מזל טוב, ג'ימי
ג'ימי פייג', אחד מגיבורי הגיטרה הגדולים בכל הזמנים, חוגג 66. לכבוד המאורע, חוזר שרון מולדאבי למיטב הציטוטים של הכוכב, לגבי הגרופיות, המפגש הראשון שלו עם רוברט פלאנט וסוד ההצלחה של לד זפלין
ג'יימס פטריק פייג' נולד בלונדון היום לפני 66 שנה. פייג' ניגן גיטרה מילדות, למד ציור בקולג' לאמנות והפך לאחד מנגני ההקלטות הכי מבוקשים בלונדון בשנות השישים. אחרי שירות קצר ב"יארדבירדס" הקים את לד זפלין.
גם ב-30 השנים מאז פירוק הלהקה, פסגות עבודתו היו מופע ה"אנפלאגד" שקיים עם רוברט פלאנט ב-1994 והאיחוד ההיסטורי והחד פעמי לפני בדצמבר 2007 עם ג'ייסון בונהאם שהחליף בתופים את אביו ג'ון.
פייג'. גיבור גיטרה באחת הלהקות הטובות ביותר (צילומים: Gettyimages)
ג'ימי פייג' הוא הגיטריסט השני הכי אהוב עליי, אחרי ג'ימי הנדריקס. למרות שהפך נערץ כגיבור גיטרה באחת הלהקות הטובות בכל הזמנים, לטעמי פייג' עדיין מוערך פחות מדי כמעבד וכמפיק מוזיקלי. וכדי לפגוש באיש שנודע כקנאי לפרטיותו גם מחוץ לשלל המוזיקה הנשגבת שהקליט, חזרתי לספר בשם "לד זפלין... במילים משלהם", שאסף מציטוטי הארבעה לאורך השנים. הנה ראיון קצרצר ומדומיין עם פייג' הצעיר של שנות השבעים, שמורכב מדברים שאמר בתקופה בה זפלין עדיין היתה פעילה.
את מי צירפת ראשון ללהקה?
"עבדתי בהקלטה של "Hurdy Gurdy Man" של דונובן, שג'ון פול ג'ונס עשה לו את העיבוד. הוא שאל אם אני צריך בסיסט ללהקה החדשה שאני מקים. ג'ון פול נודע כנגן וכמעבד פנטסטי, וממש לא חיפש לעצמו פרנסה. אבל הוא חש צורך להביע את עצמו, וחשבנו שיתאים לנו להתבטא ביחד".
לד זפלין. מעגל אסטרולוגי מלא עוצמה
פלאנט ובונהאם הגיעו ביחד, נכון?
"עשיתי לרוברט אודישן ראשון בנפרד, וכששמעתי אותו קרה לי דבר מוזר. הייתי בטוח שאחת משתיים: או שהוא אדם שבלתי נסבל לעבוד איתו, או שיש לו איזו הפרעת אישיות נסתרת ומאוד עמוקה. פשוט לא הצלחתי לעכל איך, למרות שאמר לי שהוא שר בלהקות כבר יותר משנתיים, פלאנט עדיין לא הפך לכוכב ענק".
ההצלחה שלכם באמריקה היתה מיידית.
"סוד ההצלחה המוקדמת שלנו נבע מכך שהיינו חסידי רוקנ'רול נטולי בושה, ושהצלחנו לתרגם את ההתלהבות של ימי הרוקנ'רול הראשונים משנות החמישים לאמצעים ולשפה המוזיקלית של ימינו".
"אין בזפלין שום מרכיב פעילות שמייצר בעיות או שעלול להרוס את הלהקה"
לפעמים הצלחה מהירה שכזאת מייצרת בעיות פנים-להקתיות.
"יש מעגל אסטרולוגי מלא עוצמה שעובד בלהקה, ואני משוכנע שיש לו חלק בהצלחה. רוברט מזל אריה, מה שהופך אותו למנהיג מושלם, עם שני גדיים מצידיו ותאומים אחד מאחוריו. אריה הוא תמיד מנהיג, כמו מיק ג'אגר וג'ינג'ר בייקר וקית' מון. ואני בהחלט גדי: מאוד עקשן ועם אישיות מפוצלת".
אף אלבום שלכם אינו דומה לקודמו.
"כשיצא "לד זפלין III" המבקרים הגיבו בכותרות נוסח "זפלין הופכת ללהקה אקוסטית". לאן האוזניים שלהם מחוברות? הרי היו שלושה קטעים אקוסטיים באלבום הראשון ושניים בשני. אבל כשלהקה נמצאת בשינוי מתמיד, ואני לא מתכוון להיעדר כיוון אלא לתנועה של התפתחות טבעית, ישנם אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם זה. כאילו שאנחנו הורסים להם את הציפיות, וכאילו תפקידנו למלא אחר המשאלות שלהם".
עם פלאנט בשנות השמונים. "כששמעתי אותו שר קרה לי דבר מוזר"
יש המון חופש נגינה בהופעות שלכם, וזה נדיר בלהקה כה מצליחה.
"יש לנו מזל. הרגלנו את הקהל שלנו להקשיב לכל מה שעולה ברוחנו לנגן. ברור שאם הופעה ממוצעת נמשכת שלוש שעות, נעשה גם את הלהיטים הגדולים, אבל חינכנו את הקהל שלנו לפתיחות. הם לא מתחילים לצרוח ולבקש את "Whole Lotta Love" כבר אחרי שסיימנו את השיר השני בהופעה".
פייג' ופלאנט אנפלאגד - אחת הפסגות המקצועיות שלהם
סגנון החיים שלכם נחשב לדי פרוע. טוענים שאתם משתמשים בלא מעט נשים ואלכוהול.
"אני לא ממש יכול לפרט לגבי הגרופיות, כי אנשים מסיקים שאם אתה עושה משהו גם שאר חברי הלהקה עושים אותו, מה שעלול לסבך אותם בבעיות. אני יכול רק להגיד שיש עניינים שאני מעדיף לכנות כ"קדחת הדרכים". כלומר, קשה לנגן כך וכך שעות בפני כך וכך אנשים בחלק מסוים של העולם ואז לחזור ולהינעל בתוך קופסה. זה פשוט שינוי מוחלט של צורת החיים... אבל בטקסס ישנן המעריצות הכי עשירות בעולם. חלקן יוצאות בעקבות המטוס הפרטי שלנו במטוסים הפרטיים שלהן".
אורח החיים הזה כבר תבע קורבנות ופירק לא מעט להקות.
"אין שום סיבה שנתפרק. אין בזפלין שום מרכיב פעילות שמייצר בעיות או שעלול להרוס את הלהקה. יש לנו המון חופש יצירתי, אין שום מגבלות על אף אחד מהחברים, וכולנו מכבדים זה את זה".
עד כמה אתה עוקב אחרי להקות חדשות?
"מוזיקה היא מעגל שמדי פעם אנשים חדשים נכנסים אליו, ויש מביניהם כאלה שנפלטים החוצה במהירות. באופן עקרוני, לכל מי שיודע לבטא את עצמו בנגינה או בשירה יש משהו להגיד. אבל תמיד יש להקות שמספקות צורך מסוים אצל הקהל , וכל כמה שנים קמות להקות אחרות שמחליפות אותן במילוי אותם הצרכים. ובצד עומדות להקות כמונו או כמו פינק פלויד, שבעצם עושות דבר קטן שהוא לגמרי משל עצמן. ונראה שמשום כך הוא גם קצת קשה יותר להחלפה".
- לכל הטורים של "שרון טורס"