חגיגה של אנשובי וארוחה ליד הים

גם אני קיבלתי בברכה את מתקפת האנשובי שפקדה את ארצנו מכל הכיוונים: טרי, בקופסאות פח, בצנצנות, כבוש, מומלח, מעושן, עם צלפים או בלעדיהם, ותמיד רצוי בשמן זית. כבר מזמן הסברתי שמליחות האנשובי תשדרג כמעט כל מאכל או רוטב, אפילו לכאלו שלא אוהבים טעם חזק של ים או סרדינים. אנשובי קצוץ דק בכמות מעטה, ישדרג סלט ביצים חמים, או אפילו סלט בריאות של ממש עם הרבה ירקות חתוכים, ביצים קשות ורוטב שמורכב מיוגורט משובח, לימון כבוש קצוץ דק ואנשובי קצוץ דק יותר, כאשר שמן הזית של האנשובי יכול להצטרף גם הוא לרוטב הסלט. בטוח שעם לחם פריך וזיתים שחורים, זוהי ארוחת ערב מושלמת.

ואפשר גם לפתוח קופסא, לסנן כמעט את כל השמן ולהניח על פרוסות של לחם שחור עם חמאה ובצל סגול. מה שברור לי, שזה יזמין הרבה וודקה ליד.

אפשר גם נתחים דקים יחסית של פילה בקר או סינטה, צרובים על מחבת, כאשר קוצצים קצת אנשובי לתוך שמן, ויחד עם עגבניה טריה, הוא ישמש כתוספת ורוטב לסנדוויץ' הבשר שנכין.

אבל הכי הכי - מי שישים את ידו על אנשובי טרי (יש להשיג לפעמים בחנויות הדגים), שיפלט אותו ויוסיף לו שמן זית משובח, לימון טרי, מלח ופלפל ואולי טיפת צ'ילי חריף, והרי לכם מנת פתיחה מעולה. להגיש על ברוסקטות, כמו שאכלתי לפני זמן מה ב'רוקח 73'.

ישדרג מגוון מאכלים. אנשובי

אנשובי טרי אין תמיד וכשיש - כדאי לנצל. וכמובן לקצוץ דק, לערבב עם חמאה משובחת מרוככת ואתם מקבלים ממרח חמאה אדיר. האנשובי הזכיר לי שבאחת השבתות היינו בדרכנו לחג חמשת הדתות או משהו כזה, בוואדי ניסנס בחיפה.

אני חייב להודות שהייתי שם לפני כמה שנים. נהניתי מהשוק הססגוני, מעקרות הבית שהוציאו סירים של ממולאים ועוד למכירה באמצע הרחוב, ואפילו השתתפתי בחלק מהסיורים. לקינוח אכלתי פלאפל בשני המקומות של הוואדי, לסירוגין, 'הזקנים' ו'מישל', עד שד' חברי הטוב החליט שהתוצאה היא תיקו ושנצטרך לתת להם הארכה של עוד זמן טעימות, על מנת שנוכל להחליט איזהו הפלאפל הטוב ביותר בוואדי.

טיילנו לאיטנו ועצרנו במסעדה בשם 'אלפינה' (גד מכנס 2, נתניה 09-8829391). התפריט קלאסי של לפני מספר שנים. המסעדה מוגדרת כצרפתית עם רקע רוסי כנראה. עיינתי בתפריט, כשהמלצרית פנתה אלינו בשאלה: עברית או אנגלית? עברית, אמרתי, "אני תייר, אבל מתל אביב".

אז הזמנו. חייבים להודות שלמרות שבשעה 11:30 היינו השולחן היחידי שישב במסעדה הזאת בחוץ, הופתענו לטובה. מרק הבצל הנוסטלגי היה סתמי למדי, עם גבינה לא איכותית בתוכו. מצד שני, הקרפצ'יו סלמון, למרות שהיה פרוס עבה מדי, היה מתובל בדייקנות וטעים מאוד. באמצע ניצבה תלולית של פלפל אדום קלוי והוא קושט ביד נדיבה בביצי סלמון. לחם טוב, וחמאת שום מוזלפת, כזאת באמת כמו פעם, היוו את התוספת (נאנחתי, הסתכלתי על הים וחשבתי לעצמי כמה טוב וקל היה פעם, כשחמאת שום, בייחוד מוזלפת, נחשבה כשיא הגורמה). שליש בירה ומזג אוויר נחמד הוסיפו לאיכות האוכל. ריזוטו פירות ים היה השוס של הארוחה: זוהי מנה ענקית, טעימה מאוד, מלאה בפירות ים מכל הסוגים, מקושטת ב-3 צדפות גדולות בקליפתן. באמת הפתעה לטובה. עוד שליש בירה ועוד קצת שמש, והמשכנו.

למי שרוצה לחזור ליבשה, הרי מרק חורפי:

מרק כרשה, עדשים כתומות וקרם קוקוס

המרכיבים:  

1 כוס עדשים כתומות, שטופות ומנוקות (עדשים לא משרים!)

1/3 כוס שמן זית

3 תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות לא גדולות

3 גזרים, קלופים וחתוכים גם הם לקוביות

5 שיני שום כתושות

1 כפית שטוחה אבקת גראם מסאלה

3 כוסות ציר עוף או מים במקרה חירום

מלח ופלפל

1 קופסת קרם קוקוס

לקישוט:

4-5 גבעולי סלרי קצוצים

200 גרם גרעיני חמנייה קלופים וקלויים קלות

(צילום: ירון ברנר)

המרכיבים:

1. בסיר עם תחתית עבה (כבר כדאי שכל הסירים בבית יהיו מראש עם תחתיות עבות), מזהיבים את הכרישה בשמן זית, אחריה מוסיפים את השום ואז את כל שאר החומרים חוץ מאשר קרם הקוקוס, הסלרי והגרעינים.
2. מטגנים מספר דקות על אש גבוהה, מוסיפים את הציר או המים, מביאים לרתיחה, משפרים תיבול ומבשלים כ-30 דקות.
3. בודקים שתפוחי האדמה רכים, מרסקים את הכל בבלנדר יד, מוסיפים את קרם הקוקוס ומבשלים עוד כ-10 דקות. זה הזמן לטעום שוב.
4. הכי כיף להגיש בצלחות מרק שטוחות שעל פינה אחת מניחים את הסלרי הקצוץ ותלולית של גרעיני חמניה, וכמה טיפות של טבסקו.