שתף קטע נבחר

הרב שרלו נגד רבני הסרבנות: מנצלים את ההלכה

בעקבות סערת הרב דרוקמן, מפרסם ראש ישיבת ההסדר בפתח-תקווה הרב שרלו, איגרת לתלמידיו ובה הוא יוצא בחריפות נגד רבנים המטיפים לסרבנות - "מנסים להשפיע בכוח על מדינת ישראל והציבור"

מחריפה המחלוקת בין רבני ההסדר בשאלת הסרבנות: ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, מהכוחות המתונים באיגוד הישיבות, תוקף את חבריו הרבנים התומכים בסירוב פקודה וטוען כי יש בכך ניסיון "להשפיע בכוח על מדינת ישראל והציבור". באיגרת שכתב לתלמידי הישיבה בעקבות דברי הרב חיים דרוקמן, מחה שרלו נגד מה שהוא מזהה כגיוס המחלוקת ההלכתית לחיזוק עמדה פוליטית.

 

במסמך, שפורסם באתר ישיבת פתח תקווה, קובע ראש הישיבה כי למדינה יש סמכות הלכתית ואף חובה לשנות את גבולותיה, אם היא, כמייצגת עמדת העם, סבורה שזהו המעשה הטוב ביותר למענו ולמען הארץ. כן היא רשאית במסגרת זו להשפיע גם על חיי הפרט. לדבריו, "ברור שיש לכללים אלה הגבלות, אולם הקביעה כי אסור למדינה לפגוע בזכויות הפרט מנוגדת להלכה".

 

את המצב בו קבוצות חיילים שונות מפגינות וממלאות פקודות שונות מכנה הרב שרלו "הפיכת הצבא לפלנגות", ובהגדרה הלכתית – "פיקוח נפש לאומי", ומכאן – לדעתו - חובת הציות לפקודות. "יש מפקד אחד בלבד בצבא" פסק, "גם כאן, יש לכלל זה גבולות – גם הלכתיים וגם דמוקרטיים – אולם יש להשתמש בגבולות אלה במצבי קיצון המאיימים על קיום האומה... הצבא חכם דיו כדי שלא להעמיד את החייל הבודד בדילמה שהוא לא יוכל לעמוד בה, וטעות חמורה היא להפוך את הנושאים האלה לנושאים מהותיים ועקרוניים".

 

"לעצור את ההידרדרות"

ביחס לסרבנות כתב: "לא רק שזה לא ילך, ואין מושג כזה של כפיה על כלל ישראל, אלא שהוא יביא רק להגברת העוינות, הפילוג והריחוק, שהם מנוגדים לחלוטין למשנת חז"ל על אחדות האומה וכללותיה". לדבריו, "הגענו במשך שנים לאמנת קיום משותפת במדינת ישראל – עם הישגים וכישלונות. אנחנו שוגים בניסיון שלנו לערער אמנה זו ולדחוק את החברה הישראלית לפעול לכיוונים ההפוכים לנו".

 

הרב יובל שרלו מודה כי "ישנה התנגשות מהותית בין מקורות הסמכות של האדם המאמין – ריבונו של עולם, ובין הריבון במדינה – העם, שלא ניתן לחפות עליה ואין גם צורך לעשות זאת", אך הוא סבור כי יש לחתור לצמצום הפער הזה כך שלא יבוא להכרעה, ולא לעימות בין שני מקורות הסמכות, אליו מבקשים הקיצוניים להגיע. "צריך לעצור את ההתדרדרות באיבוד סמכות השלטון", קבע, "אלמלא מוראו – איש את רעהו חיים בלעו".

 

בהמשך מחה נגד מתנגדיו המייחסים לו עמדה "המדינה קודמת להלכה", והבהיר כי מדובר ב"שקר נורא". טענה זו, הוסיף, תביא לכך ש"הלוחמים בעד ארץ ישראל יישארו לבדם, חסרי משמעות ורלוונטיות, בשל ההדרה שהם נוהגים באחרים".

 

בסיכום פסימי כותב הרב שרלו כי הציונות הדתית "מאבדת עצמה לדעת" בדרכים שונות. "אנו מתפצלים ומתפלגים, מקצינים ודוחקים לעימות, מאבדים את טובי בנינו לכיוונים מנוגדים, וביסודו של דבר לא ממלאים את השליחות הגדולה של איהוב שם שמיים על הבריות מתוך עוצמה וענווה". הוא הודה כי יש בו ספק גדול על האפשרות להגיע להסכמה בין כל הפלגים בציבור זה, והסביר: "צריך לאמץ מילים כמו 'פשרה', 'ויתור' ו'מיתון' הנחשבות כגסות ואסורות אצל חלק מאיתנו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרב יובל שרלו
צילום: דב ירדן
מומלצים