חודש למותו - פרידה מהמאמן מיליינקו מיחיץ'
הסרבי, שמונה למאמן ה-20 של נבחרת ישראל, כמעט הביא אותה לאולימפיאדת סיאול 88', אך הרחקה של אבינועם עובדיה והחמצה של בריילובסקי באוסטרליה מנעו זאת. תזכורת ופרידה
לפני חודש הלך מיחיץ' לעולמו, כשהוא בן 75. מצאנו שזה זמן טוב להזכיר לוותיקים שבנינו, ולספר לצעירים מבין הקוראים על המאמן העשרים של הנבחרת ועל הקמפיין היחיד שהוא חווה בארץ הקודש. קודם כל - קצת רקע על האיש. הוא נולד ב-1934 במוסטאר, אז יגוסלביה, היום בוסניה הרצוגובינה.
אוהדי נבחרת ישראל. גם למיחיץ' יש חלק במורשת (אלי אלגרט)
מהכוכב האדום לכאב ראש הכחול לבן
המאמן הסרבי החל את קריירת אימון הבוגרים בכוכב האדום בלגרד ב-1974, אותה הוביל לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. אחרי שנה עבר מיחיץ' לבוראץ' באנייה לוקה ורשם איתה הישג נאה: הופעה ראשונה של המועדון הקטן בגביע אירופה. לאחר מכן עבר באוסייק, נאפרדאק קרושבאץ', גאלניקה ומשם המשיך לישראל.
מיחיץ' ביקר כאן במשך קדנציה אחת בלבד, במהלכה ניסה להוביל את הנבחרת שלנו לאולימפיאדת סיאול 1988. על פניו, המאזן שהעמידה הנבחרת של מיחיץ' לא היה רע בכלל - ארבעה ניצחונות, תיקו והפסד בודד, כל זאת הרחק הרחק מישראל, במסגרת הבית האוקיאני. אבל המשימה לא הושלמה, נותרנו במקום השני מאחורי אוסטרליה, ורשמנו עוד כישלון, שהביא לסיום דרכו של המאמן הסימפטי.
תחנה ראשונה - הפסד 4:2 לרומניה וחאג'י
הנבחרת של מיחיץ' החלה את דרכה במשחק אימון מול רומניה, שהסתיים בהפסד 4:2. עד לדקה ה-76 התוצאה עוד היתה 1:1, כשאורי מלמיליאן היה חתום על היתרון הישראלי המוקדם (2), אך אז כבשו האורחים בהנהגת גיאורגי חאג'י האגדי שלושה שערים תוך שש דקות, כשבוני גינזבורג (שהחליף את אבי רן במחצית) לא עומד בפרץ. שער מצמק של נסים כהן, שהחליף את משה סיני, חתם את התוצאה.
מיליינקו מיחיץ'. קמפיין אחד, כישלון אחד
מלמיליאן, אגב, עוד הספיק להחמיץ פנדל בדקות הסיום, לאחר שניר לוין הוכשל ברחבה. בתום המשחק החמיא המאמן הטרי לדוד פיזנטי, מוטי איווניר ודניאל בריילובסקי ושמר על אופטימיות: "התוצאה יכולה היתה להיות גם הפוכה. היינו יריב שווה כוחות מול נבחרת מהצמרת האירופית".
הקמפיין עצמו החל ב-6 במארס 1988, במשחק חוץ מול אוסטרליה (לא שמשחקי הבית היו בבית...). כאן, גם פחות או יותר נגמר הסיפור. ומי אם לא השופטים חתומים על הפדיחה. ישראל לא נפלה מהנבחרת של פרנק ארוק. הצ'יליאני ארחה סילבה החל את מופע האימים שלו בדקה ה-21, כשפסל שער עצמי וחוקי לחלוטין של ישראל, בטענה לעבירה של אלי דריקס בתוך הרחבה על השוער המקומי.
זה לא נגמר כאן. בדקה ה-70 הוא הוסיף עוד קצת שמן למדורה, כשפסק לבעיטת עונשין מ-11 מטרים לאוסטרלים. פרנק פארינה מיודעינו חדר לרחבה עם הכדור וניר קלינגר, ניסה לחסומו, אולי מעט עם היד, אך בפירוש לא משהו שנראה כמו פנדל. לא לצ'יליאני. צ'ארלי יאנקוס, עוד אחד שכל חובב כדורגל ישראלי זוכר, קבע 0:1 מול גינזבורג.
