שמחת עניים

הבוקר/ יסמין דהאר

הבוקר

הוא שמחת חיים של רציף

שמוליכנו לאן שנרצה ללכת

ופעמוני כנסיה

שאולי אינה מאזינה לפעמונינו.

אנו אוספים את עצמנו לפגישת

הצב של חיינו,

המהלך לאטו

ומסתכל סביב בחופזה,

טובע בסנטימטר של מים

ועף משמחה

אם הוא צולח בשלום.

כל הקירות גבוהים

אפשריים

אבל ללא פיתוי,

אנחנו מסתכלים בהם בחיוך

כמי שדוחה שמחה

אל עת הצורך.

זכוכית השולחן היא

מראת הקפה שלנו

שביר וחלש

משפשף את עיניו

באצבעותינו

ומזכיר לנו

את שקיפות היפרדותנו.

בו את חושבת מה ללבוש

האווירה אפורה

והבניינים הגבוהים צבעוניים

את מקפידה להתרחק מהלבן והשחור

“לא רוצה לחצות את חלקתי

לשתי פרוסות סבון

לא רוצה קצף שייעלם”

חושבת שנית,

איזה צבעים תלבשי

חוששת להיראות כאחרים

מאושרת מאוד, עצובה מאוד,

בכוונה מנוגדת.

בבוקר הזה עוד תשכחי

את המטרייה שלך,

כדי שלא ירד גשם

ואת התקווה שלך

כדי שלא יטפטף,

נקודות תשוקה

על הדרך

יעקוב אחריה זר מאחורייך

ויגשים אותך.

הבוקר שלך היום

אהובתי

איש זקן, גם מקלו לא הציל אותו

הוא נפל ארצה

את עוזרת לו במהירות

מודה לו בידידות

כי היום הוא כאב ללא הרף

במקומך.

ציפור צבעונית

מחפשת את שברייך

“אני היום אחד שלם"

מודה לו בהינף יד

ותוהה:

האם אינו רואה את

כל החלקים הבודדים.

2008, (קטע מן השיר)

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען" ומגזין "אתגר". לכל הגלריות לחצו כאן
  

• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com