"עופרת יצוקה? אנחנו רגועים בהיבט המוסרי"

"הם מסתכלים על עצמם, על העתיד של הילדים שלהם, ומבינים איפה הם נמצאים. איך השירות שלהם יכול להשפיע על החיים. הם מבינים שכאשר טייס לוחץ על ה'פיקל' (ה'הדק' של המטוס), הוא יכול לחולל אירוע שמשנה פה את פני הזירה. לטייס יש מעבר להשפעה טקטית, וכאשר אנחנו עומדים מול איום קיומי, זה נותן משמעות אדירה".

"הטובים לטיס" אינה רק סיסמה בעיני תת-אלוף רמי בן אפרים, ראש להק כוח-אדם (רלכ"א) בחיל האוויר - זו המציאות שהוא אחראי לשמר, מספר ימים לאחר סיום קורס טיס ועל רקע נתוני מוטיבציה מהגבוהים בעשור האחרון. לאחר מספר שנים שבמהלכן התמודד החיל עם בריחת האוכלוסיה האיכותית ביותר לטובת תפקידים נחשקים בתעשייה, המגמה השתנתה - ולא מעט בגלל אופי האיום שישראל ניצבת בפניו, כפי שהוא מגדיר אותו בראיון ל-ynet: "מעזה ועד טהרן".

בוגרי קורס טיס במסדר כנפיים. "נבחרת מאוד חזקה" (צילום: AFP)

את תחילתו של המשבר הזמני הוא רואה במלחמת לבנון השנייה. אמנם בניגוד ליתר הצבא, חיל האוויר דווקא יצא בתחושה טובה יחסית מהמלחמה, אך בכל זאת היו, לדבריו, לא מעט "שאלות, כעסים ותסכולים" שהשפיעו גם על הרצון של הטובים ביותר להישאר. אבל על זה הוא נחלת העבר: "עכשיו אנחנו במקום אחר. בביקור של ראש הממשלה, אמרתי לו שברגע שהוא יבקש ללחוץ 'אנטר' לכל משימה, יהיה מי שיבצע אותה, ממקום של שכנוע עמוק בצדקתה". לדבריו, מתוך כל מחזור של בוגרי טיס, רוב רובו של השליש האיכותי נשאר וממשיך בשירות מעבר לתקופת ההתחייבות, ומתקדם לתפקידים מרכזיים: "ככה נבנית נבחרת מאוד חזקה".

איראן מול העיניים, כל הזמן

תא"ל בן אפרים, טייס קרב בהכשרתו, פיקד בין היתר על בסיס רמת דוד, והוא מכיר היטב את החיל ואת אנשיו. משנת 2008 הוא מופקד על המשאב האנושי בחיל. בדבריו הוא נזהר שלא לגלוש לתחום המבצעי, אך מודה כי יש קשר הדוק בין איכות כוח האדם - לתוצאה המבצעית. "התפקיד שלי הוא לאייש את חיל האוויר הכי חזק שאני יכול", הוא אומר. "זאת אמנם אמירה שהיא תמיד נכונה, אבל מתעצמת היום, כשאתה יודע שאתה יכול להיקרא בכל רגע לפעול ב'מעגל שלישי'" - רמז עבה למתקני הגרעין האיראניים.

מתקן העשרת האורניום בנתנז. "אתה יכול להיקרא בכל רגע" (צילום: AP)

האיום האיראני והאפשרות שבכל רגע ייקרא החיל כולו למבצע במזרח הלא-כל-כך קרוב, מכתיב לדבריו גם לא מעט משיקוליו בכל הקשור לפיתוח כוח האדם בחיל. "אני לא יכול להיום להוציא בעל תפקיד ללימודים, או לשלוח אותו למשהו קצת אחר. צריך לחשוב היטב, לאייש חזק מאוד את החיל.

אמנם איש צוות אוויר הוא לוחם בכל יחידת זמין וכשיר לטיסה, אבל מתחשבים בזה - בעיקר ברובד של מפקדי טייסות, סגנים, אנשים בתפקיד מרכזיים. המצב התודעתי של הארגון הוא רציני".

לצד זה, אומר רלכ"א, יש גם עבודה לא מעטה על הצד המנטלי: הצורך להכין את הטייסים לכל משימה - ולא רק בהיבט המבצעי. נושא זה, לדבריו, נמצא בפיתוח מתמיד ומלווה את הלוחמים באוויר - וההשקעה הזו היא שסייעה להם לבצע באופן מדויק את המשימות במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, למרות הביקורת הבינלאומית, שהגיעה לשיאה בדו"ח גולדסטון. "היום, שנה אחרי, אנחנו בהחלט רואים במבצע אירוע מוצלח", הוא מבהיר. "נכחתי בפורום קבלת החלטות מבצעיות, אני חושב שהיינו עושים את הדברים אותו דבר. ממה שאני חש היום בחיל האוויר, אנשים מאוד רגועים בהיבט המוסרי והערכי, באופן שבו פעלנו ויכלנו לתקן טעויות תוך כדי, אפשר להיות גאים במה שעשינו".  

על אסף רמון: "נסחט את התאונה עד הלקח האחרון"

למרות שבחיל האוויר עושים לא מעט מחקרים וסקרים על בוגרי קורס טיס, אין טעם, לדבריו, לנסות ולחפש את "פרופיל הטייס הקלאסי". נתוני הבוגרים שהתפרסמו בשבוע שעבר שוב הציגו קשת רחבה של טייסים צעירים, בהם גם שמונה בנים של טייסים. תא"ל בן אפרים סבור כי הוספת הלימודים האקדמיים הפכה את הקורס לקשה יותר: "אלה לימודים מאוד תובעניים". הדור של היום, לדבריו לא פחות טוב מקודמיו: "יש להם מבחינת יכולות קוגניטיביות, מנטליות ומוטוריות טובות, יש להם יכולות עיבוד נתונים וקבלת החלטות טובה, אבל אנחנו עדיין מתעקשים על יסודות של טייסוּת. בסך הכול, אנחנו מרגישים די נוח עם הבוגרים החדשים".

