למה הפרעות מנטליות לא נעלמו באבולציה?
הפרעות נפשיות שונות כמו סכיזופרניה, דיכאון, ופוביות נפוצות למדי באוכלוסייה ולא נראה ששיעורן פוחת עם השנים. אם ההפרעות הללו כל כך מזיקות, ובמידה רבה גנטיות, מדוע האבולוציה לא הכחידה אותן? האם שרידותם של הגנים הגורמים להפרעות הללו מחזקת את מיתוס הגאון המטורף?
אוטיזם הינה מחלה התפתחותית קשה שמתחילה להתפתח לפני גיל 3 והשפעותיה על התפקוד היומי הרסניות, ונמשכות לאורך כל החיים. אוטיסטים סובלים מקשיים ביצירת קשרים חברתיים שנובעים מאי הבנה של רגשות הסובב אותם ומחוסר היכולת להביע רגשות בצורה מקובלת.
רפרטואר ההתנהגויות של אוטיסטים מוגבל למדי ביחס לרוב האוכלוסייה והם נוטים לחזור על התנהגויות רבות בצורה קומפלסיבית ואף מזיקה. בעולם המערבי, אוטיזם פוגע בין אדם אחד לשניים מתוך אלף ואין סימנים להקטנת שיעורה באוכלוסייה, שלא לדבר על הכחדתה.
אוטיזם אינה יוצאת דופן בכך. הפרעות נפשיות שונות כמו סכיזופרניה, דיכאון, ופוביות נפוצות למדי באוכלוסייה ולא נראה ששיעורן פוחת עם השנים. בארה"ב למשל, 4% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה מנטלית קשה, וכמעט מחצית מהאוכלוסייה יסבלו מסימפטומים לא חמורים של הפרעה כלשהיא במהלך חייהם.
הפרעות אלו מטילות מגבלות כבדות על הסובלים מהן בחיי היום יום ומהוות נטל על המשפחה והסובבים אותם. כל ההפרעות הללו הן בעלות מרכיב גנטי חזק ונטייה תורשתית גבוהה מה שרק מגביר את המסתורין סביבן. אם ההפרעות הללו כל כך מזיקות, מדוע האבולוציה לא הכחידה אותן?
סיכויי ההשרדות של הסובלים מההפרעות הללו נמוכים מאוד בחברות ציידים-לקטים, המקבילה המודרנית לחיים של אבות אבותינו לאורך 99% מההיסטוריה האבולוציונית שלנו, וגם בחברה המודרנית אחוזי התמותה של חולים בהפרעות קשות גבוהים מהממוצע. ניתן היה לשער שלחצי הברירה הטבעית יפעלו כנגד קיומן של הפרעות כאלו אבל נראה שלא כך הדבר. איך ניתן להסביר זאת?
ברירה מינית ותאוריית האינדיקטורים המנטליים
יתכן שההסבר לקיומן של הפרעות מנטליות נעוץ במנגנון אבולוציוני מרכזי נוסף, הברירה המינית. הישרדותם של אורגניזמים היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק לקיומה של אבולוציה. כל אחד מאבות אבותינו לא רק הצליח לשרוד אלא גם מצא פרטנר או פרטנרית שאיתם קיימו יחסי מין והוליד צאצא אחד לפחות.
מציאת בן או בת זוג מהווים לפיכך חלק מרכזי מהאבולוציה שלנו. כיצד אם כך הפרעות מנטליות משחקות תפקיד בבחירת בני זוג? לכאורה, מדובר בפרדוקס. אנשים הסובלים מהפרעות שונות פחות אטרקטיביים לבני המין השני וסיכוייהם למצוא בני זוג ולהתרבות קלושים למדי. התשובה נמצאת כנראה במה שמכונה אינדיקטורים כשירותיים.
תצפיות שונות בטבע מראות שזכרים ונקבות בוחרים בני זוג בהתאם לכשירות הכוללת שלהם. כל צד מעוניין בבן או בת זוג בעלי גנים איכותיים, כאלו שמעידים למשל על בריאות כללית. נקבת הטווס, למשל, בוחרת להזוודג עם זכרים שמחזיקים בזנב גדול, צבעוני וסימטרי. זנבות אלו מכבידים מאוד וקשה מאוד להחזיקם. מעבר לכך, גודלם וצבעוניותם מסכנים את הטווס שהופך פגיע וחשוף לטורפים שונים.
