עובדי מדינה 2009: פחות משמעת, יותר הטרדות

גידול של שמונה אחוזים חל בשנת 2009 במספר אירועי המשמעת של עובדים, שטופלו בנציבות שירות המדינה. מדו"ח שפרסם היום (ב') אגף המשמעת בנציבות עולה כי 1,090 אירועים שכאלה טופלו באגף אשתקד, לעומת 1,005 בשנה שלפני כן.

לפי הדו"ח, 110 עובדים מושעים נכון להיום מתפקידם, ועוד 21 הועברו מתפקידם. 90 תיקים הקשורים להטרדה מינית נפתחו בשנה זו באגף - עשרה יותר מב-2008.

בדו"ח נכתב שכתוצאה מבחינת כלל הפניות נפתחו 401 תיקים משמעתיים - עלייה של 16% לעומת 344 תיקים ב-2008; נפתחו 234 תיקים פליליים במשטרה - עלייה של 53% לעומת 153 תיקים; והוגשו 166 כתבי אישום לבתי הדין למשמעת - עלייה של 29% לעומת 128. במהלך 2009 חלה גם עלייה של 27% בסיום הטיפול בתיקים: 1,037 תיקים נסגרו, לעומת 810 ב-2008.

בראש רשימת התלונות שהועברו לאגף המשמעת אשתקד, ניצבות אלה הנוגעות להתנהגות בלתי הולמת: 198 פניות בנושא זה הוגשו. עוד עבירות ה"מככבות" ברשימה: דיווחים כוזבים (91), תקיפת תלמיד (65), אי החתמת כרטיס נוכח והחתמות הדדיות (64), אי קיום הוראות (59) וגניבה (43). ולמי נגעו רוב הפניות? למשרד הבריאות ויחידות ההסמך שלו - בתי החולים (231), משרד החינוך (204), רשות המסים (88), חברת הדואר (46), ומשרד הפנים (43).

ההשעיות ב-2009: הערעורים לא עזרו

בנציבות שירות המדינה אומרים כי מדיניות ההשעיות בשנים האחרונות, לפיה השעיית עובד שלא הוגש נגדו כתב אישום או כתב תובענה תוגבל בזמן, הובילה לתוצאות מול המשטרה והפרקליטות, שמשתדלות לקבל החלטות תוך זמן קצר כשהדבר נוגע לעובדי מדינה. זאת, מתוך הבנה שלא ניתן להמשיך להשעות עובד מדינה לתקופות ארוכות ללא קבלת החלטה בעניינו.

בשנת 2009 הושעו 74 עובדים, שחלקם פוטרו או הוחזרו למעגל העבודה, ומספר העובדים המושעים עמד נכון לסוף אותה

השנה על 110. כ-21 עובדים הוגדרו "מועברים מתפקידם". לפי הדו"ח, כל החלטות נציב שירות המדינה בנושא ההשעיות נותרו בעינן גם לאחר שהוגשו מספר ערעורים לבתי הדין לעבודה.

במהלך השנה החולפת נכנסו לתוקף כמה שינויים בדפוסי העבודה בשירות המדינה. כך, למשל, התווספה החובה על עובדי מדינה לדווח לאחראי במשרדם על הליכים פליליים שנפתחו נגדם, כשמחובתו של האחראי להעביר את הדיווח מיד לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. זאת, לאור מקרים בעבר שבהם הורשעו עובדי מדינה בעבירה פלילית כשעבדו בשירות המדינה, מבלי שלנציב שירות המדינה נמסר על כך, כדי שיוכל לשאול להפעיל את סמכותו המנהלית ולהשעות או להעביר את העובד מתפקידו.