כתמי צבע: מותגים ששוברים את האפור של העונה

חובבות הצבע יתקשו החורף למצוא מענה לתשוקות הססגוניות שלהן. טרנדים כמו מראה שנות הארבעים או לוק האופנוענים לא משאירים לצבע הרבה מקום. גם כשכבר נראים על הקולבים צבעים שאינם שחור, אפור או פודרה, מדובר לרוב בצבעים כהים ונטולי עליזות. עבור מי שבכל זאת חולמת להכניס קצת שמחה לעולמה, הנה שני מותגים שמספקים מענה קיצוני משהו לדרישה לצבע, ולמעשה מתעלמים לחלוטין מהבשורה האפלה של העונה.

העונה יותר מתמיד: מליסה

מותג הנעליים מליסה הגיע לארץ כבר בשנת 2006, אך עד לאחרונה נמכר במהדורה מצומצמת. רק כעת מגיעה אלינו הקולקציה השלמה של המותג הברזילאי יליד 1979, שהתחיל את דרכו כמפעל לייצור כיסויי גומי לבקבוקי יין. מתוך העיסוק בגומי הזה, שהתגלה כגמיש ובעל איכויות עיצוביות יוצאות דופן, החלה הפזילה של אנשי החברה אל תעשיית האופנה.

בשנת 1983 רשמה החברה לזכותה שיתוף פעולה ראשון עם מעצב העל ז'אן פול גוטייה, ומאז ועד היום ממשיכים שם את המסורת הזו, שמתבטאת בקולקציה

 הנוכחית בדגמים בעיצובם של ויוויאן ווסטווד, של הארכיטקטית זאהה חדיד ושל המעצב התעשייתי כארים ראשיד. מקורות המשיכה שמציעה החברה למעצבים הללו הם מחויבותה המוצהרת לאיכות הסביבה (הנעליים מיוצרות מחומרים ממוחזרים), צבעוניות רחבה במיוחד ואפשרויות למשחקים עיצוביים שנראים חיצוניים כמעט לעולם האופנה.

במסגרת זו יצרה ווסטווד ליצור נעלי עקב קלאסיות עם לב אדום מתחלף ונעלי בובה ילדותיות למראה עם פפיון מנומר-שקוף, ואילו חדיד עיצבה נעל ארכיטקטונית ועתידנית למראה, שלא נראית כמו שום דבר אחר. עדיין, החלום הפלסטי האולטימטיבי הוא זה של ראשיד, בזהב מפוספס, עם זוויות חדות ועקב מפוסל שנכנס פנימה. לטעמי, ראשיד יצר נעל סינדרלה אולטימטיבית, שהולכת הכי רחוק שאפשר מהעדינות של נעל הזכוכית מהאגדות.

הממתקים של מליסה (לרשת סטורי), שימו לב לפנטזיה העתידנית של חדיד (משמאל למעלה), ולנעל המוזהבת של ראשיד (משמאל למטה). צילום: אסף רייז

חדש ממש: אולגה דה פולגה

מותג צעיר בהרבה מגיע אלינו העונה דרך טל הולצמן, בעלת הבוטיק קפה ביזאר, שידועה בחיבתה לפריטים צבעוניים. המותג, של שתי מעצבות צעירות מלונדון, מאפשר ללקוחה הפוטנציאלית להישאר ילדה ובו זמנית להתחבר להשראות משנות החמישים. באותן שנים של שגשוג, כשאמריקה התחילה לנהל את העולם והכלכלה סחפה את כולם, עלו והצליחו כמה גזרות, ביניהן גזרת חלוק הבית והשמלות מדגישות המותן. המותג אולגה דה פולגה מתהדר באל, ובו זמנית מאופיין בהדפסים צבעוניים ברוח שנות החמישים והשישים כאחד.

בין הפריטים כדאי לשים לב לז'קט הבובה המנוקד, בשחור-לבן או באדום-לבן,

 שמייצג את הלך הרוח של המותג עם כפתורים גדולים וגזרת פעמון שיוצרים שילוב בין הקלאסי לילדותי. יש בקולקציה גם כמה פריטים שחורגים מהקו הבסיסי, למשל צעיף מנומר ברוח העונה או אוברול אפור וצמוד לגוף. אלה מנסים ככל הנראה להגשים את ההשראה לקולקציה: נסיכה במועדון פאנק. עליי לציין, עם זאת, שהבחירות הצבעוניות של המעצבות אינן לגמרי נסיכותיות, וודאי שאינן מזכירות מועדון פאנק.

אבל אם אוותר על הקטנוניות, הרי שהמותג החדש נותן מענה לכל מי שחובבת את המראה הווינטג'י, ומעדיפה גזרות מוכרות על פני אלה המפתיעות. הוא גם מתאים מאוד, כאמור, לכל מי שלא מבינה למה נגזר עליה העונה לראות אך ורק בגדים כהים, וחולמת להאיר את הרחובות החורפיים בכתמי צבע עליזים.

הבגדים של אולגה דה פולגה. רוח וינטג'ית, גזרות מוכרות ומחמיאות (צילום: לורנס פסרה)

מליסה, להשיג בחנויות סטורי ופרשס, 1,299-299 שקל; אולגה דה פולגה, להשיג בקפה ביזאר, 1,070-200 שקל