תוכנית צה"ל: "כיפת ברזל" בפריסה ארצית

אחרי סדרת הניסויים המוצלחת, שסללה את הדרך להצבה מבצעית של מערכת "כיפת ברזל" כבר השנה, מתברר כי בצה"ל מתכננים להשתמש בה מול איומים שונים - ולא רק בדרום הארץ. כמה סוללות יוצבו בסופו של דבר? זו שאלת מיליון הדולר, והתשובה תלויה כמובן בתקציב. 

"אנו נערכים להפעלה של המערכת בפריסה ארצית", אמר אמש (יום ד') קצין בכיר בחיל האוויר לאחר סדרת הניסויים שאותה הגדיר "בעלת הישגים מרשימים". לאחר סיום שלב הפיתוח של המערכת, רמז הקצין הבכיר כי מערך הנ"מ נערך למצב שבו יוכל להפעיל את המערכת בו זמנית לא רק מול האיום הנשקף מרצועת עזה.

הטיל בדרכו למטרה (צילום: באדיבות משרד הביטחון)

במסגרת הניסויים שנערכו בימים האחרונים, התמודדה "כיפת ברזל" לראשונה מול מספר איומים במקביל, שכללו רקטות קסאם, טילי גראד, קטיושות קצרות טווח וגם פצצות מרגמה בקוטר 120 מ"מ. הניסוי כלל גם מטחים מעורבים של מספר סוגי רקטות. שוגרו רקטות לעבר אזורים שהוגדרו מראש "לא רלוונטיים", בדומה לאזורים בלתי מיושבים, על מנת לבחון כיצד המערכת בוחנת את הסיטואציה ואינה משגרת טיל יירוט לעברם. כל האיומים יורטו בהצלחה מלאה.

מערך הנ"מ של צה"ל בראשות תת-אלוף דורון גביש נמצא כבר חודשים בתהליך הפיתוח קדחתני של "כיפת ברזל". גרעין ההקמה של הסוללה הראשונה מלווה את התהליך בתעשיות הצבאיות זמן רב, והיה שותף גם בסדרת הניסויים האחרונה שהחלה ביום חמישי שעבר.

"הדבר הזה נותן לנו יתרון מרכזי בכך שברגע שהמערכת תגיע לצה"ל, תהליך הקליטה יהיה מהיר, עניין של חודשים ספורים. זאת, בזכות ההכרות הגבוהה שיש לקצינים שנבחרו עם כל היבט והיבט", אמר הקצין הבכיר בחיל האוויר. במקביל לכך, נערכים במערך הנ"מ להכשיר את הלוחמים שיפעילו את המערכת, ומעבר לאתגר הגלוי, הם צפויים לאתגר נוסף - לשהות באזור שעלול להיות תחת איום רקטות וטילים. המערכת ניידת ויכולה לנוע תוך שעות ליעד אחר, ולפעול בכל מזג אוויר.

בול פגיעה (צילום: באדיבות משרד הביטחון)

במערכת הביטחון סירבו לפרט את תוצאות הניסויים והסתפקו באמירה כללית שהן היו טובות ומוצלחות. לפי שעה לא ברור עד כמה המערכת מסוגלת להתמודד עם פצצות המרגמה והקסאמים קצרי הטווח, ובכל מקרה מדגישים כי אין הגנה של 100 אחוז. "גם כאשר המערכת תהיה מבצעית, אין לצפות כי השמיים היו סגורים או עם שכבת בטון, אבל זה בהחלט יתן הגנה לתושבים באזור מאויים", אמר גורם ביטחוני המכיר את המערכת.

השאלה המרכזית כעת היא כמה סוללות יפעיל צה"ל בקיץ הקרוב. גורם ביטחוני אמר כי "סוללה אחת של כיפת ברזל, שנפרסת במספר אתרי שיגור, יכולה להגן על עיר בינונית. השאלה המרכזית שתעמוד על הפרק תהיה עלויות כספיות. עלותם של המיירטים, 'טמיר' שמם, גבוהה ולמרות שאין זה נכון לעשות חישוב של עלות רקטת אויב לעומת טיל יירוט - עדיין מדובר בנושא מורכב. כמובן שהנזק המתמשך של רקטות קסאם על שגרת החיים הישראלית הוא גבוה ולכן ההסתכלות אינה כמה עולה רקטה, אבל בכל זאת בסופו של דבר - גם למחיר תהיה השפעה בשאלה כמה להפעיל ואיפה".

אמש התייחס גם שר הביטחון, אהוד ברק, לאיום הרקטות, והעריך שבמלחמה הבאה - כל שטח ישראל יהיה בטווח הרקטות. "השימוש היחידי של הרקטות הוא מול אזרחים. האחריות שלנו היא להפסיק הירי הזה. צריך שינוי שאומר שמול טרוריסטים שיורים ממקור אזרחי נוכל להפעיל מינימום כוח להפסקת הירי".