איך אומרים בגרות בסינית? התלמידים ישיבו
ל-ynet נודע כי משרד החינוך יאפשר לימודי שתי שפות חדשות - סינית ואיטלקית - ומקווה כי הגדלת אפשרות הבחירה תוביל לעלייה בהישגים. אחד היוזמים: "מיליארד סיבות ללמוד סינית"
ההחלטה, שאותה יזם שר החינוך, גדעון סער, נתפסה במשרדו באופן טבעי ומתבקש. אחד מבכירי המשרד ומפמ"ר (מפקד ומרכז) השפה הערבית, ד"ר שלמה אלון, הסביר: "יש מיליארד סיבות ללמוד סינית. לגבי האיטלקית, היא מדוברת במדינה קרובה, ומוזר שלא הייתה לה עד כה נוכחות במערכת החינוך שלנו".
לדברי אלון, לומדים כעשרת אלפים סטודנטים ישראלים במוסדות אקדמיים באיטליה. "לכן, כשם שלומדים בבתי הספר ספרדית וגרמנית, אין סיבה שלא ללמוד גם איטלקית".
מקצועות הבגרות בישראל גדושים במגוון רחב של שפות. מלבד השפה האנגלית, שבחינת הבגרות בה היא חובה, נדרשים תלמידי כיתות ז' עד י' ללמוד שפה שנייה מבין ארבע לשונות שהגדיר משרד החינוך: ערבית, צרפתית, רוסית או אמהרית. שישים אחוזים מבין התלמידים באותן הכיתות בוחרים בערבית, והיתר בשפות האחרות, תוך שגם היידיש נלמדת בחלק ממוסדות החינוך במגזר החרדי.
ההיצע רחב, הציונים - נמוכים
עם תום לימודי החובה, רשאים התלמידים לבחור בעצמם האם ברצונם להמשיך בלימודי השפה. בקיץ האחרון ניגשו 5,459 תלמידים לבחינות בגרות בשפות השונות.
למרות המגוון הרחב, רושמים תלמידי ישראל הישגים נמוכים במקצועות השפות. נתוני מבחני המיצ"ב האחרונים העלו תמונה מדאיגה, כאשר ממוצע הציונים באנגלית, שלימודיה, כאמור, מהווים חובה - עמד על 59.1 בקרב תלמידי כיתות ח'. גם ההישגים בבחינות בשפת האם (עברית או ערבית) לא סיפקו סיבה גדולה לגאווה, כאשר הציון הממוצע לכיתות ה' במגזר היהודי עמד על 73.9 ו-68.7 בכיתות ח'.
למרות זאת, מאמינים במשרד החינוך כי דווקא ריבוי השפות שאותן ניתן ללמוד, עשוי להביא לעלייה בהישגים ובציונים. "התפיסה שלי אומרת שחשיפת תלמיד ללשונות רבות, צפוי דווקא להעלות את ההישגים בשפת האם שלו ובשפות נוספות", אמר ד"ר אלון, והסביר: "השיטה מכונה במשרד החינוך 'שלוש פלוס', כלומר: לימוד שלוש השפות הבסיסיות - עברית, ערבית ואנגלית, שלהן מתווספים לימודי מורשת, תרבות או שפת אם של עולים חדשים".
הפתרון: טיפול בלקויי למידה?
למרות הדברים, יש גם מי שטוען כי הסיבות לציונים הנמוכים נובעות מטיפול שגוי של משרד החינוך בלקויות למידה, המקשות במיוחד על לימודי השפה. "התלמידים המתקשים מתחלקים לשלושה סוגים: אלה שסובלים מדיסלקציה ומתקשים בקריאה וזיהוי מילים ואותיות, תלמידים לקויי למידה שקוראים את השפה אך אינם מבינים אותה, והסובלים מהפרעת קשב וריכוז", אמרה ד"ר קרול גולדפוס, ראש מרכז אדם לחקר כישורי שפה ורב לשונות במכללת לויסקי להכשרת מורים.
בשיחה עם ynet היא הסבירה כי לא כל המורים עברו את ההכשרה המתאימה להתמודדות עם בעיות מסוג זה. "לא תמיד מסוגלים המורים לאתר תלמידים הסובלים מבעיות שפה, והם נופלים בין הכיסאות מבלי שיימצא להם פתרון. במצב כזה, חשוב שלא ללחוץ על הילד כדי שירגיש טוב עם עצמו - כי השיפור בלמידה מתחיל מדימוי עצמי".
הפתרונות שמציע משרד החינוך במקרים מסוג זה כוללים "בחינות מותאמות" שבהן מספר מצומצם יותר של שאלות והן נמשכות זמן רב יותר. רק במקרים קיצוניים, שבהם אובחן תלמיד בגיל לימודי החובה כמתקשה בלימודי הערבית, ניתנת לו אפשרות לקבלת פטור מהשפה, כשבמקומה ילמד על תרבות העולם הערבי והאסלאם.
לפנייה לכתב/ת 
