ביקור נדיר: כלבת-ים ים תיכוני במרינה בהרצליה

נקבת כלב-ים ים תיכוני, אחד היונקים הנדירים בעולם, המצוי בסכנת הכחדה חמורה, נצפתה לראשונה אתמול (ה') במרינה בהרצליה, כשהיא תשושה וחבולה. אנשי שימור טבע שעורכים סריקות מקווים כי ניתן יהיה ללכוד אותה ולהעניק לה טיפול רפואי

שני דייגים חובבים שהגיעו אתמול (ה') לדוג בשעת לילה מאוחרת במרינה בהרצליה, נתקלו באחד היונקים הנדירים ביותר בעולם.

"רבע שעה אחרי שהתחלנו לדוג עם חכות, הבן שלי שמע נשיפות חזקות מאזור הסלעים. בהתחלה לא הבנו מה זה וחשבנו שזה מישהו שצולל במים", סיפר ל-ynet משה טביב מקרני שומרון. "פתאום ראינו את החיה עולה לנשום מעל המים וחוזרת בחזרה למים. הבן שלי צעק בהתרגשות שזה כלב ים, אבל מה יש לחיה הזאת לעשות פה?".

לאחר שכלבת הים נעלמה השניים המשיכו לדוג ומקץ כמה דקות שמעו צווחה חזקה ועוד נשיפות. הם החלו ללכת בעקבות הנשיפות הכבדות וגילו אותה נחה על אחד הסלעים. "לא ידענו איך לעזור לה. היא נראתה מותשת מאוד", סיפר טביב. "זו פעם ראשונה שאנחנו רואים כלב ים בטבע ועוד בארץ. זה בלתי יאומן".

(צילום: שמוליק לנדאו)

כלבת הים התשושה נעלמה במים

השניים דיווחו על התגלית, ולמקום הגיע שמוליק לנדאו מבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן. "הדיווח הראשוני נשמע לי כל כך מופרך והזוי. זה נראה בלתי אפשרי באותו רגע, אבל הגעתי למקום במהירות", סיפר לנדאו. "הדייגים האירו לי את המקום בעזרת פנסים ובין מבני הבטון הגדולים שמעתי את החירחור הראשון של כלב הים. הייתי בהלם מוחלט באותו רגע. לא האמנתי שזה באמת קורה".

לנדאו, מטפל בחיות בר בבית החולים, כבר ראה במהלך עבודתו אלפי חיות בר פצועות, בעיקר בעלי כנף ויונקים יבשתיים על ארבע, אך זו הפעם הראשונה שהוא נתקל בכלב-ים ים תיכוני.

"היא היתה אפאטית לחלוטין ונראתה במצוקה. בהתחלה היא לא הסתכלה לכיווני וגם כשהגעתי אליה היא בקושי הרימה את הראש. כשראיתי את העיניים שלה מקרוב, זה היה אחד הדברים המדהימים שראיתי בחיי, ואני עדיין לא מאמין שזה קרה. זו חיה שתמיד קראתי עליה ב'ספר האדום' (שמפרט את מיני החיות בסכנת הכחדה - א.א) ופתאום היא היתה מולי", אמר לנדאו בהתרגשות.

תעודת זהות:

נותרו מאות בודדות בטבע

כלב-ים ים תיכוני (Mediterranean Monk Seal) חי לאורך חופי צפון-מזרח ודרום-מערב הים התיכון, ובחופי צפון-מערב אפריקה. תזונתו מורכבת בעיקר מדגים שונים - סרדינים, דגי סולית ומולית, תמנונים ודיונונים. הוא כלב הים היחיד מבין מיני כלבי הים שהסתגל לחיים בימים טרופיים וסוב-טרופיים. הוא פעיל ביום ובלילה וצד בשעות הגאות. הוא בעל חוש שמיעה לא מפותח, אך חושי הראייה, ריח ומישוש מפותחים למדי. אורך ממוצע: 230-280 ס"מ; הנקבות קטנות מעט מהזכרים, השוקלים עד 400 ק"ג. כאמור, מדובר ביונק ימי נדיר ובסכנת הכחדה עולמית, ונותרו ממנו בין 300 ל-600 פרטים בטבע בלבד.

הוא סיפר שכלבת הים נראתה חבולה וסבלה משיפשופים רבים בגופה. "אין ספק שהיתה היתה בעקה (סטרס) מאוד גדולה והתקשתה בתזוזה. הנחתי עליה שמיכה ואז היא החלה לחרחר בקול גדול, השמיעה קולות מצוקה ובסופו של דבר, הצליחה לגלוש בחזרה למים ונעלמה".

למקום הוזעקו מתנדבים רבים של עמותת מחמל"י (המרכז לחקר והצלת יונקים ימיים) ואנשי המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, שהחלו בסריקות לאורך המרינה והחוף, בתקווה שניתן יהיה לאתר את כלבת הים ולסייע לה. במרכז להצלת כלבי ים בהולנד שבחנו את התמונות של החיה, ציינו כי מדובר בנקבה צעירה בת כשנה-שנתיים.

עד הבוקר סרקו מתנדבים ואנשי הרשות את האזור, ובמהלך יום שישי נרתמו למשימה גם חותרי מועדון קיאקים בהרצליה. במחמל"י כבר העניקו לכלבת הים את הכינוי "טביבה", על שם צמד הדייגים שגילו אותה.

(צילום: שמוליק לנדאו)

תיעוד ראשון מסוגו בעשרות השנים האחרונות

על פי "הספר האדום" של החולייתנים בישראל, כלב-ים ים תיכוני, הידוע בכינוי העממי הנפוץ כלב-ים נזירי, נחשב ליונק ימי נדיר המצוי בסכנת הכחדה חמורה. על פי הערכות, בטבע נותרו כ-300 עד 600 פרטים, באוכלוסיות קטנות ומבודדות.

באזור חופי ישראל הוא נכחד ככל הנראה במחצית השניה של המאה ה-20. עד שנות ה-60 וה-70 התקבלו דיווחים ספורים על כלבי ים באזור חופי ישראל, והאוכלוסיה האחרונה שנצפתה הייתה באזור נמל ביירות בשנת 1976 ומנתה כשבעה פרטים. כיום מעריכים שרוב האוכלוסיות חיות באזור מאוריטניה, יוון וטורקיה.

לדברי אביעד שיינין, יו"ר מחמל"י, התקבלו בחודשיים האחרונים שלושה דיווחים שונים מנמל אשדוד ומקצא"א באשקלון על תצפיות של כלב ים, אך ללא תיעוד ויזואלי. ככל הנראה, זו העדות המצולמת הראשונה של כלב-ם ים תיכוני בישראל בעשרות השנים האחרונות.

מה הסיכויים להצלת כלבת הים אם יצליחו ללכוד אותה? ד"ר דני מוריק, ווטרינר יונקים ימיים ומתנדב במחמל"י מעריך כי "לפי העדויות שהצטברו עד כה, היא נראית רזה, עם רעשים לא נקיים בנשימה ונראה כי עברה דרך ארוכה עד שהגיעה אלינו. מדובר בחיות רגישות יחסית למינים אחרים של כלבי ים והטיפול בהן מסובך יותר, אך בעל סיכויי אישוש גבוהים".