איפה יוקמו מתקנים סולאריים? המדינה עושה סדר
שמש יש לנו בשפע, אבל שטחים עליהם ניתן להקים תחנות כוח סולאריות יש הרבה פחות. המדינה רוצה להפיק חשמל נקי, אך מנגד גם לשמור על הטבע והשדות החקלאיים. לאחר עיכובים ומחלוקות פנימיות רבות, אימצה המועצה הארצית לתיכנון ובניה את העקרונות שלפיהם תוכל ישראל להיכנס לעידן הסולארי
לאחר עיכובים ודחיות רבות, אימצה היום (ג') המועצה הארצית לתכנון ובניה עקרונות לקידום התחום הסולארי בישראל. אם הכל יילך כמתוכנן, עקרונות אלו יתורגמו בעוד כחצי שנה לתוכנית מתאר ארצית חדשה בנושא, שתיישב בין האינטרסים המנוגדים של משרדי הממשלה, ותאפשר לישראל לעמוד ביעד שהוצב על ידי הממשלה: להפיק 10 אחוזים מסך ייצור החשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים עד שנת 2020.
ישראל משופעת אולי בשמש, אך לא בעתודות קרקע. על רקע זה התעוררו מחלוקות, גם בין משרדי הממשלה השונים, בין אלה המעוניינים להקים תחנות כוח סולאריות, ואלה הטוענים מנגד כי יש לשמור על קרקעות חקלאיות ושטחי טבע פתוחים, ולא להפוך אותם למתקני הפקת אנרגיה, אפילו שהיא ידידותית לסביבה.
שטחים או חשמל נקי?
- אושר: 10 תחנות סולאריות עד 2020
- מהפכה סולארית יש; עכשיו צריך עוד קצת מדינה
- מה רוצה ישראל - קרקעות או חוות סולאריות?
- הפרויקטים הסולאריים מחכים, למדינה יש זמן
- דו"ח: כך תיראה רשת החשמל הסולארי בנגב
העיקרון הראשון שאומץ על ידי המועצה הארצית - שעליו לא היתה כמעט מחלוקת - היה העדפת התקנה של פאנלים סולאריים (פוטו-וולטאים) על גגות מבנים, למעט חממות. הדבר נועד לנצל שטחים קיימים להפקת אנרגיה סולארית, ולהמעיט ככל הניתן בצורך בשטחי קרקע יקרים.
על פי אותו העיקרון, הוחלט לתת עדיפות להקמת מתקנים המאפשרים שימושים נוספים בקרקע, מעבר להפקת חשמל סולארי. הכוונה היא להקמת מתקנים סולאריים מעל מאגרי מים למשל, או מעל שטחי חניה.
כמו כן נקבע, שתינתן עדיפות להקמת מתקנים סולאריים במתחם של מפעלי תעשייה, בתי מלאכה, מתקנים הנדסיים ומחסנים, כל עוד השטח המיועד לפאנלים הסולאריים לא יעלה על 10 אחוזים משטח המתחם. הסייג הזה נועד כדי להגן על הצרכים הנוכחיים והעתידיים של אותן מתחמי תעשיה. המועצה הארצית הסכימה גם להעניק עדיפות לקידום פרויקטים סולאריים שכאלה במחוז דרום, כדי לעודד יזמים להשקיע בפריפריה.
העגבניות יזוזו קצת, לטובת החשמל
אחת המחלוקות המרכזיות היתה בנוגע לניצול שטחים פתוחים וקרקעות חקלאיות כדי להקים עליהם תחנות כוח וחוות סולאריות. יצרני החשמל טענו כי בדרך זו ניתן להפיק מהקרקעות גם חשמל נקי וגם רווחים נאים - לבטח גבוהים יותר מהרווח של גידולים חקלאיים. מנגד, במשרד החקלאות ביקשו להגן בתוקף על הקרקעות החקלאיות. אנשי מנהל התיכנון והמשרד להגנת הסביבה מצידם טענו שיש לעשות שימוש זהיר בקרקע, ולא לפגוע באזורים בעלי רגישות נופית וסביבתית.
| ||||||
|
המועצה הארצית החליטה לבסוף כי תותר הקמת מתקנים סולאריים על שטחי חקלאות ושטחים פתוחים בהיקף של עד 250 דונם, ובעדיפות למתקן צמוד דופן (מתקן שצמוד לשטח בו קיימת תשתית אחרת כלשהי - י.ד). הקמת מתקן סולארי בשטח פתוח שאינו צמוד דופן, תיבחן על ידי אנשי מקצוע, שיתבקשו לבדוק האם המתקן יפגע בסביבה או בנוף והאם ישנן חלופות.
כמו כן הוחלט שניתן יהיה להקים חוות סולאריות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית על שטחים חקלאיים, ובתנאי ששטחן יהיה עד 10 אחוזים משטח המשבצת החקלאית, ולכל היותר עד 300 דונם (למעט הקלות בחבל אילות). הוחלט גם להימנע מהקמת מתקנים סולאריים בשטחים המיועדים לשמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, או בשטחים בהם קיימים מכלולים נופיים.