עיריית ירושלים: לשתף רפורמים בבחירת הרב

המאבק הדתי-חרדי על זהות חברי הגוף הבוחר את רבני העיר ירושלים נמצא בשיאו, וכעת יש מי שממליץ לשתף בתהליך גם את נציגי הרפורמים והקונסרבטיבים: היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, העביר חוות דעת ליועץ המשפטי לממשלה בו הוא מוחה נגד האופן בו נבחרו נציגי בתי הכנסת שיבחרו את הרבנים – רובם מקהילות חרדיות - וקובע כי יש לכלול בהם גם כאלה שאינן אורתודוכסיות. במסמך, שהגיע לידי ynet הוא קובע עוד כי אין בחירה אפשרית של שני רבנים חרדים לכהונה בבירה היא מנוגדת לחוק. לשיטתו, יש למנות שניים "ציוניים" או אחד מכל מגזר.

עו"ד חביליו דורש מהיועץ המשפטי לממשלה כי יורה לעכב כל התקדמות בדיונים או בהליך בחירת רבני העיר עד לבירור הסוגיה. בבסיס המחלוקת עומדת השאלה האם נציגי בתי הכנסת בכל שכונה צריכים לשקף את רוב התושבים - שרובם ציוניים, או רק את מתפללי בתי הכנסת – שם אין ייצוג לחילונים ולעיתים גם לא למסורתיים.

"מבחינה עובדתית לא ניתן לטעון כי החרדים נזקקים לשרותי דת ביישוב (של המועצה הדתית, הרבנות הראשית או רב העיר) יותר מהמסורתיים ואף החילונים", כותב היועץ המשפטי לעירייה, "המעוניינים בקיומם של שרותי הדת היהודיים ביישוב הינם כל התושבים היהודים בירושלים, ובשום פנים ואופן לא ניתן לקבוע כי רק היהודים החרדים או הדתיים מעוניינים בקיומם".

בגוף הבוחר יש מקום לנציגים מ-24 מנהלים אף שיש רק 22 כאלה בבירה. את שני המקומות הנותרים ממליץ חביליו לאייש בנציגים בני המגזר שמיוצג בשני המנהלים הגדולים, או בבני קהילות רפורמיות או קונסרבטיביות. לדבריו, היועץ המשפטי של משרד הדתות ביקש להעניק את הנציגות לקהילות חרדיות חסידיות שינן זוכות לייצוג אחר, כמו גור ובעלז, אך שני הזרמים הלא-אורתודוכסים מונים מספר גדול יותר של חברים ולכן יש להעדיף אותם.

בשל "יחסי הכוחות" של תושבי ירושלים – שליש חרדים ושני שליש ציוניים, קובע עו"ד חביליו: "שני רבני העיר ולמצער לפחות רב אחד צריכים להיות מן המגזר הדתי לאומי או המסורתי כך שייצגו את רוב תושבי העיר המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים". על פי חוות הדעת, בחירת שני חרדים תהיה "מנוגדת בתכלית הניגוד להוראות החוק".

גפני: שברו את הכלים והכללים

"יש כאן יועץ משפטי ששני ראשי עיר – הקודם והנוכחי – רוצים לסלק אותו, מועצת העיר החליטה ברוב קולות שהוא מפוטר, והוא מפרסם חוות דעת שבכלל לא בסמכותו", קבל גפני, "זו שבירת כל הכללים". הוא הזהיר כי "בפעם הבאה חביליו פשוט ינקוב בשמות הרבנים שייבחרו ובאלה שלא", ותהה: "מי שמו לכך? מעולם לא נתקלתי בעמדה משפטית מהסוג הזה".

עוד טען ח"כ גפני כי הגדרת אדם או קבוצת אוכלוסיה כ"חרדים" אינה קבילה משפטית, וכך נמסר לו כשבמסגרת תפקידיו בכנסת ביקש לקדם העדפה מתקנת לבני המגזר בתעסוקה ובתחומים אחרים.

עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, מסר בתגובה כי "המאבק על דמותם הציונית של רבני העיר הוא מאבק על זהותה של ירושלים. רק מי שרוצה לראות בהיחלשותה של הבירה ימצא צידוק לבחירת רב חרדי לעיר וימצא צידוק להדרת הציבור הלא אורתודוקסי מהגוף הבוחר את הרבנים. יש להיזהר: ירושלים הולכת ונשמטת מידיה של מדינת ישראל".

פנייה לראש הממשלה

בתוך כך, פנה היום יו"ר 'הבית היהודי',

השר דניאל הרשקוביץ לראש הממשלה בדרישה להפעיל סעיף בהסכם הקואליציוני המחייב דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושאים השנויים במחלוקת בין מפלגות הקואליציה. 

פנייתו של השר הרשקוביץ לראש הממשלה נעשתה לאור החלטת ועדת הבחירות העליונה השבוע, לפיה בגוף הבוחר של הרבנים הראשיים לירושלים יהיו רק חמישה נציגים לבתי כנסת ציוניים - מתוך עשרים וארבעה מקומות השמורים לנציגים מטעם בתי הכנסת בעיר. לטענת נציגי הבית היהודי-מפד"ל הן במישור הארצי והן במישור המוניציפאלי, בעוד שמרבית אוכלוסיית העיר נמנית על הציבור הציוני, החלטת ועדת הבחירות מעוותת באופן בוטה את היחס בין המגזרים השונים בירושלים.