בית"ר ירושלים - בני סכנין? עזולין!
המפגש הראשון בין הקבוצות התקיים בדצמבר 2003 בטדי. ליאור אסולין כבש כעבור 15 שניות, אופיר עזו איזן. אייל לחמן נזכר: "המשחק הזה הכין את הקרקע ל-1:4 בקרית אליעזר"
למרות שההרגשה היא שמדובר בהיסטוריה ארוכת שנים, הרי ששתי ה"יריבות המושבעות" שנפגשות הערב (ב'), בני סכנין ו בית"ר ירושלים, לא הולכות רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר במפגש הראשון ביניהן. הקבוצה הצפונית עלתה לליגה הבכירה בישראל בעונת 2003/04, ובכך נקבע המפגש הראשון ל-6 בדצמבר 2003.
בית"ר של אותה העונה היתה בית"ר של הוותיקים אבי נמני, איציק קורנפיין ועופר טלקר, כשהצעירים שלומי ארבייטמן, מאור מליקסון ואופיר עזו, בנוסף לאחד, ברק יצחקי, היוו את חוד החנית של הירושלמים. מהצד השני, ניתן היה לפגוש את המנהיג של סכנין, עבאס סואן, ביחד עם ליאור אסולין, גבריאל לימה וחאלד חלאילה.
האווירה המתוחה בטדי החלה להיבנות עוד בתחילת אותו השבוע, כשלכולם היה ברור שהתוצאה על המגרש פחות חושבה, רק שלא ניאלץ לראות אמבולנסים למניהם יוצאים לכיוון הדסה. 6,000 אוהדים מילאו את האיצטדיון על שם ראש העירייה לשעבר, וחיים יעקב הוציא את המשחק שנעל את הסיבוב הראשון לדרך.
איתות מטדי
כולם דיברו אז על ההתקפות המהירות של סכנין, שמוקמה ערב המשחק בחלק התחתון של החלק העליון של הטבלה. בית"ר, לעומת זאת - בדיוק הפוך: בחלק העליון של תחתית הליגה. האוהדים לא הספיקו לנקות את קליפת הגרעין הראשונה מהעורף, והנה, 15 שניות מהפתיחה: "איתות ראשון מטדי".
אייל לחמן, האיש על הקווים של סכנין סיפר ל-ynet: "במשחק הזה זכינו בהטלת המטבע והחלטנו במיוחד לאפשר לבית"ר לפתוח את המשחק. הם מסרו אחורה, וכולנו נענו קדימה על מנת לחטוף את הכדור. שיתוף פעולה בין ליאור אסולין לגבריאל לימה סידר את אחד השערים הכי מהירים שאני זוכר. הכל היה מתוכנן, אני זוכר שהשדר אמר: 'לרונאלדו זה לקח 22 שניות, לאסולין 14'".
רענן דרעי, שזכה לשיר יצירתי מהקומץ: "אני לעולם לא אהיה שחקן, קוראים לי דרעי רענן", איבד כדור ללימה. זה מצא בכדור מדויק את אסולין, שמול קורנפיין גלגל לפינה הנכונה - 0:1 לאורחים מסכנין, טדי בהלם. ההגנה הצהובה, בהנהגת דרעי, טלקר, אינדיו פריירה, אלירן דנין וגולן חרמון, ונטולת עידן מליחי המוצהב, לא עברה את שער הגיא ונתנה לאורחים לחגוג מול קורנפיין המסכן. למזלם, זה נגמר בשער בודד.
כעבור 23 דקות כמעט הגיע השני של סכנין: לימה חדר לרחבת החמאה של בית"ר, ומ-13 מטרים בעט כדור חזק, אך יו"ר הצהובים דהיום היה במקום ומנע מבוכה גדולה יותר. זה הספיק למאמן הירושלמי אלי אוחנה, ששלח למערכה את דניאל היידמן, עוד ילד עם פוטנציאל, במקום דרעי החלש.
רגע לפני שהקבוצות ירדו להפסקה, מצא יאצקוביץ' שוב את אסולין. "חלוץ העתיד של הכדורגל הישראלי" הגיע שוב לאחד על אחד מול קורנפיין, אך משבעה מטרים בעט מעל לשער - הפסקה.
עזו איזן
בית"ר עלתה טובה יותר לאחר המנוחה בחדרי ההלבשה, אך דווקא אסולין היה זה שהגיע להזדמנות ראשונה, כשבעט בדקה ה-52 מעשרה מטרים, היישר לידיו של קורנפיין. חמש דקות מאוחר יותר - סוף סוף ראינו את טדי בשמיים: מי אם לא ארבייטמן, הגביה ומצא את ראשו של עזו, שמעשרה מטרים נגח בסיבוב פנימה - 1:1.
בית"ר, כך עושה רושם, הצליחה להימנע מהפסד בית ראשון לעונת 2003/04, עובדה שקיבלה חזוק לאחר שסואן ראה את האדום, בעקבות עבירת צהוב שני באלי ששון בדקה ה-65. מכאן הסתגרה סכנין וניסתה לשמור על הנקודה, אך 13 דקות מהסיום זה כמעט היה 1:2 לבית"ר: היידמן השתחרר והגביה כדור מדוד לראשו של נמני, אך הנגיחה שלו משמונה מטרים מצאה את ידיו של קומוקו קמארה.
ומה היו תוצאות הקרב ביציעים? 23 עצורים, 22 מהם על קריאות גזעניות, אחד על החזקת סכין. כולם, אגב, אוהדי בית"ר. חיים יעקב ציין בדו"ח: "אוהדי בית"ר קראו במהלך המשחק לשחקני ואוהדי סכנין 'מחבלים', 'מי שלא קופץ שאהיד', ונהמו לעבר השוער קמארה. אוהדי סכנין, מנגד, צעקו 'פלסטין'".
לחמן מסכם את החוויה בטדי, והתוצאות שלה: "זה היה המפגש שהכין את הקרקע ל-1:4 שנה לאחר מכן בקרית אליעזר, שלמעשה התחיל את היריבות הגדולה בין שני המועדונים".
- סייע בהכנת הכתבה: איזי עין דור
לפנייה לכתב/ת 