אבל דווקא העובדה שהזנב מכביד כל כך ומקשה על התנהלות הטווסים, הופכת את הטווסים עם הזנב הגדול והצבעוני ביותר לאטרקטיביים יותר כבני זוג. הסיבה היא שזנב כזה מסמן לנקבות הטווס שלמרות הקושי באחזקתו, מי שמחזיק בו הוא בעל גנים טובים מאוד שמצליח לשרוד בהצלחה, והצאצאים המשותפים שלהם יהנו מאותם גנים איכותיים.
הפסיכולוג האבולוציוני ג'פרי מילר הרחיב את הרעיון של אינדיקטורים כשירותיים וטען שבנוסף לאינדיקטורים גופניים, בני אדם מחזיקים גם באינדיקטורים מנטליים (mental fitness indicator). גברים ונשים בגילאי הפוריות עוסקים באופן מתמיד בבחינת בני זוג פוטנציאליים ומעוניינים לבחור בן זוג איכותי.
מבחינה אבולוציונית, בן זוג איכותי כולל סממנים שמעידים על איכות גנטית, בעיקר בריאות כללית ומספר קטן של מוטציות מזיקות. הסממנים הללו יכולים להיות חיצוניים, כמו למשל סימטריה בפנים ובגוף, אבל הם גם יכולים לבוא לידי ביטוי ביכולות קוגנטיביות שונות. מחקרים שונים מהשנים האחרונות מראים שאינטליגנציה כללית, יכולת אמנותית (ריקוד, נגינה, ציור) ואפילו חוש הומור, עשויים להוות את המקבילה האנושית לזנב הטווס, ומעידים על הכשירות הכוללת של הנושא אותם. לכל היכולות הקוגנטיביות הללו יש מרכיב גנטי ומי שמצטיין בתחומים הללו נחשב לאטרקטיבי יותר ומבוקש יותר כבן זוג.
סכיזופרניה - גן טוב גן רע
כיצד תאוריית האינדיקטורים המנטליים קשורה להפרעות קוגנטביות כמו סכיזופרניה? על מנת שתכונה מסוימת תחשב לאטרקטיבית יותר בבחירת בן זוג חייבת להיות בה שונות. אם כל האנשים יהיו איכותיים באותה מידה, המידע שיועבר על ידי אותה תכונה יהיה חסר ערך בבחירת בני זוג.
הווה אומר, אנשים שנמצאים בסקאלה העליונה של התכונה יחשבו לאטרקטיביים יותר, ואלו שקרובים לגבול התחתון - לא. ישנן עדויות לכך שאותם גנים שגורמים להפרעות מנטליות באנשים מסוימים ופוגמים ברבייה שלהם, מניבים יתרונות אבולוציוניים בדמות יכולות קוגנטיביות משופרות שהופכות את אותם אנשים לאטרקטיביים יותר לבני זוג פוטנציאליים. השאלה הנשאלת היא, מדוע הגנים המזיקים אינם נכחדים? בשביל לענות על השאלה, צריך להבחין בין גנים "טובים" לגנים "רעים".
גנים "טובים" הם אותן גירסאות של הגן (אללים) שמתאימות לסביבה אקולוגית מסוימת. פרטים באוכלוסייה שמחזיקים בגנים הללו מפתחים גוף ומוח מותאמים יותר לסביבה. אותם פרטים טובים יותר במציאת מזון, הגוף שלהם עמיד יותר בפני טפילים, הם שורדים לזמן ארוך יותר, ובסופו של דבר מעמידים יותר צאצאים.
כדי שזה יקרה, הדנ"א של אותם פרטים מועתק לדור הבא. אלא שהעתקת דנ"א אף פעם אינה מושלמת וטעויות או מוטציות מתרחשות כל הזמן. רוב מוחלט של המוטציות הללו מזיק והגנים המתקבלים הם גנים "רעים". זה מתקיים בכל דור, וחישובים שונים מראים שאצל כל ילד יש בין שנייים לארבעה גנים כאלו שלא קיימים אצל אף אחד מההורים.
