לשמחת אחמדינג'אד, האקדמיה קורסת

הנחה מקובלת היא שכלכלנים ניחנו במיומנויות מתמטיות וביכולת ברוכה להסיק מסקנות לוגיות מנתונים סטטיסטיים, אבל דבריו של פרופ' עומר מואב, יו"ר פורום הייעוץ לשר האוצר, מעמידים את ההנחה בספק.

ראשית, תמוהה מאד עצם התייחסותו הרצינית לסקר קיקיוני שראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) כבר הגדיר כחסר תקפות סטטיסטית וכ"תקלה גדולה". שנית, מואב משתמש באותן "עובדות" סטטיסטיות כדי לתקוף שלושה גורמים שונים לחלוטין, כאילו היו גוף אחד: המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שהיא גוף אדמיניסטרטיבי שממנה הממשלה. מצד שני הנהלת האוניברסיטאות, ומהצד השלישי, חברי הסגל שלהן. בסלט הזה יש הכל, חוץ מלוגיקה.

מסמך אחר של המל"ג מאוקטובר 2009 פותח בהכרזה חגיגית: "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים מפליגים בעשור האחרון. חל גידול מרשים באוניברסיטאות הוותיקות..." כנראה שקיימות שתי מדינות בעלות אותו שם. במדינת ישראל שבה אני חי, קיצצה הממשלה את מספר חברי הסגל האקדמי בשיעור של כ-30%, כלומר חיסלה מעל 800 תקנים. לדוגמה, הטכניון התכווץ מ-700 ל-500 חברי סגל, אוניברסיטת ת"א ירדה מ-1,400 ל-970. במילים אחרות, ממשלת ישראל מחקה אוניברסיטה וחצי בעשור האחרון. אכן שינויים מפליגים, שמהווים סיבה למסיבה בקרב אנשי המל"ג.

מי שכנראה שמח במיוחד על השינויים הללו הוא ידידנו אחמדינג'אד, שמקים באיראן אוניברסיטאות חדשות בקצב גבוה מזה שבו ישראל סוגרת אותן.

ההשתלחות חסרת הרסן וחסרת ההגיון של מואב במערכת האקדמית כולה, ובעיקר באותם אנשים נרפים ותאבי שררה, אותם טפילים על הקופה הציבורית, הקרויים פרופסורים, איננה קפריזה מקרית. יש לראותה כהתקפה מתוזמרת ומתוזמנת היטב של נציגי אידיאולוגיה ברורה ועקבית במשרד האוצר, השואפת לבטל את החופש האקדמי ואת העצמאות הניהולית של האוניברסיטאות בישראל.

המהלך הזה איננו חדש, הוא ממחזר מאמצים קודמים ליצור אוירה ציבורית נוחה לביטול חוק ההשכלה הגבוהה. קשה להתחמק מהרושם כי מואב גויס על-ידי אנשי האוצר כדי לשוות מכובדות אקדמית להתנהלות כוחנית ודורסנית של שולחיו.

רעה חולה ושמה נציגי ציבור

למואב פתרון קסם: להעביר את השליטה לנציגי ציבור. "זה הכל חלק מהרעה החולה, שמערכת ההשכלה הגבוהה נשלטת בידי עצמה ולציבור אין שליטה על הקורה בה". ראוי לזכור כי במציאות הישראלית, צמד המלים "נציגי ציבור" הוא מונח מכובס, המתאר פוליטיקאים ואנשי אוצר לשעבר. אלו אנשים שלא ראו מימיהם מעבדת מחקר אבל חזקה עליהם כי יוכלו לנהל כראוי את האוניברסיטאות ולהובילן למצוינות מדעית.

את היתרונות המופלגים בניהול אוניברסיטה בידי "אנשי ציבור" הדגים לנו לאחרונה הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, שהפיל את האוניברסיטה לכל המהמורות האפשריות, כולל הפסדים כספיים אדירים, ניכור של חברי סגל ותורמים כאחד, אובדן מוניטין ושערוריות רבות אחרות, אשר נחקרות בימים אלו ע"י מבקר המדינה. את נורמות הניהול הללו רוצה האוצר ושליחו להנחיל גם לאוניברסיטאות שעדיין לא נפגעו דיין.