פרישת ולרשטיין: "ברק גרם לקרע עם המתנחלים"
מנכ"ל מועצת יש"ע היוצא כועס על הדרג המדיני. בראיון ל-ynet האשים את שר הביטחון בהגברת המתח עם המתנחלים משיקולים פנים מפלגתיים, וקרא להפנות את המחאה להקפאה - לדרג המדיני. לדבריו, "המאבק הזה הוא על קיומה של ההתיישבות"
"אני חושב שהרב אליעזר מלמד צריך לומר תודה רבה לאהוד ברק. הוא העלה אותו ליגה בזכות ההחלטה לנתק את ההסדר בין צה"ל לבין ישיבת הר ברכה", אמר ולרשטיין והוסיף: "בעקבות מה שהיה, התרומות לישיבה רק עלו. ברק, לצערי הרב, טיפל בנושא ללא כל אינטליגנציה רגשית".
ולרשטיין הדגיש כי הוא רואה חשיבות רבה בשירות בצה"ל, והטיל את האחריות למשבר על שר הביטחון - תוך שרמז כי החלטותיו נובעות, לעיתים, משיקולים פוליטיים. "ניתן היה לטפל בנושא הזה באופן אחר וכך גם לקבל החלטות, למשל דרך איגוד ישיבות ההסדר", אמר מנכ"ל מועצת יש"ע היוצא.
לדבריו, "לאור הדרך והשיטה שהדברים נעשו, אני מתקשה להאמין שזו תוצאה של שיקולים אובייקטיביים בלבד. דעתי על הצורך בגיוס לצבא מבלי למצמץ ידועה, ולמרות הכל - אני משוכנע כי חלק מהשיקולים של שר הביטחון, בדרך שבה הוא התמודד עם הנושא, נבעו גם מעניינים פנים מפלגתיים".
המאבק בהקפאה: לסמן את הפוליטיקאים, לא את הצבא
המתיחות הרבה ביחסים בין המתנחלים לבין כוחות הביטחון, שהחמירו על רקע ההחלטה על הקפאת הבנייה, מהווה טעות בעיניי ולרשטיין. הוא רואה בדרג המדיני האחראי היחיד להתגברות הלהבות, וסבור כי על גורמי הימין לרכז את מאמציהם במחאה נגד הממשלה.
לדברי ולרשטיין, הפכה הקפאת הבנייה את סוגיית פינוי המאחזים ללא רלוונטית. "האמריקנים מעוניינים הרבה יותר לעצור את הבנייה באריאל מאשר פינוי מאחז כזה או אחר". לדבריו, הביא הדבר למאבק על עצם קיומה של ההתיישבות. "ההנהגה חייבת להעביר את המאבק אל הדרג הפוליטי ולא אל הצבאי. ההתמודדות צריכה להיות מול ראש הממשלה ושר הביטחון ולא מול כוחות הביטחון", הוסיף.
עימות בהתנחלות דולב. "סופגים אלימות, לא מכים" (צילום: אוהד צויגנבוים)
יחד עם זאת, הבהיר כי אין בדבריו משום קריאה להפסקת פעולות המחאה, שלטענתו - מהוות פועל יוצא להחלטות הממשלה. "אם יהיה צורך לחזור על פעולות כמו חסימת הכניסה ליישובים, נמשיך לעשות זאת
יחד עם נכונות לספוג מהחיילים והשוטרים מכות אך חלילה לא לתת כאלה. מי שיוצר את החרפת היחסים הוא שר הביטחון, ודרכי הטיפול שלו בהקפאה הן שיקבעו את גובה הלהבות".
באשר לעלייה שחלה בתקופה האחרונה במספר המקרים שבהם נוקטים מתנחלים אלימות כלפי פלסטינים, קרא מנכ"ל מועצת יש"ע היוצא לטפל בכל חומרת הדין באחראים למעשים. "כל פגיעה ברכוש או בנפש של ערבי שלא מעורב בעימות מולנו צריכה להיענות בתגובה חריפה. פגיעה בחף מפשע היא דבר שאסור לעבור עליו לסדר היום", אמר ולרשטיין.
עם זאת, הוא אינו סבור כי המעשים המיוחסים ל"נוער הגבעות" מהווים תופעה רחבה. "בחברה של יותר מ-300 אלף בני אדם מתפתחות קבוצות אינדיבידואליות, חלקן אחראיות למעשים מבורכים - ומיעוטן עושים דין לעצמם בכל תחום".
ממשיך להיות אופטימי, שומר על ערנות
למרות המכות הקשות שספג מפעל ההתנחלויות בשנים האחרונות, בעיקר בהתנתקות ובהמשך בעמונה, ממשיך ולרשטיין לשמור על גישה חיובית - תוך בחינה כל העת של הסכנות האורבות לפתחו.
"ההחלטה של אבות ההתיישבות לראות בה דרך אסטרטגית למאבק
על החלת הריבונות הישראלית באותם חבלי ארץ, מחייבת אותנו לא לישון ולמצוא כל דרך להמשיך לחזק ולהגדיל את ההתיישבות בבחינת 'ואף על פי כן ולמרות הכול', גם כעת - למרות ההקפאה", אמר.
ולרשטיין לא הסתיר את אכזבתו לנוכח דבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנאום בר אילן - שבו הצהיר על קבלת עקרון שתי המדינות. "מדינה פלסטינית היא אסון קיומי לישראל, הן במישור הלאומי והן במישור הביטחוני. כאשר ערביי מדינת ישראל מזהים עצמם כפלסטינים - עלולה מדינה כזאת לא לאפשר את הקיום שלנו כאן".