לחצי הברירה מסלקים את רוב הגנים ה"רעים" בהיותם מזיקים, אלא שלא כל הגנים ה"רעים" מזיקים במידה מספקת כך שלחצי הברירה יפעלו כנגדם. ישנם גנים "רעים" שמזיקים בצורה שולית יחסית והם משתמרים במשך דורות רבים. בני אדם מחזיקים בין 50 ל-2,000 מוטציות של אבות אבותיהם שהברירה המינית או הטבעית לא פעלו כנגדן. מספר המוטציות "הרעות" משתנה מאדם לאדם ואחראי לרוב ההבדלים האינדיבידואליים שעוברים בתורשה ותורמים לכשירות הכוללת של הפרט.
אם נחזור לדוגמא של זנב הטווס, מספיק שכפול לא מושלם של גן אחד כדי להפכו לגן "רע". גן כזה עלול לפגוע בהתפתחות התקינה של הזנב ולגרום לו להיות קצר מאוד או בעל צבעים דהויים, מה שיהפוך את הטווס ללא אטרקטיבי לנקבות.
בדיוק על פי אותו הגיון, גנים "רעים" כאלו יפגעו ביכולות הקוגנטיביות של אנשים מסוימים, מה שיקטין את מידת האטרקטיביות שלהם. במקרים קיצוניים, הדבר יוביל להפרעות חמורות כמו סכיזופרניה.
סכיזופרנים נוטים למשל להיות בעלי יכולות מילוליות נמוכות מהממוצע. הם סובלים מדלוזיות, הלוזינציות, דיבור לא ברור, ניתוק מהעולם החיצוני, ומגושמות חברתית – כל אלו דבר פוגמים ביכולת החיזור שלהם ודוחים בני זוג פוטנציאלים. ואכן, מחקרים מראים שסכיזופרנים מתחתנים ומולידים ילדים בשיעורים נמוכים בהרבה מהממוצע. מהצד ההפוך, גנים "טובים" יובילו ליכולות קוגנטיביות משופרות, שהופכות אנשים למחזרים טובים יותר וגם אטרקטיביים יותר כבני זוג.
אם מקבלים את תאוריית האינדיקטורים המנטליים כהסבר אפשרי לסכיזופרניה, אחת המסקנות היא שהתנהגות סכיזופרנית אינה מבודדת בפני עצמה אלא נמצאת על קצה אחד של רצף התנהגויות. בני אדם מראים שונות גדולה בכל התנהגות ורוב האנשים יחוו סימפטומים מסוימים שמשויכים לסכיזופרנים בשלב כלשהו של חייהם. לרוב מדובר בהתנהגות ארעית או בסימפטום מבודד שאין בה להעיד על בעייה רצינית. מקרים קיצוניים יותר יכללו הפרעת אישיות סכיזוטיפלית שיכללו רבים מהסימפטומים של הפרעה סכיזופרנית, אך בצורה קלה יותר ולא פסיכוטית.
תאוריית האינדיקטורים המנטליים מסבירה גם הבדלים שונים בין המינים בהפרעות קוגנטיביות. הברירה המינית גרמה לכך שנשים הרבה יותר בררניות בבחירת בני זוג. לנשים יש מספר מצומצם של ביציות ותקופת הפוריות שלהן מוגבלת יחסית בזמן בהשוואה לגברים. נשים הן גם אלו שנכנסות להיריון וגם מניקות, תקופות שבהן רבייה בלתי אפשרית עבורן.
עובדות אלו גרמו לכך שנשים חייבות לנהוג במשנה זהירות בבחירת בן הזוג, מכיוון שטעות בבחירה עלולה לעלות ביוקר רב. המשמעות היא שיש תחרות תוך מינית חריפה ביותר, ושמתחילה בגיל מוקדם יותר, בין הגברים לבין עצמם במטרה למשוך נשים.
באופן שיטתי ובכל תרבות אנושית אנחנו מוצאים שהשונות הרבייתית של גברים גדולה הרבה יותר. ישנו מספר קטן של גברים אטרקטיביים שמושכים מספר גדול של בנות זוג, ולעומת זאת יש מספר גבוה של גברים שלא מצליחים למצוא בנות זוג כלל. אצל הנשים, מספר בני הזוג קבוע פחות או יותר מכיוון שאישה תמיד יכולה למצוא בן זוג (גם אם לא תמיד הוא יהיה בן הזוג האידיאלי). זה יכול להסביר למה למרות שמספר הסכיזופרנים מתחלק פחות או יותר באופן שווה בין גברים ונשים, אצל גברים סכיזופרניה מתחילה בגיל מוקדם יותר והיא לרוב חמורה יותר.
