להחזיר את המקצועות היהודיים לישראל

בזמן האחרון, העיתונות הכלכלית העולמית מדברת הרבה על סוגייה אחת שמטרידה את מנוחתם של בנקאים ואנשי פיננסים רבים באירופה בכלל, ובאנגליה בפרט: המיסוי והרגולציה. לאלו שלא מעודכנים, ממשלת אנגליה החליטה להטיל מס חד-פעמי של 50% על הבונוסים של הבנקאים, בינתיים רק עבור שנה אחת. בנוסף, המס השולי יועלה מ-40% ל-50%.

• יוון: 90% מס על בונוסי הבנקאים
  

צרפת מצידה החליטה לאמץ את צעדיהם של האנגלים. מדברים גם הרבה על הרצון להכביד את הרגולציה הקיימת, לכאורה כדי למנוע הישנות משברים דוגמת זה שחווינו בשנתיים האחרונות.

אמנם המס הזה אמור להיות חד-פעמי אבל האמון נסדק. ה"סיטי" של לונדון פיתחה לאורך השנים מודל מוצלח מאוד המבוסס על מיסוי ורגולציה נמוכים וגם, וזה חשוב מאוד, על יציבות במבנה המס והרגולציה שלה, שנותנים לבנקים ביטחון במהלך העסקים העתידי שלהם - מה שהפך את לונדון למרכז הפיננסי החשוב ביותר בעולם.

פופוליזם זול או היגיון כלכלי?

היום, הנוסחה הזאת בסכנה. ברור לגמרי שמאחורי הצעדים הללו לא מסתתר היגיון כלכלי או פיננסי כלשהו אלא פופוליזם זול לקראת הבחירות הקרובות באנגליה. התוצאות כמובן לא איחרו לבוא: בנקים וגופים פיננסים אחרים רבים, ובראשם גולדמן זקס וג'.פי. מורגן צ'ייס, איימו להעתיק את פעילותם, באופן חלקי או מלא, למקומות פחות עוינים.

לדוגמה, עסקים רבים כבר עברו לאיים ג'רזי וגרנזי, ליד צרפת, עד כדי כך שבכתבה שהתפרסמה לא מזמן, צוטט בכיר בעיר כ"מקווה מאוד שמפלגת הלייבור תנצח בבחירות", משום שזה יהיה רע לאנגליה וטוב להם! בשוויץ, ז'נבה עושה מאמצים רבים כדי למשוך קרנות גידור ובנקים מלונדון.

גם אריאב ושני מבינים

מקומות אחרים בעולם מבינים שהאנגלים כנראה החליטו להתאבד ועושים ככל שביכולתם על מנת לנצל את ההזדמנות למשוך אליהם חלק מאותם עסקים בעלי ערך מוסף גבוה מאוד. ראוי בהקשר הזה להזכיר שכל מקום עבודה בתחום הפיננסי יוצר שבע או שמונה מקומות עבודה נוספים במשק, משום שאנשי הפיננסים משתכרים טוב וצורכים הרבה.

גם בארץ מבינים את זה: מנכ"ל האוצר הקודם, ירום אריאב, והמנכ"ל הנוכחי, חיים שני, מבינים מצויין את חשיבות העניין. זו היתה אפילו אחת ההתבטאויות הפומביות הראשונות של שני לאחר כניסתו בתפקיד.

המקצועות הפיננסיים הם אולי ה"יהודיים" ביותר בעולם, עם שיעור גדול מאוד יחסית של בנקאים בכירים ומנהלי קרנות יהודים. לעיתים קרובות, יש להם זיקה לישראל, ובתנאים הנכונים, לפחות חלק מאותם אנשים יהיו מוכנים לעלות לארץ ביחד עם העסק שלהם.

ללכת בעקבות השאר

מספר גופים בינלאומיים חשובים כבר העבירו לארץ חלק מפעילותם ואין כל סיבה שעסקים רבים אחרים לא יילכו בעקבותיהים בהנתן התנאים הנכונים, כפי שזה קורה כבר מזמן בתעשיית ההיי-טק, לרווחת משפחות רבות בארץ ולרווחת תקציב המדינה.

מה שצריך לעשות כדי להפוך את החזון הזה למציאות הוא בראש ובראשונה להפוך את מדינת ישראל למקלט מס עבור הבנקאים ואנשי הפיננסים הבורחים מלונדון, דבר שקיים למעשה מאז שנת 2008, כאשר חוקק חוק שפוטר ממס למשך 10 שנים הכנסות מחו"ל של מי שהפכו לתושבי ישראל לראשונה. כל מה שנותר לעשות הוא לדאוג לכך שיהיה ברור ורשמי שאותם בונוסים כלולים בהגדרה הזו.

ישראל לא לבד

צריך להבין שאותם בונוסים מגיעים בדרך כלל לכמה עשרות או מאות אלפי דולרים ולעיתים גם למיליונים, ואפילו לעשרות או מאות מיליוני דולרים. ברור שהרבה מאוד אנשים יהיו מוכנים להתאמץ ולבוא לכאן אם הם יוכלו לחסוך סכומים משמעותיים.

הבעיה היא שאין זמן: אנחנו לא לבד בעולם והגופים הבנקאים והפיננסים יקבלו החלטות בחודשים הקרובים. צריך על כן לגבש במהירות מדיניות מתאימה ולפרסם אותה כדי שיידעו על זה כולם, ובעיקר בתעשייה הפיננסית והבנקאית בלונדון.

בינתיים, חוץ מדיבורים, מדינת ישראל לא עושה דבר כדי לממש את חזון הבאת עסקים פיננסים בינלאומיים לארץ. יש לנו הזדמנות היסטורית ואולי בלתי חוזרת לעשות משהו טוב וליצור כאן תעשייה עם ערך מוסף גדול שיכולה ליצור בעתיד מקומות עבודה רבים מאוד ולהיות אבן שואבת לעלייה מרצון מארצות הרווחה. חבל לפספס אותה.  

הכותב הוא מנהל השקעות