שוב מפשלים בהסברה

המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) דיווח בסיכום השבועי שפרסם על אירוע בו נהרגו שלושה פלסטינים מאש צה"ל: "שבת, 26 בדצמבר 2009 - בשעה 00:30 לערך, כוחות ישראלים פתחו באש לעבר מספר פלסטינים שהתקרבו לגבול. כתוצאה מכך, שלושה מהם נהרגו. הם לא היו חמושים וככל הנראה ניסו להסתנן לישראל כדי לחפש עבודה".

הארגון מאשים אפוא את צה"ל בהריגת שלושה אזרחים פלסטינים תמימים. על מנת להעצים את "הפשע" הישראלי, הוסיף הארגון פרטים המשרתים את סיפור התעמולה הפלסטינית בדבר המצוקה הכלכלית ברצועת עזה, שלטענתו מהווה סיבה שהניעה את קבוצת הצעירים הפלסטינים לנסות לחצות את הגבול כדי למצוא עבודה בישראל.

סיפורים מסוג זה על צעירים שנהרגו במהלך ניסיון לחצות את הגבול כדי למצוא עבודה בישראל ניתן למצוא למכביר בדו"חות ארגוני זכויות האדם הפלסטינים וכן בדו"חות ההרוגים הפלסטינים שמפרסם ארגון בצלם.

המקרה הנוכחי מאפשר ללמוד אודות דרך הפעולה של ארגוני הטרור, התעמולה הפלסטינית (לעיתים בסיוע של ארגוני זכויות אדם ישראליים) ואזלת היד הישראלית בתחום ההסברה. בהקשר זה ראוי לציין, כי אף לא ארגון טרור פלסטיני אחד קיבל אחריות לאירוע. אך האם עובדה זו מעידה על כך שמדובר באזרחים ולא במחבלים? לא בהכרח.

הודעת דובר צה"ל מ-29 בדצמבר 2009 שופכת אור על האירוע, ובה נכתב בין היתר:

"בליל שישי זיהה כוח צה"ל ארבעה מחבלים מתקרבים בזחילה מבצעית לעבר גדר המערכת בצפון רצועת עזה, ככל הנראה במטרה לבצע פיגוע בשטח מדינת ישראל. הכוח ביצע לעברם ירי באמצעות המערכת 'רואה יורה', בסיוע כלי טיס של חיל האוויר וכוחות מחטיבת גולני. מן הירי נהרגו שלושה מחבלים ומחבל נוסף נפצע... בסריקות שנערכו בשטח לאחר התקרית, אותרו סולם חבלים ושלושת המטענים המדוברים, ביניהם מטען רב עוצמה".

סיפור המעשה, כפי שמתברר מגרסת צה"ל, שונה בתכלית מהמתואר בדו"ח שפרסם ארגון זכויות האדם הפלסטיני. ארבעת הצעירים הפלסטינים, ששלושה מהם נהרגו מאש צה"ל, לא ניסו לחפש עבודה בישראל בשל מצוקה כלכלית, אלא נשלחו על-ידי ארגון טרור פלסטיני או כוחות הביטחון של ממשלת חמאס למשימה מבצעית - להטמין מטעני חבלה רבי עוצמה בגבול עם ישראל.

סיבת הטמנת מטעני החבלה עשויה להיות קשורה לפיגוע בכלי רכב ישראליים הנוסעים בציר הסמוך לגבול או לשם הכנת הקרקע לפיגוע אחר שמטרתו לתעל את כוחות צה"ל לשטח הזרוע מטעני חבלה סמוך לגבול.

שיטת הפעולה של ארגוני הטרור, העושים שימוש בצעירים פלסטינים כסייענים לביצוע פיגועי טרור מבלי לזהותם כפעילים בארגונים השונים, מוכרת מהעבר והיא מחייבת להתייחס בזהירות רבה לטענות פלסטיניות על הרג אזרחים בידי צה"ל.

מחדל ההסברה הישראלית נמשך כבשגרה

ארגון PCHR גורם נזק חמור למדינת ישראל בזירה הבינלאומית. הנתונים שהוא מפרסם מתקבלים כמהימנים בסוכנויות האו"ם, שעושות בו שימוש כדי לנגח את ישראל והיה לו חלק חשוב בהזנת ועדת גולדסטון בנתונים על מבצע עופרת יצוקה ובהשפעה על מסקנותיה. בנוסף, מנהל הארגון בשנים האחרונות מערכה משפטית בזירה הבינלאומית נגד בכירי הדרג המדיני והצבאי בישראל והוא היה היוזם של הגשת התביעות המשפטיות נגד קציני צה"ל בבריטניה, ספרד, שוויץ, אוסטרליה ומדינות נוספות.

מערך ההסברה הישראלי נמנע עד כה מלערער על הנתונים שמפרסמים אנשי PCHR, או לעמתו עם העובדות שבידי צה"ל ומערכת הביטחון ובכך לפגוע במהימנותו. בפרשת ארבעת הצעירים הפלסטינים קיימים כל המרכיבים לפעולה הסברתית, ולפי התיאור בהודעת דובר צה"ל ניתן להסיק כי בידי הכוחות עדויות מצולמות ממערכות האיסוף והנשק על האירוע.

מדוע אפוא ישראל אינה מנצלת את ההזדמנות שנקרתה בפניה כדי לתקוף את אחד הארגונים האחראי לנזק מדיני ותדמיתי כה חמור? התשובה לכך פשוטה ומצערת. אין מערך הסברה ישראלי ואין אסטרטגיית הסברה, אלא טיפול אד-הוק במשברים עיתיים.

מממשלה לממשלה נמשך מחדל ההסברה והוא מוסיף לאכל באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. המשך חוסר האונים בתחום ההסברה לא רק שיגרום לנזקים מדיניים כבדים, אלא אף יוסיף לערער את יסודות התמיכה של הקהילות היהודיות בחו"ל במדינה. זו שעת חירום לאומית מבחינתה של ישראל ונדרשת מנהיגות אמיתית שתוכל להוביל לשינוי הנדרש בתחום ההסברה.

יהונתן דחוח-הלוי, חוקר בכיר ועמית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומנהל המחקר ב-Orient Research Group