הנחיות חדשות: לתת ריטלין בלי בדיקות דם ואק"ג
גישה קלה יותר לריטלין לילדים: לפני כשנתיים המליצו מומחים בארה"ב לבצע אק"ג לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לפני ובמהלך הטיפול בריטלין. עכשיו קובע האיגוד הישראלי לרפואת ילדים שאין צורך יותר בבדיקות דם ואק"ג, וכי השימוש בריטלין בטוח
בשורה לילדים המטופלים בריטלין: מומחי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קובעים כי בניגוד להמלצות שניתנו בארצות הברית, אין צורך עוד בביצוע בדיקות אק"ג או בדיקות דם למטופלים בריטלין אצל ילדים בריאים שאין אצלם חשד למחלת לב.
בחודש אפריל 2008 המליץ האיגוד האמריקני לבריאות הלב לבצע בדיקת אק"ג לפני תחילת הטיפול בריטלין ובמהלכו. זאת, לאחר דיווחים על 19 מקרי מוות פתאומי בילדים שטופלו בתרופות להפרעות קשב, ועוד 26 דיווחים על בעיות אחרות ובהן שבץ מוחי וקצב לב מהיר. דיווחים נוספים הגיעו למינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) גם על מבוגרים שטופלו בריטלין ותרופות דומות.
השבוע מפרסם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים הנחיות ראשונות לגבי בדיקות בילדים ובני נוער הסובלים מתסמונת קשב וריכוז. ההנחיות הן פרי עבודה של ועדת מומחים שהורכבה על מנת לבחון את הנושא. חברי הוועדה הגיעו להחלטה לאחר מחקר, כי בשלב זה אין צורך בביצוע בדיקות דם לפני, או במהלך טיפול בתרופות ריטלין וקונצרטה בילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז.
אק"ג - רק אם יש סימנים לבעיה
על פי ההנחיות החדשות של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, טרם תחילת הטיפול בריטלין יש לשלול בעיות אחרות העלולות
להתבטא כהפרעת קשב וריכוז, ובהן הפרעות שמיעה, ראיה או בעיות פסיכולוגיות. לאחר שנשללו אותן סיבות והילד אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז והוחלט על טיפול בתרופות ריטלין או קונצרטה, אין עוד צורך בביצוע בדיקות נוספות.
עוד קובע האיגוד כי על הרופא לברר היסטוריה רפואית המתייחסת לבעיות לב אצל הילד או משפחתו. על הרופא לבצע בדיקה גופנית מקיפה ולאתר ממצאים העלולים להצביע על בעיה לבבית אצל הילד. אם נמצא כי הילד סובל או עלול לסבול מבעיה לבבית, אזי יש לבצע בדיקות כגון אק"ג, אקו לב או בדיקות אחרות.
אחת לשישה חודשים יהיה על הרופא המטפל לבצע מעקב רפואי, שיכלול נתוני גובה, משקל, דופק ולחץ דם. עם זאת קובעים המומחים, אין צורך לבצע עוד באופן שגרתי בדיקות דם או אק"ג, אם הילד בריא ואין חשד אצלו לבעיות רפואיות.
ההמלצות נובעות מלחץ?
הריטלין נמצא בשימוש למעלה מ-30 שנה ומשמש בעיקר לטיפול בתסמונת חוסר קשב וריכוז של ילדים. התרופה משפרת את הריכוז ואת יכולת הלמידה ומפחיתה פעילות-יתר של אותם הילדים. למעט דיווחים בודדים לא קיימים בספרות המקצועית דיווחים על נזקים לתאי הדם או לכבד שהתרופה גורמת. למרות השימוש הנפוץ, מעולם לא פורסמו בארץ הנחיות יסוד לביצוע בדיקות לפני מרשם התרופה ובמהלך נטילתה.
התרופות ריטלין וקונצרטה מכילות את החומר מתילפנידייט. המדובר בחומר מעורר העלול להגביר את קצב הלב ולהעלות את לחץ הדם. עבור רוב הילדים לא מדובר בבעיה רפואית, אולם לאלה הסובלים ממחלות לב ובהם קרדיומיופתיה (הגדלת שריר הלב) או הפרעות קצב לב, שינוי בקצב הלב עלול להחמיר את מצבם.
"לפי ההערכות כ-9% מהילדים ומבני הנוער בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז" מסביר ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד
לרפואת ילדים, "המספרים בישראל אינם מוחלטים, אולם חלקם הגדול מטופלים בתרופה. מטבע הדברים היתה פניה גם מצד רופאי ילדים וגם מצד ההורים לניסוח הנחיות יסוד לפני מתן התרופה".
לדברי ד"ר זאב חורב, יו"ר ועדת המומחים, קיים מיעוט המלצות בספרות בנושא בדיקות דם לפני ובמהלך מתן ריטלין. "גם האיגוד האמריקני לרפואת ילדים לא פרסם מעולם המלצות בנושא", הסביר ד"ר חורב, "אולם מכיוון שמשך המעקב אצל הילדים שנחקרו היה שנתיים בלבד, תקופה שעלולה להיות קצרה מדי להסקת מסקנות ומכיוון שבעלון המצורף לתרופה כן מצוין הצורך בבדיקות דם, הורים נטו לחשוש ממתן התרופה לילדים והתהליך היה מלווה לעיתים בחוסר נחת מצידם ולחץ לבריאות הילד".
