הנתיב המהיר לתל אביב עלה על שרטון

עכשיו נזכרים? זכיינית נתיב האגרה בכניסה לתל-אביב מבקשת לבטל את החוזה להקמת הפרויקט. חברת שפיר הנדסה, המקימה נתיב אגרה בין מחלף נתב"ג ומחלף קיבוץ גלויות, פנתה בסוף השבוע לבוררים המלווים את הפרויקט, בבקשה לקבל היתר לבטל את החוזה שנחתם עם המדינה - או לחלופין, לשנות בו תנאים מהותיים. גורמים המקורבים למגעים בין הזכיינית והמדינה, אומרים כי בכוונת צוות הבוררים לקיים פגישה בין כל הצדדים עוד השבוע, במטרה לפתור במהירות את המחלוקות.

ממשרד האוצר נמסר היום (א') ל-ynet בתגובה, כי המדינה תעמוד על קיום ההסכם עם הזכיינית ללא שינוי, וכפי שנקבע בחוזה שנחתם עמה. במשרד התחבורה סירבו להתייחס לדברים.    

הכל בגלל 600 מטרים? (צילום: גיא רחום)

"לא שבעי רצון"  

נתיב האגרה, או "הנתיב המהיר", מוקם כפרויקט B.O.T (ר"ת - Build, Operate, Transfer): חברת שפיר, שזכתה לפני כשלוש שנים וחצי במכרז שפרסמה המדינה, תקים את הנתיב ותפעיל אותו לתקופה של 30 שנה. לאחר מכן, יועבר הנתיב לידי המדינה. אורכו של הנתיב כ-12 ק"מ, והשימוש בו יותנה בתשלום אגרה "דינמית": מחיר הנסיעה ייקבע בהתאם לעומס, והאגרה תתייקר ככל שהעומס יגבר. כלי רכב ציבוריים - כמו אוטובוסים ומוניות שירות - יהיו פטורים מתשלום אגרה, ולכן במשרד התחבורה מתייחסים אליו כאל נתיב תחבורה ציבורית.

פניית הזכיינית לבוררות מגיעה על-רקע טעות תכנונית מצד המדינה, שגרמה לכך כי חלקו האחרון של הנתיב (הקרוב למחלף קיבוץ גלויות), באורך של 600 מטר, לא ייכלל בפרויקט. לאור זאת, התעוררה מחלוקת בין המדינה והזכיינית, באשר להשפעת קיצור הנתיב על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט כולו - וכן על גובה הפיצוי שתשלם המדינה לזכיינית בגלל הטעות. כאמור, מחלוקת זו מגיעה בימים אלה לשיאה, וצפויה להיפתר רק בהתערבותו של צוות הבוררות.

לפני פחות מחודש, נשאל מנכ"ל המשרד, יעקב גנות, על התקדמות הפרויקט במהלך דיון בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת. דבריו היו ברורים: "הם (הזכיינית, ש.ה) עובדים, אבל לא בקצב משביע רצון. מכיוון שזה קבלן עצמאי, לא אנחנו צריכים לספור לו את הימים, למרות שאנחנו רואים גם את הקצב שלו. אנחנו לא שבעי רצון, אבל אנחנו נותנים לו לעבוד כשאנחנו יודעים בדיוק את התאריך - בסוף ‎2010 הכביש צריך לפעול".

"לבחון ללא דיחוי" 

הניסיון שצוברת המדינה בהקמת פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי, מצביע על בעיות חוזרות ונשנות בתהליכי קבלת ההחלטות. משרד מבקר המדינה, שפרסם ב-2008 דו"ח חמור על פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, סיכם את התייחסותו עם אזהרה ברורה למשרדי הממשלה: "על משרדי האוצר והתחבורה לבחון ללא דיחוי אם נכון להמשיך במודל העבודה הזה של שיתוף המגזר הפרטי בפרויקטים של פיתוח תשתיות, ואם כן - אילו שיפורים יש להנהיג במודל כדי שהמדינה תפיק ממנו יתרון".

גורמים המעורבים בפרויקטי תשתית גדולים, אומרים היום ל-ynet כי לעתים קרובות, תהליך התכנון של משרדי הממשלה לוקה בחסר ואינו מקצועי דיו - ולכן נגרמות בעיות קשות בביצוע הפרויקטים. במשרדי הממשלה דוחים בתוקף את הטענות על בעיות בניהול פרויקטים מסוג זה, ומצביעים על כביש 6 וכביש 431 כדוגמאות לפרויקטי תשתית מוצלחים.