כולם עוזבים, בסוף ברק נשאר
החיים הפוליטיים ציניים הרבה יותר מפרישתו של חבר כנסת כזה או אחר. רביעיית המורדים כבר לא, אבל מצד שני תגבר התסיסה נגד יו"ר העבודה. סיפורה של טרגדיה פוליטית
פרישתו של אופיר פינס
מהחיים הפוליטיים, ממפלגת העבודה ומהכנסת היא לא פחות מהתגלמותה של טרגדיה פוליטית. זו גם עדות נוספת לכך שהפוליטיקה הישראלית פולטת את אנשיה הטובים ביותר, במקום לשמר אותם בין חומותיה, לטפח אותם ואת האג'נדות שלהם, ולבנות אותם להנהגת המדינה לאורך שנים.
קשה למצוא סימנים מעודדים לגבי עתידה של הפוליטיקה הישראלית. אם אדם שהשקיע שלושים שנה מחייו לזירה הציבורית מרים ידיים ועוזב את מפלגתו, את ביתו הפוליטי, בתחושה של חמיצות ואיבוד דרך - שאלות רבות חייבות להישאל.
אם פוליטיקאי כמו פינס - צעיר, מוכשר, רהוט, אינטליגנטי, אידאולוג, חיה פוליטית במובן הטוב של המילה, פרלמנטר מהשורה הראשונה ומי שראה עצמו כמועמד לגיטימי לראשות הממשלה - נוטש את הזירה בעיצומו של המרוץ לצמרת בשל תחושה של היתקלות בקיר אטום ופוליטיקה של סחר מכר,
אהוד ברק:
לכולם יש תחליף
אטילה שומפלבי
יו"ר העבודה התייחס לפרישת חבר הכנסת, הביע צער על המהלך אך הביע ביטחון בחוזקה של המפלגה: "השמועות על מותה היו מוקדמות"
אלא שהחיים הפוליטיים ציניים הרבה יותר מפרישתו של חבר כנסת כזה או אחר, מוכשר ככל שיהיה, ואת הכסף סופרים במדרגות. 48 שעות מעניק החוק לחבר כנסת מתפטר עד שהוא מאבד את תוארו, ומיד בסיומן - דם חדש מוזרם למערכת. המשחק הפוליטי נפתח מחדש, האינטרסים משתנים, וכך גם החיבורים והקואליציות. לכן, עם כל תחושת הצער על התפטרותו של אופיר פינס, יש להסתכל על המשמעויות הפוליטיות של המהלך, לחפש את המרוויחים והמפסידים.
מצד אחד, זוהי מכה לעבודה. אחד מאנשיה הטובים ביותר, נוטש אותה. כתוצאה מכך, תגבר גם התסיסה במפלגה נגד ברק, בעיקר בקרב אלה הרואים עצמם יורשים פוטנציאליים שלו. עם התפטרותו של מי שנחשב למועמד בולט לראשות העבודה, שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן, ירגישו הרבה יותר קרובים לאפשרות להחליף את ברק, ביום מן הימים, והפעילות הפוליטית שלהם צפויה לתפוס תאוצה, וכך גם הביקורת שלהם נגד היושב ראש עצמו.
מצד שני, אלה חדשות לא רעות עבור ברק, לפחות בטווח הקצר: רביעיית המורדים התפרקה בין רגע. ללא פינס, האיש הפופולרי והמוכר ביותר בקבוצה, ליולי תמיר לא יוותרו סיבות רבות להישאר במערכת הפוליטית עוד זמן רב. תמיר מפלרטטת מזה תקופה לא קצרה עם גורמים שונים בעולם האקדמי, וחלקם אף ממתינים להחלטותיה.
כעת ניתן להעריך שלא ירחק היום עד שתמיר תכנס גם היא מסיבת עיתונאים, ותודיע על סוף דרכה בכנסת. אלה חדשות טובות עבור ברק, שכן מבחינה מבנית - העבודה תישאר שלימה. מחליפתו של פינס ומחליפה של תמיר, אם תתפטר, לא צפויים לעשות לברק חיים קשים. כולם עוזבים, הזעזוע גדול, אך בסוף ברק נשאר.
וישנם שלושה היבטים נוספים שחשוב לשים לב אליהם: הראשון נוגע לאומץ הפוליטי של ח"כ דניאל בן סימון. אחרי הנאומים הנלהבים וההבטחות לפרק את מפלגת העבודה, מוכיחה פרישתו של פינס כי לבן סימון אין ולא היה את האומץ ללכת עם המהלך עד הסוף ולפלג את סיעת העבודה. פינס ידע זאת, והבין כי פילוג כבר לא יהיה. לא בתקופה הקרובה. לכן פרש.
ההיבט השני נוגע לעתידו האישי של פינס: הפוליטיקאי המוכשר הבין כי את צמרת העבודה הוא כבר לא יוכל לכבוש, וגם הסיכויים לעמוד בראש קבוצה חדשה נמוכים ביותר. ההיבט השלישי והאחרון תלוי דווקא בליכוד ובקדימה: אם יצליחו נתניהו ואנשיו לפרק ולפלג את קדימה ולפגוע במעמדה של ציפי לבני, מעניין יהיה לראות כיצד זה ישפיע על מפלגת העבודה. לפי שעה, כשאיום הפילוג התרחק, התפרקותה של קדימה עשויה לגרום למה שאהוד ברק מכנה "פריחת הדובדבן", והיא - הצלתה של מפלגת העבודה.
לפנייה לכתב/ת 
אופיר פינס. פורש לביתו
צילום: גיל יוחנן
הבאה לפרוש? יולי תמיר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
