושה ניצחונות, הפסד בודד ודרמטי למכבי חיפה (אולי יום אחד נחזור גם למשחק הזה) ו-1:1 מול הפועל פתח תקווה. מי שכבש את רוב השערים של האדומים באותם הימים היה שחקנה הזר קז'ימיש מוסקאל. גם אליו, עוד נחזור בקרוב.

"זו הייתה עוד אחת מעונות החושך של סיני כמאמן", נזכר אורי דרור, אוהד שרוף של האדומים. "חוץ מהניצחון בדרבי לא היו לנו סיבות לשמוח. הפועל הציגה שחקני רכש חדשים שהגיעו בפגרת החורף, תקווה וסרגיי פוגודין. היתה הרגשה שכל משחק תקווה ייתן את מה שהוא יודע, אבל ממש לא ציפיתי שזה יקרה דווקא נגד בית"ר".

"בית"ר רצה לאליפות ונראתה מפחידה מתמיד, עם סטפן שאלוי, אלי אוחנה ואחד בשם יוסי אבוקסיס. אנחנו היינו עם קבוצה של שוער מצחיק (אבל טוב), חבורה של גרזנים (עיין ערך אבי אזואלי ויוסי בלאס), ונסים אביטן שהגיע בקול תרועה רמה בתחילת העונה, אבל די מהר הבנו שממנו לא תגיע הישועה. לפחות היה את מוסקאל, שלא משנה מה הוא עשה, תמיד נזכור לו את הניצחון בדרבי".

העיתון של היום שלמחרת (מתוך: ידיעות אחרונות)

אדום לאבי אזולאי. אז מה?

כשיעקב כהן צדק לצדו על הקווים, קיווה סיני לפתיחה טובה של המשחק, אך ההיפך הגמור הוא שקרה: אזולאי ראה צהוב ראשון לאחר כמה דקות, ואת השני בדקה ה-36, לאחר שפגע באוחנה. דווקא כשהם בעשרה שחקנים, החלו האדומים לתקוף את שערו של איציק קורנפיין, כשבהגנה נעל ירוסלאב באקו את השער ולא איפשר לשלואי ולאישטוואן פישונט למצוא את אוחנה.

"מתחילת המשחק לא הרגשנו טוב", ממשיך אורי להיזכר. "בית"ר תקפה, הפועל ניסתה לפוצץ רגליים והיה די ברור לאן זה הולך. אחרי שאזולאי קיבל אדום, כבר הכנתי את עצמי להשפלה שהולכת לבוא. לא היה אחד ביציע שלא היה בטוח שזה ייגמר בתבוסה קשה. אבל פתאום דווקא ההרחקה הזו הטריפה את השחקנים שחשבו לעצמם: 'היום לא מפסידים', ולאט לאט זה חילחל לקהל".

קאז'ימיש מוסקאל ושגיב אליהו על הריבאונד

בדקה ה-43, דקה שנחשבת קריטית במושגי כדורגל, נפרץ הסכר. יוסי בלאס שלח את מוסקאל, האיש של הפועל ביחד עם תקווה, לאחד על אחד מול קורנפיין. השוער אמנם עצר את ההתקפה, אך הדף למרכז הרחבה ותקווה לא התקשה להשלים את המלאכה מקרוב - 0:1 אדום.

מי שלא כובש סופג? אין נכון מזה לדקה הבאה. אוחנה פרץ באגף מיד לאחר ה-0:1 ומצא את פישונט מול השער, אך באקו היה במקום ועצר את הבעיטה. מכאן לא התקשו האדומים לצאת להתקפה מהירה, כשסרגיי פוגודין בעט חזק לשער, קורנפיין שוב הדף, הפעם על הריבאונדר היה שגיב אליהו שקבע מקרוב 0:2 בטיימינג מדהים.

"ואז הגיע הראשון", נזכר אורי. "ושתי דקות אח"כ, משום מקום, הגיע השני של אליהו והייתה תחשוה באוויר שאין מצב שמפסידים. למרות זאת, אם היו שאולים אותי במחצית? הייתי חותם על 2:2 בסיום".

הדובדבנים האדומים

עכשיו הגענו לשני הדובדבנים של המשחק: במקום שבית"ר תפתח את המחצית השנייה בסערה ותכבוש שער מהיר שיחזיר אותה למשחק, הגיעה הדקה ה-52, שבה מוסקאל קיבל כדור מתומר אליהו, ולאחר שבילבל לחלוטין את סרגיי טרטיאק הוא בעט טיל לפינה הגבוהה - 0:3 באדום.

איציק קורנפיין. ראה את הכדור עובר מעליו (צילום: אלי אלגרט) 

בית"ר עוד ניסתה בהתקפה משלה, כששמוליק לוי מצא את אבוקסיס בתוך הרחבה, אך באקו הצדיק את ה-6.5 שקיבל בעיתון ביום שלמחרת, כשהדף נפלא. רבע שעה לסיום נעמדו כל אוהדי הפועל כדי להודות לתקווה: הרכש הטרי של האדומים נשלח קדימה, לאחר שקיבל כדור מיוסי מדר. זה הקפיץ בגאוניות מעל לקורנפיין, באחד השערים היותר יפים שנראו בבלומפילד בשנות ה-90 - 0:4 להפועל, והחגיגה בעיצומה.

"אני לא מאמין, אני לא מאמין"

"באקו תפס יום אדיר", המשיך אורי. "וכולם הציגו משחק הירואי. השלישי של מוסקאל היה מדהים בפני עצמו, אבל הדובדבן שבקצפת היה הרביעי של תקווה, בצ'יפ מעל השוער. אחרי גול כזה אתה פשוט תופס את הראש בין הידיים, עם חיוך מטומטם על הפנים שלא מצליח להימחק, ומהפה יוצא לך משהו כמו "אני לא מאמין, אני לא מאמין".

אילן אלהרר מהצד הצהוב, ופוגודין מהצד האדום, עוד הפסיקו להחמיץ, רגע לפני שמוסקאל עבר את כל ההגנה הירושלמית וגלגל פנימה, אך הוא לא לקח בחשבון שטרטיאק יגיע משום מקום וימנע חמישייה.

"לא היה אכפת לנו מי מגיעה כפייבוריטית וזה לא רלוונטי במפגשים בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א", נזכר איתן מזרחי, 13 שנה קדימה. "לא משנה באיזה מצב הן מגיעות, תמיד הקרבות בין שני המועדונים האלה הם קשים. ידענו מה שלום יודע לעשות וחבל שהוא עשה את זה נגדנו. אבל מבחינתי את המשחק הזה אני מכניס עמוק עמוק בתוך הזכרון, כמה שיותר רחוק".