ניר קלינגר. היה או לא היה פנדל? (אלי אלגרט)
ושוב - פרנק פארינה
ואז הגיע זמן הפציעות, ופארינה עבר את אבי כהן הירושלמי ומול בוני לא התקשה לגלגל פנימה - 0:2. ההרכב הישראלי כלל את: בוני גינזבורג; אבי כהן (הירושלמי), אבי כהן (התל אביבי), ניר אלון, מנשה שמעונוב; ניר קלינגר, דניאל בריילובסקי, אורי מלמיליאן, אלי כהן; רוני רוזנטל, אלי דריקס. מיחיץ' סיכם את המשחק בנימה ישראלית: "האוסטרלים לא ניצחו את המשחק, אלא גנבו אותו בעזרת השופט".
לאחר מכן רשמו הישראלים שני ניצחונות, 0:2 קליל (אלי כהן, מוטי איווניר) על ניו זילנד ו-1:5 על טאייוון (ניר לוין, צמדים לבריילובסקי ולמלמיליאן), ואז הגיע המשחק המרכזי הבא - ה-20 במארס, שוב אוסטרליה, בקרב על המקום ראשון.
עובדיה ובריילובסקי חתומים על הכישלון
בירת חבל קאנטארבורי, עיר בשם כרייסצ'רץ', שקטה וסימפטית, אירחה את המשחק, במהלכו היו כמה וכמה הזדמנויות לסגור סיפור ולהתקרב מאוד לסיאול. בדקה ה-83 השאיר רוני רוזנטל את בריילובסקי לאחד על אחד מול ג'ף אוליבר, אך הקשר המוכשר פספס צ'אנס גדול.
דניאל בריילובסקי. החמיץ (יוסי רוט)
עם זאת, "ה"רגע של מהשחק" היה היריקה של אבינועם עובדיה בפניו של פארינה בדקה ה-65, מהלך שהשאיר את הכחולים לבנים בעשרה שחקנים, מה שביטל את היתרון שהיה לנו, לאחר הרחקתו של גרי מקדאוול, לאחר שזה פגע בירון פרסלני.
בתום המשחק, אגב, נקראו קולות להחזיר את עובדיה לארץ מייד, ומיחיץ' גם מיהר להעביר את הביקורת כלפיו: "אם הכרטיס לסיאול הלך, זה 70% בגלל עובדיה". הזדמנות נוספת הגיעה עוד קודם לכן, בדקה ה-68, בדיוק בין שתי ההרחקות, ובדקות שהן היינו ביתרון מספרי: אבי כהן התל אביב (אז בכלל היה סקוטי) קיבל כדור מלוין וניסה להקשית מעל לשוער, אך לא הצליח.
0:9 ענק על טאייוון
שלושה ימים מאוחר יותר, ושלושה ימים מאוחר מדי, התפוצצו הכחולים לבנים עם 0:9 ענק על טאייוון. שלושער של לוין ושלום תקווה, בתוספת שערים של מלמיליאן, רוזנטל ואלי כהן שיפרו משמעותית את הפרש השערים. המשחק הרשמי האחרון של מיחיץ' עם הישראלים היה הניצחון על ניו זילנד, 0:1 בניו זילנד, ב-27 במארס 1988.
מיחיץ', דריקס ושמעונוב, בידיעות אחרונות
מוקדם יותר הגיעה הבשורה המרה, אך הצפויה, על ניצחונה של אוסטרליה 0:3 נגד טאייוון, מה שסגר סופית את הסיפור. ניר לוין הכריע את המשחק בדקה הרביעית, לאחר כדור עומק נפלא של מלמיליאן. אורי עוד הספיק להחטיא פנדל בדקה הארבעים, אך לא מעבר.
ההרכב הישראלי במשחקו הרשמי האחרון של מיחיץ': בוני גינזבורג; אבי כהן (הירושלמי), אבי כהן (התל אביבי), ירון פרסלני, ניר אלון; ניר קלינגר, מוטי איווניר, אורי מלמיליאן, אלי כהן; רוני רוזנטל, ניר לוין. האחרון, אגב, זכה בתואר מלך שערי הטורניר בזכות הכיבוש נגד ניו זילנד.
אחרי מיחיץ' הגיעו הצמד ש.ג., שכזכור מצאו אמנם את הדרך לעבור את האוסטרלים, אך בצמד המשחקים מול קולומביה רשמו הפסד 1:0 בחוץ ו-0:0 מתסכל ועמוס בהחמצות באצטדיון רמת גן, ושוב, כישלון. מיחיץ', בכל מקרה, סגר את התקופה הישראלית שלו עם מאזן של ארבעה נצחונות, חמש תוצאות תיקו ו-11 הפסדים, רובם במשחקי אימון. הוא לא המשיך לאמן קבוצות בוגרות, ובהמשך התפנה לכתוב את ספר השירה שלו "מוסטאר בליבי".
לפנייה לכתב/ת 
