וינרוט: "איפה הטיפוס שנותן שוחד ואיפה אני"

בבוקר בו פורסמה הידיעה הראשונה בדבר זימונו של עו"ד יעקב וינרוט לשימוע בפרקליטות, מיהרו אחיו לסלק את העיתונים מבית אביהם החולה, בן ה-91. זה לא עזר: האב גילה בכל זאת.

"הוא כמעט חטף שבץ", מספר וינרוט בעצב, "הוא קרא לי ואמר לי יעקב, על מה הם מדברים? אמרתי לו אבא, אין לך מה לדאוג, אני אצא זכאי – אבל יכול להיות כאן תהליך של גיהנום. ואז הוא אמר לי משפט שבגללו לא אסלח להם כל ימי חיי: הוא אמר שהוא מקווה שיחיה מספיק כדי לראות אותי יוצא זכאי. זה אבא שלי, איש חולה, מבוגר, בן 91".

לפני כשבועיים הוגש נגד וינרוט כתב אישום בעבירות מתן שוחד והלבנת הון. לטענת הפרקליטות, הוא ייצג את פקיד השומה לשעבר שוקי ויטה וגבה ממנו שכר טרחה נמוך - ובתמורה העניק כביכול ויטה הקלות מס לאנשי עסקים שיוצגו על ידי וינרוט, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי.

וינרוט, מבכירי הפרקליטים בישראל, מצא עצמו לפתע בזירה שאינה מוכרת לו. שנים ארוכות הוא מורגל בניהול קרבותיהם של האנשים העשירים והחזקים ביותר בחברה הישראלית: בין לקוחותיו נמנים ראשי ממשלה כאריאל שרון ובנימין נתניהו, נשיא המדינה לשעבר עזר ויצמן, אנשי עסקים כשאול אייזנברג וארקדי גאידמק וכן שורה ארוכה של פוליטיקאים, בהם צחי הנגבי, מאיר שטרית, אריה דרעי ובאחרונה שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. כעת, ממרום גילו ומעמדו, נאלץ הפרקליט הוותיק לצאת למלחמה על שמו הטוב.

מתכון לקרב על חייו

בעוד שבוע יתייצב וינרוט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לדיון הראשון בכתב האישום נגדו. ניכר בו שהוא מתכונן לקרב חייו: על שולחנו מונחים עשרות מכתבי תמיכה שקיבל מלקוחות עבר, את חלקם ייצג כשרק פתח את משרדו וללא תמורה. הוא שב ומספר על אנשים – בהם קולגות – שמציעים להעיד עבורו, לדבר בעבורו.

"דווקא לא. אני כדין כל אדם, והמקום שבו אני יושב לא מטריד אותי. זה בסך הכול סימבול של המעמד, לא יותר".

"הואיל ואני יודע מה קרה באמת, אין לי במה להתבייש. ההיפך הוא הנכון. אבל, כדבריו של שלום עליכם, להיות נאשם זה ודאי לא כבוד גדול".

"בדק בית? על מה?"

לפני 18 שנה עבר וינרוט תאונת דרכים קשה, במהלכה כמעט קיפח את חייו ואושפז לתקופה ממושכת. מה שקורה לו היום, הוא מספר, קשה יותר מהתאונה ההיא. "הפגיעה בנפש חמורה מכל פגיעה בגוף", הוא מסביר.

"אם את מתכוונת לבדק בית בעניין המעשים המיוחסים לי בכתב האישום, התשובה היא שלילית. אדם יודע מתי הוא עשה מעשה שלא כדין, אדם יודע מתי הוא עושה מעשה סיפי או גבולי, ואדם יודע מתי מה שעשה חף מכל רבב ונחצב מתוך החלק הטוב שבו.

"אני אומר לך שבעניין הזה אני שלם עם עצמי לחלוטין. בדק הבית שלי הוא במישור אחר לחלוטין, במישור האמוני. על פי מה שמלמד אותנו הרמב"ם, אסור לאדם לומר ש"צרה זו נקרה נקרית", כלומר שהיא פרי התרחשות סתמית. צרה מצריכה בדק בית של המשמעות הפנימית בחיי אדם.

