חוקרים: היציאה מהים התרחשה מוקדם משחשבנו

אבותיהם האבולוציוניים של היונקים, הזוחלים והעופות, שחיו במי הים לפני מיליוני שנים, עלו על הקרקע והחלו לחיות על היבשה מוקדם יותר משסברו עד כה. כך טוענים חוקרים במאמר המתפרסם היום (ה') בכתב העת Nature. כתב העת היוקרתי אף העניק למאמר החשוב את שער הגיליון.

עקבות מאובנים שנתגלו שימשו בסיס למחקר הגורס שהעלייה ליבשה התרחשה לפני קרוב ל-400 מיליון שנה. העקבות מציגים את טביעות רגליהם של טטרפודים - שם כולל ליצורים קדומים בעלי ארבע רגליים ועמוד שדרה.

"הממצא הזה מעמיד באור חדש את כל סיפור היציאה מהים", אמרה ג'ני קלאק, חוקרת מאובנים מאוניברסיטת קיימברידג' שלא לקחה חלק במחקר הנידון. לטענתה, אחת התיאוריות החביבות עליה, לפיה שוכני הים יצאו אל היבשה על מנת לשאוף אוויר בעקבות ירידה ברמות החמצן במי הים, "עפה כרגע מהחלון". לדברי קלאק, העקבות הללו נוצרו בתקופה שבה ידוע למדענים כי רמת החמצן במי הים צנחה.

עקבות מן העבר

עד כה, נחשבו עקבות שתוארכו לתקופה שלפני 375 מיליון שנה לעקבות הקדומים ביותר של בעל חיים על היבשה. חוקרי האבולוציה הניחו שהטטרפודים, חלוצי החיים מחוץ למים, נפרדו בסמוך לתקופה שממנה שרדו אותן עקבות מבני מינם הדגים ויצאו לכבוש את היבשה.

אך העקבות שנחקרו כעת, שנתגלו במחצבה בפולין בין השנים 2002 ל-2007, מקדימים את התרחשות המאורע בכמה מיליוני שנים. גרגור פינקובסקי, ראש צוות החוקרים הפולני שחשף וחקר את העקבות, טוען כי מתיארוך של המשקעים בקרקע שבה נוצרו עולה כי הןנוצרו לפני 397 מיליון שנה.

פר אהלברג, חוקר נוסף מהצוות הפולני, סיפר כי לא נשללה האפשרות שהעקבות נוצרו במים רדודים, אך ממבנה כף הרגל ואופי החומרים שנמצאו במאובן, ניתן להסיק באופן ברור כי מדובר בעקבות של בעל חיים שצעד על היבשה.

אהלברג הוסיף ואמר כי הממצא מחזק את הסברה שהיציאה הראשונה אל היבשה התרחשה מתוך אגמים ולא מנהרות וימים. החוקר הסביר כי סברה זו נשענת גם על הגיון בריא, שכן חלק מהאגמים על פני כדור הארץ, לרבות זה שכיסה את המחצבה בת ימינו שבה נתגלה המאובן, נוצרו כאשר מי הים נסוגו והתרוממויות קרקע יצרו רצועה שהפרידה בין האגם לים. במקרים כאלה, הסביר אהלברג, נוצר לדגים שנותרו נצורים באגם תמריץ נוסף לצאת אל היבשה ולחפש מקורות מחיה חדשים.