סידרו את הסידור

ליהודים לא תמיד היה ספר תפילות. כן, הסידור לא כאן מאז ומעולם, והוא למעשה תחליף לדברים וצורת חיים שאיבדנו. במשך אלפי שנים התהלכו היהודים בארצם, ואחר כך בארצות זרות, ותפילתם לא היתה קשורה לזמן מקום, או לנוסח מסוים. וגם כשבתקופת הגאונים בצבצו הסידורים הראשונים, הם היוו התחלה לתקופה ססגונית ומגוונת של מספר רב של נוסחי תפילה - החל מנוסח ישראל ובבל הקדומים, ועד לנוסחים מאוחרים יותר כנוסח יהודי גיאורגיה, טורקיה, רודוס, מרוקו ותימן, שהשתמרו עד היום.

על אף שבסופו של דבר כולנו מתפללים על אותם הדברים במנגינות שונות, אם הורגלת בנוסח תימן יהיה לך קשה למצוא את עצמך בבית כנסת שאימץ את נוסח אשכנז, ולהפך. ואם אינך רגיל בתפילה בכלל והחלטת להיכנס לבית כנסת, יש מצב שתמצא את עצמך נבוך מול טקסטים שאינם מוכרים, מבלי לדעת מתי נהוג לעמוד ומתי אפשר לשבת.

התנועה המסורתית (קונסרבטיבים) בישראל ביקשה לשנות את המצב באמצעות עריכה של סידור ישראלי חדש. הסידור "ואני תפילתי", שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" הוא סידור שבסיסו היא התפילה הקלאסית. לטקסטים המוכרים מתלווים שינויים קלים, תוך מתן ביטוי לשיוויון, אהבת אדם, כבוד למנהגי כל העדות, והפגנת ישראליות גאה.

שינויים ותוספות

"רצינו ליצור סידור שיהיה נגיש לכל הקהלים, ולא רק לאנשים שבקיאים בתפילה", יו"ר ועדת הסידור וראש הקהילה המסורתית בקריות, הרב מאוריסיו בלטר. "ניסינו לשקף עולם של ערכים כמו שוויון בין איש ואשה. לדעתי, לאשה קשה למצוא את עצמה בסידור שמלא בביטויים שלא משקפים את מעמדה. אצלנו בברכות השחר גבר לא אומר 'שלא עשני אשה' אלא 'שעשני בצלמו', ובתפילת העמידה, במקום שבו כתוב 'אלוקינו ואלוקי אבותינו', הוספנו גם 'אלוקי אימהותנו' שגם להן יש זכות.

"ערך נוסף שבא לידי ביטוי בסידור הוא היחסים עם אומות העולם, וזאת מתוך תחושה שהאחריות שלנו היא כלפי כל העמים. לאור זאת בברכות השחר במקום לומר 'שלא עשני גוי' אנחנו אומרים 'שעשני ישראל', ובסוף קדיש לצד 'ושלום על ישראל' גם 'שלום על כל יושבי תבל'".

מלבד שינויים קלים בנוסח, אפשר למצוא בסידור תפילות חדשות, כגון "מי שברך" לעולים חדשים, "מי שברך" על אימוץ של ילד, ועוד ברכה חדשנית במיוחד "מי שברך" לאשה שהשתחררה מכבלי עגינות או שקיבלה גט. הסידור גם שם דגש גדול על היותו סידור תפילה בארץ ישראל, ולכן במקום 'תוליכנו קוממיות לארצנו' נכתב שם 'קוממיות בארצנו' (הרי אנחנו כבר כאן).

עכשיו עומדים

הטקסטים החדשים והקלאסים מלווים בהסברים על מהות התפילה, והתנועות המתלוות לה."יש אנשים שלא רגילים בתפילה ובאמצעות

ההסברים הם יכולים ללמוד עליה", מסביר בלטר את הרציונל. "בנוסף, יש את הכוריאוגרפיה של התפילה - הסברים מתי צריך לעמוד, לשבת, להשתחוות. זאת מתוך הבנה שאנשים שאינם מכירים מפחדים מהדברים האלה ועסוקים בלהציץ מה עושים אנשים אחרים.

"חשוב לציין שעל-אף השינויים, לא הורדנו את הנוסח הקלאסי. למעשה, כל אדם יכול להתפלל בסידור זה. מי שרגיל לתפילה הקלאסית ימצא אותה בסידור, אבל בנוסף יש ביטוי לערכים שלנו וכן יש פרק מיוחד עם נוסח אלטרנטיבי לכל העדות, כך שכל אחד יכול להרכיב את התפילה שלו כפי שהוא רגיל. הסידור הזה יצא לאור מתוך אמונה שסידור צריך להיות משהו דינאמי, שמשקף את העולם שבו אנשים חיים. חשוב שהוא יהיה קרוב לבני האדם ולערכים שלהם. אני מקווה שבעוד עשר שנים נוציא סידור חדש שישקף את השינויים שעברנו".