המשטרה מאיימת: נחלק יותר דו"חות
מחקרים שערכה משטרת התנועה מראים כי נהגים שקיבלו דו"חות אזהרה, לא שיפרו דרכיהם. התגובה: פחות אזהרה, יותר ענישה ישירה. יו"ר ועדת התחבורה בלשכת עורכי הדין: "זו ירייה ברגל"
החמרת האכיפה יוצאת לדרך: אגף התנועה מתכוון להחמיר משמעותית את הקריטריונים למתן דו"חות אזהרה, וירשום הרבה יותר דו"חות רגילים. שבוע לאחר ששר התחבורה, ישראל כץ, הצהיר על כוונתו להחמיר את האכיפה והענישה נגד עברייני תנועה, מודיע אגף התנועה על כוונתו להגדיל את מספר הדו"חות שירשום לנהגים עבריינים, ובמקביל יצמצם משמעותית את השימוש בדו"חות אזהרה, הניתנים כיום כתחליף "חינוכי". בימים הקרובים יסיים את עבודתו צוות של אגף התנועה, שבחן את הקריטריונים למתן הדו"חות. על-פי הערכות, המלצותיו יכללו החמרה משמעותית של הקריטריונים.
באגף התנועה מסבירים כי מחקר שנערך לאחרונה הוכיח כי מתן דו"חות אזהרה במקום דו"חות רגילים אינו יעיל, ואינו משנה את התנהגות הנהגים. עוד אומרים באגף כי נהגים שמקבלים דו"חות אזהרה, מבצעים פי שניים יותר עבירות מנהגים שמקבלים דו"חות רגילים. "בסופו של דבר, אנחנו מכוונים לשינוי תרבות הנהיגה, ולהורדת מספר התאונות", אומר דובר האגף, רפ"ק יגאל הבשור. "ודו"חות אזהרה לא תורמים לשינוי התרבות או להורדת מספר העבירות".
דו"ח אזהרה מועיל לתדמית, לא יעיל לצמצום עבירות (צילום: חגי אהרון)
על-פי הערכות באגף התנועה, הצוות שבחן את הנושא ימליץ על החמרת הקריטריונים למתן דו"חות האזהרה: במקום ותק מינימאלי של שלוש שנות נהיגה ושנתיים של "עבר נקי" ללא עבירות, יועלו הרף ל-10 שנות נהיגה, וחמש שנים ללא עבירות. באגף מציינים כי מאז 2005 הורחב השימוש בדו"חות אזהרה, הניתנים לנהגים המבצעים עבירות תנועה מסוג "ברירת משפט", למעט עקיפה מסוכנת וחציית צומת ברמזור אדום.
"השפעה חיובית מבחינה חינוכית"
על-פי המחקר שערך אגף התנועה - בקרב 5,000 נהגים שקיבלו דו"ח אזהרה ו-5,000 שקיבלו דו"ח רגיל - כ-50% ממקבלי האזהרות, ביצעו לפחות עבירת תנועה אחת בפרק זמן של שנתיים מקבלת הדו"ח הראשון. אולם, מתברר כי גם נהגים שמקבלים דו"ח רגיל ממשיכים לבצע עבירות: מהמחקר עולה כ-30% מהם ביצעו לפחות עבירה אחת בשנתיים הראשונות לאחר קבלת הדו"ח.
יש לציין כי בנוסף למחקר, ערך אגף התנועה גם סקר בקרב שוטרי תנועה ונהגים, שנועד לבחון את עמדותיהם ביחס לדו"חות האזהרה. באגף אומרים כי תוצאות הסקר הצביעו דווקא על יעילות הדו"חות: "לדו"ח מסוג זה יש השפעה חיובית מבחינה חינוכית. הן הנהגים והן השוטרים ציינו כי מתן דו"ח אזהרה משדר הגינות כלפי הנהגים, ואף תורם לתדמית החיובית של השוטרים - ומקל על עבודתם". אלא שלמרות זאת, באגף התנועה מתכוונים לצמצם משמעותית את השימוש בדו"חות אלה, וזאת לאור הטענה כי יעילותם המעשית במניעת עבירות נמוכה מאוד.
משרת את האינטרס הציבורי?
"זו ירייה ברגל", אומר ל-ynet עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין. "צריך לשאול האם זה ישרת את האינטרס הציבורי, ולדעתי זה מהלך שמעורר סימן שאלה גדול. הרי מי שמקבל דו"חות אזהרה כיום הם לרוב אנשים נורמטיביים, ללא עבר מכביד של עבירות תנועה. לדעתי, כאשר לנהגים כאלה ניתן דו"ח אזהרה, הוא בהחלט מתברר כיעיל - לא פחות מדו"ח רגיל".
לדברי גלעד, החמרת הקריטריונים למתן דו"ח אזהרה תחמיר את העומס בבתי המשפט לתעבורה, שכן אותם נהגים נורמטיביים ינסו לבטל את הדו"חות שיקבלו - או לכל הפחות להמיר אותם לדו"ח אזהרה. לדבריו, כבר כיום עומדת מערכת בתי המשפט בפני קריסה: "בתל-אביב ובמחוז המרכז כולו יש 12 שופטים, שמטפלים ב-35 אלף כתבי אישום בשנה. תוספת של עוד כמה אלפי תיקים, עלולה למוטט גם את בתי המשפט, וגם המשטרה עצמה".
לפנייה לכתב/ת 
