מפסיקה לחפש אהבה; היא חייבת לבוא בעצמה
חדל מאמצים ונסיונות שווא ליצור ריאקציה כימית מלאכותית. רוצה לצפות בבחיר ליבי מהצד, לפני שהכל קורה, באיטיות, ללמוד אותו כפי שהוא, להכיר את פנימיותו מבלי ששום כוונה תאיים עלינו
קבענו להיפגש בהמשך השבוע. ביום בו היינו אמורים להיפגש, ממש ברגע האחרון, ביטלתי את הדייט ויתרתי על כל מפגש מעין זה בהמשך. הגעתי למסקנה שאני לא יכולה יותר לחפש אהבה. היא חייבת לבוא בעצמה.
אני חייבת להודות שהיכרויות דרך חברים, אתרי היכרויות או כל דרך בה המטרה המשותפת היא מציאת בן-זוג / אהבה / מערכת יחסים ואין היכרות קודמת עם הצד השני - בעייתית מבחינתי. יצאתי בעבר עם גברים בכל אחת מהדרכים הנ"ל, ואכן היו מקרים שהיה אפילו יותר מנחמד, היו אפילו מספר גברים שאליהם נמשכתי פיזית ומנטלית, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל היה חסר משהו. לא כל כך ידעתי על מה להצביע ומה מפריע לי כל כך, הרי זו הדרך המודרנית והנפוצה ביותר למצוא זוגיות. היום אני חושבת שנפל לי האסימון בגדול ונראה לי שקלטתי את כל הקטע של הבליינד-דייטים למיניהם שתמיד הפריעו לי: הם נטולי קסם.
האם מספיקים תחומי עניין משותפים ומשיכה פיזית? האם המשיכה הפיזית תגיע בהמשך? האם אפשר למצוא אהבה אחרי X מפגשים? האם כשאנחנו יוצאים עם מספר רב יותר של אנשים, אנחנו מגדילים את סיכויינו להיות אוהבים ונאהבים? הייתכן ולסטטיסטיקה ולחוקי ההסתברות חלק ביצירת אהבה? אני בוחרת להאמין שאין מצב! וכבחורה שאוהבת לפנטז ב-90 אחוז מזמנה, שנהנית לישון לא מעייפות, אלא מתוך כמיהה להיכנס לעולם דמיוני חסר גבולות, שתרוץ ראשונה להקרנת בכורה של סרט הפנטזיה החדש ושבחדרי חדרים צופה בעונג רב בקומדיות רומנטיות מטופשות - יהיה קשה מדי בשבילי לשלוף מהנוסחה את הפרמטר החשוב ביותר: הדרך והקסם שבה. הדרך ליצירת הנוסחה, להיווצרות הריאקציה.
חשובה לי אי הידיעה. הניצנים הראשוניים של היצירה הכוללים מבטים, תנועות גוף מרומזות, תמימות של שני אנשים שמשתוקקים לגעת זה בזה מבלי לדעת אם מותר, בלי ציפיות זה מזה. למשוך את הזמן הזה כמה שרק אפשר, להתענג על המפגשים התמימים, בהם כלום לא ברור וידוע, למעט תחושות קוסמיות בודדות. אני אוהבת לרקום אהבה יש מאין. לא ללכת בעיוורון לקראת המטרה הזאת כאילו היא ניתנת להשגה. כאילו אם ממש נרצה ונפעל בדרך מסויימת, זה יקרה. יש ריאקציה מאוד נדירה שממש בא לי שתתרחש בטבעיות, נטולת קטליזטורים (זרזים) למיניהם, מבלי להתערב בטבע ובקסם שבו.
אבל זו רק אני, שיהיה ברור, אני ממש לא חושבת שכולם צריכים לוותר על לנסות, כפי שאני בחרתי. יש אינספור אנשים מאושרים בעולם הזה שמצאו את בחירי ליבם בדרכים האלה. שני לבבות שהגדירו לעצמם את המטרה המשותפת של למצוא אהבה - ומצאו.
אם הטבע ירצה בכך, זה יקרה
אני בוחרת שאהבה לא תהיה המטרה שלי יותר. אם הטבע ירצה בכך, זה יקרה, חדל מאמצים ונסיונות שווא ליצור ריאקציה כימית מלאכותית. אני רוצה לצפות בבחיר ליבי מהצד, לפני שהכל קורה, באיטיות, ללמוד אותו כפי שהוא, להכיר את פנימיותו מבלי ששום כוונה תאיים על שלוות רוחנו, להביט בפניו ולחוש כל נגיעה במלוא עוצמתה, שכל עצב חישה בעורי יתמקד בנגיעה אחת ובמבט תם.
זה פשוט חייב להתחיל בחברות, כמו שהיה פעם, כשהיינו ילדים, נטולי לחצים חברתיים ורצונות לספק את הסובבים אותנו במקום את עצמנו, בלי הפחדים והחרדות שמאפיינים את חיינו הבוגרים. סיפור אהבה פשוט, בין גבר לאשה.
השבוע ימלאו לי 31, ואני מקווה שנגד כל הסיכויים, בדיוק כמו שנוצרו חיים על פני כדור הארץ לפני מילארדי שנים, תגיע באורח קסם הנשמה התאומה שלי, בזמן ובמקום הנכון, כשישררו התנאים המתאימים ביותר.
לפנייה לכתב/ת 