היכולת להקסים הורים ואוטיזם
ברירה מינית אינה המנגנון האבולוציוני היחיד שמסביר את הפקתם של אינדיקטורים המעידים על הכשירות הכללית של הפרט. אינדיקטורים כשירותיים יכולים להשפיע גם על יחס ההורים לילדיהם. הביולוג רוברט טריברס עמד בשנות ה-70 על כך שהאינטרס של הורים וילדיהם אינו תמיד זהה.
ילדים מרוכזים רק בעצמם ומעוניינים שכל המשאבים יופנו לטיפוחם מכיוון שהם מחזיקים ב-100% מהגנים שלהם עצמם. לעומת זאת, הורים יהיו מעוניינים לחלק את המשאבים בין אחים שונים שכל אחד מהם מחזיק בכמחצית הגנים שלהם. פעמים רבות ירצו ההורים להשקיע משאבים בצורה דיפרנציאלית בין הילדים שונים. באלו ילדים משתלם להורים להשקיע הכי הרבה? באלו שיש את הסיכוי הגבוה ביותר שישרדו ויעמידו ילדים משל עצמם.
הילדים מצידם יעשו הכל כדי שהוריהם יטפלו בהם. האבולוציה פיתחה אסטרטגיות שונות אצל צאצאים שמסמנים להוריהם את כשירותם הרבה במטרה שאלו יפנו אליהם את משאביהם. גוזלים בריאים של סנונית הרפתות למשל, יתחננו לאכול על ידי פעירת פיהם שצבעו יהיה אדום בוהק. הצבע ישתנה לצהוב כאשר הגוזל סובל מזיהום, מכיוון שהמולקלות של הפיגמנטים האדומים מופנות לתמיכה במערכת החיסונית. ההורים יעדיפו להאכיל גוזלים שצבעם אדום ולא צהוב.
כעת, נניח שהיכולת של תינוקות להקסים את הוריהם התפתחה כאינדיקטור מנטלי שנועד לסמן להורים את כשירותם, ובכך לעודד אותם לטפל בהם ולהשקיע בהם. ישנן עדויות רבות כי הבעות כמו חיוך וצחוק נועדו לקדם את האינטרקציה בין ההורה לילד. מצד שני, סוגי בכי שונים מעבירים מידע שונה. תינוקות במשקל נמוך, כאלו שנולדו מוקדם מהצפוי או כאלו שסובלים מבעיות בריאות שונות, נוטים להפיק צליל בכי גבוה מאוד מה שיכול לגרום להורים לא להשקיע בהם, ובמקרים קיצוניים אף להרוג אותם. בחברות ציידים לקטים בתנאים אקולוגיים על סף רעב, כשיש להורים משאבים מוגבלים, הרג תינוקות חלשים הינה פרקטיקה מקובלת למדי.
על פי אותו היגיון, אינדיקטורים מנטליים הוריים מסמלים את הכשירות הכוללת של התינוק וקשורים קשר הדוק להתנהגויות שונות שלו. ישנה קשת רחבה של התנהגויות שמצידה האחד גורמת לתינוק להיות חמוד, ערני, קשוב ובעל אינטרקציה טובה עם הסובבים אותו, ובכך מעודדת את ההורים להיות קשובים לתינוק ולטפל בו, ומהצד השני הפרעות כמו אוטיזם שבהן התינוק פאסיבי, מנותק וחסר הבעה, ולא מגיב לגירויים שונים מהסביבה הקרובה אליו, מה שמוביל לחוסר רצון להשקיע בו. כמו במקרה של סכיזופרניה, אוטיזם היא רק מקרה קיצוני על רצף הפרעות בדרגות שונות. למשל, תסמונת אספרגר היא מקרה חמור פחות של אוטיזם שבהם אנשים חווים תסמינים מועטים יותר ובעוצמה פחותה יותר.
בדומה לסכיזופרניה, תאוריית האינדיקטורים המנטליים ההוריים מסבירה מדוע שיעור הגברים הסובלים מאוטיזם גבוה פי ארבעה משיעור הנשים. באופן כללי ולא ייחודי לבני אדם, זכרים דורשים יותר משאבים הוריים מכיוון שהם גדולים יותר בממוצע. הדבר בא למשל לידי ביטוי במרווחים גדולים יותר בין לידה ללידה כאשר מדובר בבן זכר.