אבל איך אתה משיב לטענה המרכזית כלפיך, שבזמן שייצגת את שוקי ויטה הוא סגר הסכמי מס ללקוחותיך? 

"ומה קורה בבית המשפט, כאשר אני מנהל תיק ופתאום בהמרצה מסוימת יושב אדם שיש לו איתי קשר כלכלי או משפחתי? הכלל הוא שלוקחים עורך דין אחר לצורך אותה המרצה. צריך להבין, גאידמק וצ'רנוי לא באו אלי כדי שאני אטפל במס הכנסה: הם באו אלי עם מכלול הצרות שלהם.

"כאשר התעוררה בעיית מס הכנסה שלחתי אותם לרו"ח זאביק פלדמן. בבקשת החנינה הראשונה ששלחתי בשם ויטה לא היה לי אף לקוח של מס, והמכתב השני שכתבתי בעניינו של ויטה נכתב אחרי שפרשת צ'רנוי נגמרה ולפני שפרשת גאידמק הגיעה אליי. אבל בואי נניח שזה היה קורה במקביל, ואז הייתי מעביר את הטיפול לעורך דין אחר. האם מישהו היה אומר לי מילה? אז אני העברתי את טיפול המס בלקוחות שלי לרואה החשבון זאביק פלדמן, שהוא אולי מומחה המס מספר אחד במדינת ישראל. מה הבעיה?".

"זה נורא פשוט. הרי הבעיה לא הייתה מס. לצ'רנוי, למשל, הדביקו 52 אלף האזנות. אמרו עליו שהוא אחד מראשי ארגון פשע ושמדינת ישראל הולכת לגרש אותו. כתוצאה מכך נוצרה בעיה כי יכול היה להיווצר מצב שמס הכנסה בכלל לא ירצה לעשות איתו הסכם, בגלל שהוא נחשב "טריפה".

"כל הטיפול בעניין הזה, במהלכו התעוררו אלף בעיות אחרות, נפל עליי, ועל זה קיבלתי שכר טרחה. לא קיבלתי שכר על הטיפול במס הכנסה. שאלו את אנשי המס אם הם ראו אותי בבניין - והם לא ראו אותי שם. אני אמנם הלכתי, במקרה של גאידמק למשל, לרשות להלבנת הון וליאחב"ל כדי לוודא שהם לא יתנגדו להסדר המס, אבל לא טיפלתי בנושא המס עצמו ולא הופעתי אצל שוקי ויטה. השכר שקיבלתי מנותק מעניין הטיפול במס".

"שוקי ויטה הוא בעיניי קורבן. כך ראיתי אותו מן היום הראשון. הוא הועמד לדין פלילי בעבירת תקיפה בגין שפיכת כוס מים! אני מדגיש - מים, לא תה. שנים אחר כך הוא היה מסורב קידום, וכשהוא קודם סוף סוף הוא הוכנס לתוך חקירה שבמשך שנים התנהלה על נושאים שונים לחלוטין.

"בשלב מסוים אמרתי לו "שוקי, אתה צריך להשלים עם זה שיש מערכות שדוחות אנשים". הסברתי לו, שהתנהגות מערכתית מורכבת עוד יותר ומפוענחת עוד פחות מההתנהגות של הפרט. גאונותו של קפקא באה לכלל ביטוי, בין היתר, ביכולת שלו לאפיין את האטימות של מנגנונים, המתפרשת לעתים - באופן מוטעה - כרדיפה פרטית של מישהו בתוך המערכת.

"אמרתי לו גם שאני מניח שהוא לא קרא את "טאראס בולבה" של גוגול, אבל יש שם משפט אחד שכל אחד צריך לשאת בצקלונו: "לעולם אל תפרוץ מעמד לא שלך". ויטה נימק את עקשנותו בכך שהוא טיפס בציפורניו משכונה ד' בבאר שבע עד למקום שהגיע אליו, ואינו מוכן לוותר על המקום הזה בגין התנכלויות. זה נימוק שקשה להתווכח אתו. אחרי הכול, האמונה התמימה היא זו שמקיימת אותנו, ולא הריאליזם המפוכח".

"איש לא ראה אותי בקוקטיילים"

בדיעבד, היו דברים שהיית עושה אחרת בפרשה הזאת?

