יאסו, מטאליסיס
רגע לפני שלהקת המטאל הגדולה ביותר ביוון, "רוטינג קרייסט", מגיעה להופעה בתל אביב, מספר הסולן שלה על הקשר המיוחד שלהם לישראל, למה הפעם הוא לא יתקעקע כאן ואיך הם מתמודדים עם האשמות כנגדם על הקשר לשטן
ב-1994 ביקר סאקיס טוליס היווני לראשונה בישראל. המוזיקאי והזמר היווני, אז בן 22, החליט שארץ הקודש תהיה המקום הראשון בו הוא יקעקע לראשונה ציור על גופו. בעקבות האירוע הסנטימנטלי, טוליס החליט שבכל פעם שיבקר בתל-אביב, הוא יקנה לעצמו קעקוע חדש.
פעמיים הוא הספיק לחזור לכאן מאז כתובת הקעקע הראשונה, השבוע, הוא חוזר אלינו בפעם הרביעית והוא מאוד מאוכזב שכנראה לא יהיה לו זמן לבקר אצל המקעקע. "אנחנו נהיה רק יום אחד בתל-אביב ואני חושש שלא אני ולא האחרים בלהקה יספיקו להתקעקע. זה ממש מאכזב, כי זה באמת הפך למסורת", הוא אומר במבטא יווני כבד.
ללהקה קוראים "רוטינג קרייסט" (Rotting Christ) והיא נחשבת ללהקת המטאל הגדולה ביותר ביוון ולאחת מהלהקות המחתרתיות המוערכות מזה שנים באירופה. גם בישראל צברה הלהקה קהל רב בשני העשורים החולפים. ב-94' כאמור הגיעה לכאן והופיעה בקולנוע אלנבי בתל אביב, וחמש שנים אחר כך היתה הלהקה הראשונה מעבר לים שהופיעה במועדון הבארבי בתל-אביב, אז היה המועדון ברחוב סלמה בעיר ועשר שנים אחר כך הפך לאחד היעדים המבוקשים ביותר להופעות בינלאומיות.
ביום חמישי (14.1) ישובו טוליס ולהקתו לבארבי. "סוף סוף", להגדרתו של טוליס. "בסיבוב ההופעות הקודם שלנו ערכנו 250 הופעות והיינו כמעט בכל מקום בעולם, חוץ מבישראל. זה היה מאוד מאכזב. ישראל מאוד חשובה לנו והיו לנו רגעים מאוד יפים שם. כשהגענו לשם בפעם הראשונה היינו ילדים קטנים ונורא נהנו, בילינו עם אנשים שעד היום אנחנו שומרים איתם על קשר. ישראל מאוד דומה ליוון. בכל פעם שאני בישראל אני מרגיש קצת כאילו אני ביוון, מזג אוויר אותו הדבר, האנשים פחות או יותר אותו הדבר וגם הפרצופים".
את הפרצופים שמזכירים להם את יוון, חברי הלהקה צפויים לראות לא רק במועדון. באותו היום בשעות הצהריים הם יגיעו לכיתת אמן בחנות "פיאנו מיוזיק" בתל-אביב שם צפויים לדבר עם מעריצים ומוזיקאים על השירים והדרך שהחלה ביוון לפני יותר מעשרים שנה.
זה כנראה עניין של התבגרות
הביקור כולו לתל-אביב מגיע בעקבות אלבום הלהקה החדש והעשירי במספר, "Aealo" שייצא במהלך פברואר. "אנחנו מאוד מרוצים מהאלבום כי אנחנו מרגישים שהתקדמנו", מספר טוליס, "השתמשנו בהרבה אלמנטים מסורתיים של מוזיקה יוונית באלבום, מהצד הצפוני של יוון. אני באמת חושב שהשתפרנו, אני לפחות רוצה להאמין בכך".
"רוטינג קרייסט". מתרגשים לחזור לישראל
שילוב המוזיקה המסורתית לא היה קיים בתחילת הדרך שלכם. זה משהו שהתווסף למוזיקה רק בשנים האחרונות.
"בהחלט, זה עוד יחסית חדש אצלנו. אנחנו להקה שמסתובבת בעולם ומקליטה אלבומים כבר יותר מעשרים שנה. בתור מלחין, אני תמיד מחפש חלקים חדשים במוזיקה ובנשמה שלי. בחמש השנים האחרונות, אני לא יודע למה בדיוק, אבל התחלתי להשתמש בהרבה אלמנטים יוונים עתיקים, במוזיקה מסורתית.
"אולי ככל שאני מתבגר, אני מבין יותר שמוזיקה היא בדיוק אותו דבר בכל העולם, שכולם מנסים לשים לה מחסומים ושיש גלובליזציה שמעלימה תרבותיות שלמות. אותן מחשבות השפיעו עליי וגרמו לי ליצור שירים באווירה אחרת. כנראה שגם עמוק בפנים בדי.אן.איי שלי קיימת מוזיקה מסורתית. אבל אני עדיין כמובן מעריץ ענק של מטאל, זה תמיד ימשיך להיות הדבר המרכזי".
לא מתומכי השטן
המטאל תמיד היה במקום הראשון עבור טוליס והאחרים, אבל הבעיות והסקנדלים היו גם הם. הרי לא ציפיתם שללהקה מצליחה עם שם פרובוקטיבי ומחאתי כמו "רוטינג קרייסט" ("ישו הנרקב") יהיו חיים קלים, נכון? תוסיפו לכך גם סיבוב הופעות שיצא לדרך בשנות התשעים בשם "פ'אק דה קרייסט ("שיזדיין ישו"). במהלך השנים הלהקה חטפה מכנסיות וקבוצות באירופה ועד פוליטיקאים אמריקאים ואפילו מדייב מוסטיין, זמר להקת "מגהדת'" שכבר שנים מפרסם גינויים נגד להקות עם שמות פרובוקטיביים שכאלה.
הבעיה הגדולה היא ש"רוטינג קרייסט" מעולם לא היתה אחת מהלהקות
החשוכות והבודדות שהכריזו על הזדהות משונה עם השטן, כפי שהואשמה. היא אפילו לא אנטי דתית. הרבה פעמים בחייו, טוליס הסביר כי שם הלהקה הגיע בעקבות המחשבה כי עם השנים ובעקבות פעולות של אנשים וארגונים בעולם, הדתות כולן נרקבות ומאבדות לחלוטין את המשמעות האמיתית שלהן.
"'אתם אוכלים חיות בשם השטן', 'איזה מין שם בחרתם לעצמכם?' בלה בלה ועוד שטויות", נזכר טוליס בריקושטים שספג במהלך הזמן, "התמודדנו עם כל כך הרבה בעיות בקריירה שלנו, אבל ככל שאתה מתבגר, אתה מבין שזה בסדר. זוהי דמוקרטיה, אנחנו חיים בחברה בה כל אחד יכול להגיד את מה שהוא רוצה. אנחנו מקבלים את זה וגאים בדרך שבה התמודדנו עם כל הבעיות. זו גם אגב, המשמעות של מטאל, לומר את שעל ליבך בלי פשרות".