מכיוון שישנה שונות גבוהה יותר ביכולת הרבייתית של גברים (שבאה לידי ביטוי ביכולת למשוך בני זוג, או במספר הפרטנרים המיניים), יש מספר גבוה הרבה יותר של גברים ללא גישה לבנות זוג. זה גורם לכך שהשקעה הורית בבנים עם איכות גנטית נמוכה היא בעלת סיכון גבוה למדי. לעומת זאת, ההצלחה הרבייתית של נשים קבועה פחות או יותר. זה מוביל לכך שהורים ישקיעו את רוב המשאבים בבנים הכשירים ביותר, קצת פחות בבנות, וההשקעה המועטה ביותר תופנה לבנים בעלי כשירות כוללת נמוכה.
סטראוטיפ הגאון המטורף
תאוריית האינדיקטורים המנטליים היא חלק מהתחום המדעי שנקרא "דרוויניזם רפואי". זוהי דיסיפלינה חדשה שנועדה להסביר את קיומן של מחלות פיזיות כמו גם הפרעות נפשיות על בסיס תהליכים אבולוציוניים.
תאוריית האינדיקטורים המנטליים מתייחסת להפרעות קשות כמו אוטיזם וסכיזופרניה, לא כהפרעות מבודדות אלא כחלק מרצף התנהגותי שבצד אחד שלו ישנם אנשים עם יכולות קוגנטיביות משופרות, ואילו בצידו השני, הכואב יותר, אנשים עם כישורים מנטליים ירודים.
המנגנון האבולוציוני של אוטיזם ושל סכיזופרניה דומה למדי. בשני המקרים מדובר באינדיקטורים מנטליים שבאים לידי ביטוי בהתנהגויות שונות, אלא שבמקרה אחד מדובר בלחצי ברירה שקשורים לבחירת בני זוג בגיל מבוגר, ובמקרה השני מדובר בלחצי ברירה שעיצבו את הרגישויות של ההורים להתנהגויות והבעות של תינוקות בגיל מוקדם.
מכיוון שהתאוריה מתייחסת להפרעות כנתונות על רצף, קורה לא פעם שהתנהגויות מנוגדות מגולמות באותו אדם עצמו. גאונים רבים למשל חווים לעיתים קרובות סימפטומים חמורים שמעידים על הפרעות מנטליות קשות. סילביה פלאת' תחבה את ראשה לתנור גז והתאבדה, וינסנט ואן גוך חתך את אוזנו, אמנים ומדענים גאונים רבים אחרים סבלו מדיכאון, מאניה דיפרסיה, ושלל מחלות אחרות.
תאוריית האינדיקטורים המנטליים יכולה להסביר את הגבול הדק בין גאונות להפרעות נפשיות. מחקר שפורסם לאחרונה מראה כיצד זה עשוי לקרות. מתברר שאנשים יצירתיים במיוחד חולקים את אותו הגן שגורם לאנשים אחרים (כולל עצמם) פסיכוזות שונות ודיכאונות. הגן, neuregulin 1, ידוע כמשחק תפקיד בהתפתחות המוח וואריאציה שלו קשורה לסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה).
במחקר העבירו החוקרים לסטודנטים, מבחני יצירתיות שונים (למשל, לחשוב על איך יראה העולם אם לעננים היו מיתרים שמשתלשלים לאדמה), כמו גם מבחני אינטליגנציה סטנדרטיים. שופטים בלתי תלויים העריכו את מידת היצירתיות של התשובות. החוקרים גם לקחו דגימות דם של הנבדקים כדי לראות אם הם מחזיקים בגן המזיק הנ"ל.
מתברר שהסטודנטים היצירתיים והאינטליגנטיים ביותר, וגם אלו שדיווחו שיש להם השגים יצירתיים יותר במהלך חייהם, היו אלו שהחזיקו בואריציה הספציפית של הגן שגורמת גם להפרעות הנפשיות. זה המחקר הראשון שמקשר בין גן ספציפי מזיק להתנהגויות ויכולות שיכולות גם להיות מועילות מאוד למחזיק בהן. מחקרים נוספים נעשים כיום כדי לבדוק את הקשר בין יצירתיות וגאונות להפרעות מנטליות אצל אנשים שונים כמו גם אצל אותו אדם עצמו.
המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז , אנתרופולוג אבולציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו
לפנייה לכתב/ת 