ומה עם הבנות? הקורס האחרון לא צירף טייסת חדשה לשורות החיל, וכך גם המצב בקורס הבא אחריו. אבל החל מהקורס הבא שייפתח, בן אפרים מבטיח: "חיל האוויר קבע יעד, לפיו עשרה אחוז מבין פותחי הקורס יהיו בנות". לשם כך, נערך כבר כעת איתור מקדים של המועמדות הראויות ביותר.

מעל עזה, ינואר 2009. "אפשר להיות גאים במה שעשינו" (צילום: AP)

אחד האירועים הקשים שחווה החיל באחרונה הייתה תאונת האימונים שבה נספה אסף רמון, בנו של אילן רמון. הממצאים סופיים מחקירת התאונה טרם סוכמו אצל מפקד החיל, אולם רלכ"א מעריך שבכל מקרה, יופקו לקחים: "ההערכה היא כי האירוע התרחש כתוצאה מהתעלפות במהלך תמרון חריף, אבל עדיין ממתינים לסיכום הבדיקה. האופן שבו חיל האוויר מתנהל בכל הקשור לבטיחות טיסה הוא 'חפירות לעומקים אדירים'. אין מצב שמהתאונה הזו לא יופקו עשרות לקחים. אנחנו כבר בתהליך למידה. אם זה קשור לפיזיולוגיה - נלמד את התחום, נשפר אותו, נבחן איך האנשים שלנו ישנים, מה הם אוכלים בבוקר ובצהריים, איך עושים כושר גופני, או כל דבר אחר. התרבות של חיל האוויר היא כזאת שאי אפשר שלא לקחת תאונה ולא לסחוט אותה עד הלקח האחרון".

חרדים בחיל האוויר: "לומדים לשיר את התקווה"

נושא נוסף שמערך כוח האדם של חיל האוויר עוסק בו שנתיים האחרונות הוא פתיחת שערי החיל בפני חרדים בני 23 ומעלה, במטרה לשלבם בתפקידי תוכנה ומחשב, בתנאים מתאימים. פרויקט "שחר כחול" כבר מונה כמה מאות חיילים, שמשרתים שנתיים ומקבלים משכורת של 3,000 שקל בחודש. בן אפרים גאה מאוד בפרויקט הזה. "כשאתה מסתכל היום על איומים על החברה הישראלית, יש כמה הרבה יותר משמעותיים מהאיומים מאיראן - זה לפחות בראייה הצרה שלי, כראש להק כוח-אדם. יש פה נתח מרכזי בחברה, עם קצב הִתרָבוּת משמעותי, שנוגס בנתח גדול מתקציב המדינה ולא משתתף מספיק בכוח העבודה. אחד המפתחות המשמעותיים לפתרון הבעיה הזו לטעמי, זה דרך הצבא".

אמנם אין לו אשליות לגבי מניעיהם של אותם צעירים חרדים, אך התוצאה, לדבריו, מצדיקה זאת: "אין ספק שהם עושים את זה מסיבה תועלתית, הם רוצים גם להרוויח כסף, אבל אנחנו מרוויחים כוח אדם איכותי". החיילים החרדם, מצדם, "מתחברים" יותר למדינה: "בפעם ראשונה, הם לומדים לשיר התקווה, עומדים בצפירה ביום השואה, מצדיעים לדגל ישראל במדים". הוא אף מזכיר כי בחיל יש כבר שני קצינים חרדים - ושלישי יצא זה מכבר לקורס קצינים. לדבריו, בחיל מבקשים כעת להרחיב את הפרויקט, ונציגיו ייפגשו בקרוב עם רבנים מזרמים שונים במגזר ההחרדי.

תהליך אחר שבו נמצא כיום חיל האוויר, הוא העברת כובד המשקל לנגב. במרכז תהליך זה עומדת העתקת בסיס מטוסי התובלה מלוד לנבטים, שהסתיימה סופית השבוע. הוא מודה כי מדובר במלאכה לא פשוטה. "זה אירוע מורכב. אין בעיה להעביר משימות לדרום, בסיסים ייבנו, תשתיות ישודרגו, גם היום אין כל בעיה מבצעית - אבל האתגר האמיתי זה העברת האנשים והמשפחות לפריפריה".

 לדבריו, מציאת תעסוקה לבני הזוג של אנשי הקבע וחינוך ילדיהם עומדים במרכז המאמצים. "אנו פועלים בעניין, אבל עדיין לא עשינו מספיק, ואני רחוק מלהיות מרוצה", הוא מודה.

גם בעניין אחר, אומר רלכ"א, היו פערים שנמצאים היום בתהליך תיקון: "היו לנו מספר אירועים ערכיים ופיקודיים שנדרשנו לטפל בהם". בין היתר, הוא מתכוון לאונס בבסיס נבטים, לפרשת "בנק החץ" של הקצין מהנ"מ, ולטייסים שחרגו מנורמות. "זה הדליק אצלנו נורה אדומה מאוד גדולה. שכחנו קצת את היסודות הבסיסיים של להיות מפקד, מנהיג. עכשיו הרבה יותר עוסקים בזה, מכשירים את האנשים, מסתכלים לפקודים בעיניים, לא רק דרך מיילים והודעת טקסט. מדברים איתם, הרבה יותר קשובים".