במאזוליאום של החיים
"תינוק פטום, ראשו גדול ממידותיו/ שדיים עתירי חלב/ זב חוטם, מניקה/ כתם פטמותיו/ ובטן תיכונה, עקודה ורפויה". שיר של עדנה שמש
אָקוּסְטִיקָאֵרוֹטִיקָה
אָז מָה יֵש לָנוּ
בַּמָאוֹזוֹלֶאוּם שֶׁל הַחַיִים?
הַכָּל אוֹ לא-כְלוּם? וּמָה כְּבָר יְשוּמָר
לִכְשֶיִסְתָּיֵם הַכָּל בְּקוֹל תְּרוּעָה דָקָה?
תִּינוֹק פָּטוּם, רֹאשוֹ גָדוֹל מִמִּידותָיו,
שָדָיִים עֲתִּירֵי חָלָב
זַב-חוטֶם, מֵנִיקָה,
כֶּתֶם פִּטְמותיו,
וּבֶטן תִּיכוֹנָה, עֲקוּדָה וּרְפוּיָה, וְחֹמֶר הַרָעָב
שֶׁאֵין לָהֶם עוֹנָה, yes,
וּמֶתֶק אֶבְיוֹנָה שֶמְהָתֵל וּמִתְמוֹסֵס
מֶעֶבֶר לִמְחִיצַת-הַעֵץ שֶׁבֵּין הַאָזְבֶּסְטוֹן
שֶלִי לַאָזְבֶּסְטוֹן שֶלְךָ,
נוֹזֶל כְּמָים שָפִירִים אֶל רִצְפַּת הַבֶּטוֹן
וְהַאִישָׁה הַמָּרְטִיטָה
שֶׁאַתָּה מְעָנֵג, yes,
בַּחֲרִיקוֹת מִיטָה וּבְנעֲנוּעֵי אָגָן
זוֹלֶגֶת אֵלַי בְּאֶבְיוֹנָהּ שֶׁהִיא עוֹנְיִי, שֶׁהִיא אוֹנְךָ,
כִּמְעָרְסֵל תִּינוֹק בַּעֲרִיסָה,
מוֹר-מוֹר עובֵר בְּחוֹר המָּנְעוּל,
חודֵר בַּקִּיר מִמוּל -
נַעֲנוּעִים, בְּאֶמְצַע המָּסָע -
לֹא רוצָה לְהַקְשיב, אֲבָל אוֹזְנִי כְּרוּיָה,
לֹא רוֹצָה לחֲשוב, אַךְ מָחְשָבְתִּי הֲרוּיָה,
וְגוֹ'... וגו'...
עדנה שמש, סופרת, משוררת, עורכת ומתרגמת. זכתה בפרסים ספרותיים מטעם כתבי העת "נוגה" ו"עתון 77" ופרס בתחרות כתיבה בחסות אונסק"ו במרסיי, צרפת. ספרה "אמסטל" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. לקריאת שיר נוסף של שמש לחצו כאן
לכל כתבות המדור לחצו כאן