"אם הייתי נוהג עם שוקי ויטה בצורה שונה מזו שאני נוהג בדרך כלל עם אנשים אחרים, היה מקום לשאלה שאת מציגה. אבל שוקי ויטה לא זכה לשום יחס מיוחד. אני לא מתחרט לדקה על כך שאני - על טיפול משפטי שאינו גוזל ממני זמן של ממש - נוהג לומר לאנשים לתרום במקום לשלם לי שכר טרחה.

"אני גם לא מתחרט לשנייה על זה שנהגתי בשוקי ויטה כפי שנהגתי באינספור לקוחות אחרים, וגביתי ממנו, רחמנא ליצלן, 'רק' עשרים אלף שקל בגין הופעה אחת בבית הדין לעבודה. מעולם לא ביקשנו שכר טרחה על בקשת חנינה, במשך כל שנות עבודתנו. יש לי פניות על גבי פניות מקולגות למקצוע שמבקשים להעיד שזה גם הנוהג במשרד שלהם".

"קשה לי להבין את השאלה. האם עורך דין הוא סרסור? האם הוא מנהל עסק ותו לא? האם האדם שבא למשרדו איננו אלא לקוח, או שמא אמורה להיות לעורך הדין שמינית שבשמינית של נשמה ותודעת ייעוד? יש לזכור שאינני עורך דין מסחרי, בדרך כלל. אנשים מביאים אליי את צעקתם, על מנת שאשמיע אותה. יתרה מזו, ליטיגטור שרואה את הלקוח רק דרך "החור של הגרוש" הוא ליטיגטור גרוע שבגרועים, גם במישור המקצועי.

"מי שמכיר אותי יודע שלא ראיתי את עצמי מעולם כבעל עוצמה או שררה. ההיפך הוא הנכון: ברחתי מכל שררה שהוצעה לי, והיודעים דבר יודעים בדיוק באלו שררות מדובר. איש לא תפס אותי מעולם בקוקטיילים, או מתחבק בצורה כלשהי עם מה שמכונה "שלטון". יש איזה טיפוס שמיוחס לנותן שוחד: הוא מופיע בכל מקום, מתערב בכל דבר. איפה הטיפוס הזה ואיפה אני".

"אדם שנותן שוחד לא נותן אותו רק במקרה אחד. הוא אדם שנותן שוחד גם במקרים אחרים. קחי את האנשים שדיברו עליהם כנותני שוחד, תראי את המינגלינג שלהם. הם כולם אינסיידרים. אני אאוטסיידר מכל בחינה. אין אף עד תביעה נגדי. אין אדם אחד שאומר ששוקי ויטה קיבל מוינרוט שוחד.

"הם טוענים שזאביק פלדמן הוא חלק מהמסכת הזו, שאני השתמשתי בו כמסווה. שוקי ויטה היה צריך לקבל שוחד ממני? הוא הרי חבר אישי של זאביק פלדמן. היחסים שלו עם פלדמן הם פי מאה יותר אדוקים מהיחסים איתי. פלדמן יותר קשור אליו ממני, אבל מישהו בכלל חשב להעמיד אותו לדין בגלל הדבר הזה? נגדו לא הוגש כתב אישום".

"לא טרחתי לברר מי הדליף"

ספר על הרגע בו גילית שמגישים נגדך כתב אישום.

 "אני חייב לציין שבעניין הזה הפרקליטות שוויונית לחלוטין ועומדת במבחן בוזגלו. כשם שהרוב המוחלט של הנאשמים במדינת ישראל לומד על היותו נאשם מכלי התקשורת, כך גם אני. שמעתי מכל אמצעי התקשורת שאני נאשם עוד לפני שמישהו מצא לנכון להודיע לי על כך.

"לא טרחתי ואינני טורח לשאול מי הדליף למי ומתי. עיקרון יסוד גדול במשפט הוא שהמדינה אינה מסוגלת להדליף. זוהי חזקה שאיננה ניתנת לסתירה. אין לי שום עניין לכלות כוח באנרגיות שליליות. בכלל, אני עוסק בתופעות ולא באנשים. על אנשים אני תמיד מסנגר, ורק מסנגר. עם זאת, התופעה חמורה מאוד, ולא רק במקרה שלי".

