אפשר להתאהב ביהדות מחדש
עם יהודי ארה"ב אפשר לדבר על הסכנה שבנישואי תערובת, ולהכיר להם גם את ההטבות החומריות שמציעה ישראל
פתיחת העשור השני של המאה ה-21 אינה מבשרת טובות לעתיד העם היהודי. אחוזי ההתבוללות הגבוהים בתפוצות (אחד מכל שני יהודים מתחתן עם בן/בת זוג לא יהודי, ורוב רובם של אותם זוגות לא מגדלים את ילדיהם כיהודים), והניכור ההולך וגדל בקרב חלקים גדולים מהדור הצעיר בחו"ל מהזיקה לתרבות יהודית ולמדינת ישראל מעוררים דאגה. מצד שני, הפיהוק והאדישות המופגנת של הישראלים כלפי כל מה שקשור ליהדות התפוצות, אינם מסייעים לפתרון המשבר ורק מעמיקים את הריחוק. בנוסף, התקשורת בישראל ממעטת לעסוק בסוגיה, ומעדיפה להתמקד באיומים הנתפסים קרובים ומוחשיים יותר, כגון האיום האיראני.
השאלה הנשאלת היא, האם עדיין ניתן לשנות מגמה זו? לדעתי כן, אך יש צורך לפנות באופן שונה לאותם צעירים יהודים מהתפוצות, ובעיקר מצפון אמריקה, ולהדגיש מספר היבטים מרכזיים.
במקום לטאטא מתחת לשולחן את הנושאים הכואבים העומדים בינינו, כפי שהיה מקובל עד כה, יש להעלות את הבעיות העומדות בלב המשבר: נישואי התערובת וההתבוללות, חיזוק הזיקה היהודית וההזדהות עם מדינת ישראל וחשיבות גידול הילדים בערכי התרבות היהדות.
עד כה, הרוב המוחלט של התוכניות שפעלו להביא צעירים ארצה נמנעו מלעסוק בכך מטעמים שונים. אך עלינו לומר לאותם צעירים בקול חד וברור, כי עליהם לעשות כל מאמץ כדי להתחתן עם בן או בת זוג יהודי ולגדל את ילדיהם מתוך זיקה להיסטוריה ולתרבות היהודית, כמחויבות שיש לכל אחד מאיתנו לשרשרת ההיסטורית.
ברור כי יהיו גם כאלה שלא יאהבו זאת וכמובן גם לא נצליח לשכנע את כולם, אך אסור להתפשר על המסר - אם נשכנע לפחות חלק ניכר מהם ונגרום להם לחשוב קצת אחרת כאשר יחזרו לבתיהם ומבלי לגרום לאף אחד להרגיש לא רצוי, הרי שנצליח במשימה.
גם שינויים תפיסתיים נדרשים באשר לקהל היעד. עד כה רוב הצעירים שמגיעים לארץ במסגרות שונות הם בגילאי 18-24. אך אנו חיים בעולם משתנה, ובמדינות המערב כיום בגיל זה עדיין לא עוסקים בשאלות עתידיות כגון הקמת משפחה וחתונה. כיום, כשהגיל הממוצע לחתונה עומד על מעל 30, עלינו להתמקד בשנים אלו, השנים הקריטיות בעיצוב החלטותיו של הצעיר היהודי בשאלות הנישואים, סביבת גידול ילדיו והערכים שלאורם יגדלו. מכאן שצעירים בגיל זה חייבים להיות על הכוונת הראשית ויש להתמקד בהבאתם לארץ.
במהלך החוויה בישראל, עלינו לחשוף בפני הצעירים את האופציות הפתוחות בפניהם במסגרת העלייה לארץ. עלינו לעודד את עלייתם ארצה, גם מטעמים אידיאולוגים אבל גם להציג את האופציות וההטבות הטמונות בכך. למשל, תואר שני חינם בישראל. כל צעיר יהודי עולה כיום יכול ללמוד תואר שני בחינם, אך רובם אינם מודעים לכך, ובמסגרת הסיורים בארץ יש להביא לידיעתם אפשרות זו. כך, הצעיר היהודי מיד יעשה חישוב של 40 אלף דולר שהוא יכול לחסוך בלימודים בארה"ב. כשנחשוף גם אפשרויות לקידום הקריירה והלימודים, הרי שעלייה תראה הרבה יותר אטרקטיבית.
סיור חינוכי חוויתי בישראל גורם לאותם צעירים שברחו והתנתקו מהשורשים היהודיים שלהם, להתאהב מחדש ביהדותם – הפעם דרך החברה הישראלית והמדינה היפה והמיוחדת שהם מגלים במהלך הטיול כאן. יש להבין כי ביקור ראשון בארץ עבור צעיר יהודי, עושה שינוי משמעותי בצורת חשיבתו ומשפיע עליו הרבה יותר ממה שאנו החיים פה יכולים להבין.
לפיכך, עלינו לקחת צעד מנהיגותי אזרחי ולהוביל שיח חדש, פתוח וכן עם יהדות התפוצות לפני שיהיה מאוחר מדי.
שלמה ליפשיץ, נשיא חברת "אורנים יוזמות חינוכיות"
לפנייה לכתב/ת 