"אכן, מלכתחילה לא רציתי ללכת לשימוע. מעבר לרצוני להגיע להכרעה שיפוטית מהירה וחותכת, גם לא האמנתי בשימוע והבעתי את הדברים בגלוי, כבר בשעתו. ישנם דברים שהם מופרכים כל כך, שהטוען אותם אינו בר שכנוע. אם תטעני, למשל, שאת לא יושבת עכשיו על כסא אלא מרחפת באוויר, אני לא אראה טעם בשכנוע שלך.

"מה עוד שבמקרה שלי, בצורה חסרת תקדים, דובר משרד המשפטים הוציא הודעה מפורטת לעיתונות בדבר החשדות נגדי. תזכרי, אני לא שר ולא איש ציבור. אני לא זוכר אדם פרטי שלגביו הוצאה הודעת דובר כזו. אבל בסופו של דבר, כמו בנישואים שניים, גם כאן ניצחה התקווה את הניסיון. שמעתי בקולם של עורכי הדין שלי, שהם עורכי דין מצויינים, וכנראה שהחלטתם הייתה בכל זאת החלטה נכונה. החוכמה שלאחר מעשה היא תמיד חוכמת הטפשים".

"התשובה היא שלילית, מכמה סיבות. כפי שאמרתי לך, אני ממשיך בשגרת חיי. אני מאמין שהמשפט יסתיים במהרה. עורכי הדין שלי יבקשו זאת כבר בפתיחת המשפט. עובדה אמפירית היא שהמשרדים של עו"ד יעקב נאמן, של עו"ד יגאל ארנון ושל עו"ד אלי זוהר לא נפגעו גם כשהם הועמדו לדין.

"אפילו לא אם יצמידו לי אקדח לרקה. שום דבר, פרט לזיכוי מוחלט, לא בא בחשבון".

"לא. המקרה שלי הוא מופרך והזוי".

"אדם דתי יודע שהוא זה שחייב בדין וחשבון לבוראו, אך הבורא אינו חייב לאדם דין וחשבון כלשהו. היכן הניסיון שלי לעומת הנסיונות שאני נפגש בהם כמעט בכל יום, כשאני הולך להתפלל תפילת מנחה בבית הכנסת של בית החולים איכילוב? היכן הניסיון שלי, לעומת הניסיון של דור הוריי?

"את יודעת, יש שני מאמרי חז"ל שמאוד רלוונטיים לכל הסיטואציה הזו. האחד הוא "חביבים ייסורים." האמירה הזו איננה אמירה מזוכיסטית: היא מבטאת את האתגר הרוחני שבייסורים. המאמר השני, וגם הוא רלוונטי מאוד, הוא "יהא חלקי עם מי שחושדין אותו ואין בו".

"הפרקליטות לא תיגרר אחר הנסיונות לנהל תיק זה בתקשורת"

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), יהושע למברגר, במכתב המפרט את ההחלטה בדבר דחיית טענותיו של ד"ר וינרוט בשימוע, הוסיף כי הוא מצר על כך ששמועות חלקיות, אשר מקורן אינו בפרקליטות, פורסמו בתקשורת וד"ר וינרוט נחשף אליהן. שמועות שכאלה המעוותות את תיאור האישומים הנכון ומחליפות אותו בסיפור עובדתי שונה ממשיכות להתפרסם בתקשורת ומזינות ביקורת מופרכת על הגשת כתב האישום. פרסומים שכאלה היו גם הסיבה למסירת הודעה לתקשורת על הזמנתו של ד"ר וינרוט לשימוע, בשעתו.

"באשר לטענתו הכללית של ד"ר וינרוט בנוגע להדלפות מטעם הפרקליטות, הרי שמדובר בדברים מקוממים וחסרי שחר. ד"ר וינרוט מודע לכך, כי במרבית העניינים המוכרים לו מעבודתו, לא מערכת האכיפה היא העומדת מאחורי הזנת התקשורת במסרים בוני דעת קהל. מכל מקום הפרקליטות לא תיגרר אחר הנסיונות לנהל תיק זה בתקשורת. הוא נקבע לדיון בפני ביהמ"ש ושם יידון".

הכתבה המלאה התפרסמה היום במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות"